פרופסור מ-אם.איי.טי קרא לסטודנט יהודי: מקרה בוחן של זיהום מוחי ציוני

פרופסור מ-MIT שהואשם בהטרדה אנטישמית של סטודנט יהודי לדוקטורט על ידי כינויו "מקרה בוחן בחיים האמיתיים" של "זיהום מוחי" ציוני, עדיין מועסק באוניברסיטה. הסטודנט לשעבר במדעי המחשב, ויל סוסמן, תיאר מה שהוא מכנה "אקלים של טרור בקמפוס" עבור יהודים באוניברסיטה.

סוסמן תובע את MIT ואת המרצה שלטענתו התמקד בו, פרופסור מישל דגראף מהמחלקה לבלשנות. בתביעה טוען סוסמן שהוא "הוטרד באופן אנטישמי על ידי פרופסור דגראף בצורה כה קיצונית ובלתי נסבלת שכפתה עליו לעזוב את MIT".

סוסמן טוען בתביעה שהדברים התחילו כאשר הוא התנגד לכך שמרצה אורח ידבר בכיתה של דגראף "על 'זיהום מוחי' ציוני (כלומר יהודי) קולוניאלי-מתנחל כביכול", שמומן "דרך ארגונים כמו הילל [ו]חב"ד" - שני קבוצות קמפוס יהודיות, כשסוסמן היה אז נשיא ארגון הסטודננטים הילל.

 

הצהרות דגראף על "זיהום מוחי" ו"דקולוניזציה" משקפות שפה שנמצאת לעתים קרובות בתנועות פרו-פלסטיניות אקדמיות, אך המקרה הזה מדגיש כיצד שפה כזו יכולה לחרוג לכיוון הטרדה אישית של סטודנטים

 

הטרדה מתמשכת

התביעה טוענת אז שדגראף המשיך לכנותו "מקרה בוחן בחיים האמיתיים" בשרשרת מיילים עם צוות בכיר, כולל הנשיאה סאלי קורנבלות, ב-10 בנובמבר 2024.

דגראף גם פרסם פומבית ב-X יום קודם לכן, החל שרשור שכלל את הכינוי של סוסמן בניסיון להצדיק את הערות "זיהום המוח". מאוחר יותר בשרשרת הוא כתב לחשבון של קבוצה יהודית אחרת: "מצטער שהמוח שלכם עלול להיראות כל כך נגוע שאתם לא יכולים לעקוב אחר הנתונים והלוגיקה".

הוא גם הצביע על כך שהמרצה האורחת, נורית פלד-אלחנן, היא בעצמה יהודייה ישראלית.

דגראף, שמוצאו מהאיטי, קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת פנסילבניה. על פי אתר MIT התחומים שלו כוללים "חינוך ויצירת ידע לצורך דקולוניזציה ושחרור רדיקלי".

הוא המשיך לדבר על "זיהום מוחי" ביחס ליהודים לאורך דצמבר 2024 וינואר השנה.

סוסמן טוען בתביעתו שכאשר ביקש מדגראף "בבקשה תעזוב אותי בשקט" באמצעות מייל, הוא במקום זאת הגיב לשרשרת ו"הביע כוונה לחקור את 'מקרה הבוחן בחיים האמיתיים' הזה של סוסמן בכיתה הבאה". לא ברור אם הסמינר הזה התקיים אי פעם.

סוסמן מתאר גם "סדרה בלתי פוסקת של מיילים המוניים, העתקת מנהלים ברמה גבוהה, כולל הנשיאה קורנבלות", שגרמו ל"התנפלות" של סטודנטים, צוות ואנשים שאינם קשורים אחרים.

אדישות הממשל

"ההיבט המטריד ביותר של כל הפרק הזה היה שהנשיאה קורנבלות - שהייתה עדה לחילופי הדברים שבהם ההטרדה הוצגה בזמן אמת - נשארה שותקת, כמו גם המנהלים האחרים ברמה גבוהה", כותב סוסמן במאמר הדעה שלו.

בתגובה קורנבלות אמרה שהיא "תגן על עצמה בבית המשפט בנוגע להאשמות שהועלו בתביעה. כדי להיות ברורים, MIT דוחה אנטישמיות. כפי שאמרה הנשיאה קורנבלות: 'אנטישמיות היא אמיתית, והיא עולה בעולם. אנחנו לא יכולים לתת לה להרעיל את הקהילה שלנו'".

בתביעתו, סוסמן טוען שמשרד התגובה לאפליה והטרדה של MIT לא המשיך בחקירת אפליה לאחר שהגיש תלונה.

מעמד דגראף

בקשה לתגובה מדגראף לא הוחזרה, אבל תגובה אוטומטית מהמייל שלו ב-MIT הבהירה שהוא "כבר לא סגל" ב-MIT במחלקת הבלשנות החל מנובמבר 2024 ו"הוסר מ[היחידה] האקדמית שלו של 28+ שנים ועכשיו אני 'סגל באופן כללי' בבית הספר למדעי הרוח, אמנויות ומדעי החברה של MIT".

"אחת המטרות של הסברה והעיוותים שבה היא להסיח את הדעת מהזוועות בעזה ובגדה המערבית", כתב. "אז בואו נמשיך להתמקד במה שארגון אמנסטי אינטרנשיונל קורא לו 'רצח עם בשידור חי'".

 

סוסמן, שחשב על קריירה באקדמיה, מבקש "סיוע לחיסול האקלים העוין ליהודים ולישראלים ב-MIT" ו"החזר שווה ערך של פיצויים והשלכות", כולל אובדן ההזדמנויות החינוכיות שלו, שכר ורווחי קריירה

 

התביעה וההשלכות

סוסמן, שחשב על קריירה באקדמיה, מבקש "סיוע לחיסול האקלים העוין ליהודים ולישראלים ב-MIT" ו"החזר שווה ערך של פיצויים והשלכות", כולל אובדן ההזדמנויות החינוכיות שלו, שכר ורווחי קריירה.

המקרה מדגיש את המתיחות הגוברת בקמפוסים אמריקניים בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, במיוחד לאחר 7 באוקטובר. MIT, כמו אוניברסיטאות עילית אחרות, מתמודדת עם ביקורת על הטיפול שלה באנטישמיות בקמפוס.

הצהרות דגראף על "זיהום מוחי" ו"דקולוניזציה" משקפות שפה שנמצאת לעתים קרובות בתנועות פרו-פלסטיניות אקדמיות, אך המקרה הזה מדגיש כיצד שפה כזו יכולה לחרוג לכיוון הטרדה אישית של סטודנטים.

העובדה שדגראף הוסר מהמחלקה לבלשנות אך עדיין מועסק כ"סגל באופן כללי" מעוררת שאלות לגבי מדיניות MIT בטיפול בהאשמות אנטישמיות. הזוועות בעזה, שאותן מזכיר דגראף, לא מצדיקות הטרדה של סטודנטים יהודים על בסיס דתם או מוצאם האתני.

סביבה עוינת

המקרה של סוסמן מצטרף לרשימה הגוברת של תלונות על אנטישמיות בקמפוסים אמריקניים. האירועים שתואר בתביעה - כולל שיתוף פומבי ברשתות חברתיות, מיילים המוניים והתנפלות של סטודנטים אחרים - מציירים תמונה של סביבה שבה סטודנטים יהודים חשים שהם לא יכולים לבטא את דעותיהם או זהותם בביטחון.

התיק גם מעלה שאלות לגבי האחריות של המנהלים הבכירים באוניברסיטה. העובדה שהנשיאה קורנבלות הועתקה מכותבת למיילים ולא התערבה מצביעה על כישלון בהנהגה בזמן הצורך.

עבור MIT, מוסד שמתגאה במצוינות אקדמית ובסביבה פתוחה, המקרה הזה מהווה אתגר משמעותי. האוניברסיטה תצטרך להתמודד עם האשמות שהיא לא הגנה על סטודנט יהודי מהטרדה, תוך ניסיון לשמור על עקרונות החופש האקדמי.

התוצאה של התביעה עשויה להשפיע על האופן שבו מוסדות אקדמיים מתמודדים עם הטרדה אנטישמית בעתיד, ועל האיזון בין חופש הביטוי לבין יצירת סביבה בטוחה לכל הסטודנטים.