אם איראן תחליט לצאת למירוץ אחר הפצצה, היא תהיה חייבת להמר על כך שתוכל להשלים את המשימה ולהקים הרתעה גרעינית לפני שארצות הברית וישראל יתערבו - באמצעות פעולה צבאית, לחץ כלכלי או דיפלומטיה - כדי לעצור אותה. לוח זמנים ארוך יותר מגדיל את הסיכון שיתגלו או שיוכו שוב, מה שעשוי להרתיע את איראן מלהמר מלכתחילה.
"אם הם יתחילו שוב את המאמץ שלהם לפריצה, וזה ייקח להם שלושה חודשים נוספים, זה הרבה זמן להגיב," אמר מייקל סינג, מנהל בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון ופקיד בכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי. "זה נותן לך זמן לגלות את זה, זמן לארגן תגובה. זה לא כלום."
הסכם הגרעין הבינלאומי מ-2015 שניהל ממשל אובמה, שהעניק לאיראן הקלות סנקציות בתמורה להגבלות על תוכנית הגרעין, תוכנן לשמור על איראן במרחק של שנה מיכולת לייצר מספיק חומר בקיע לנשק גרעיני. הנשיא טראמפ הוציא את ארצות הברית מההסכם בקדנציה הראשונה שלו, ואיראן הגדילה את פעילותה הגרעינית שנה לאחר מכן.
עד מאי השנה, איראן ייצרה מספיק חומר בקיע לנשק גרעיני מדי חודש. לפני המלחמה, ההנחה הכללית הייתה שייקח לאיראן כמה חודשים לייצר נשק גרעיני גולמי חזק כמו הפצצה שהוטלה על הירושימה, וניתן להעברה במשאית או בספינה. לייצור ראש נפץ שניתן להתקין על טיל - בין שנה לשלוש שנים.
אם איראן תחליט לצאת למירוץ אחר הפצצה, היא תהיה חייבת להמר על כך שתוכל להשלים את המשימה ולהקים הרתעה גרעינית לפני שארצות הברית וישראל יתערבו - באמצעות פעולה צבאית, לחץ כלכלי או דיפלומטיה - כדי לעצור אותה. לוח זמנים ארוך יותר מגדיל את הסיכון שיתגלו או שיוכו שוב, מה שעשוי להרתיע את איראן מלהמר מלכתחילה
חלק מהמומחים חוששים שההתקפות של ישראל וארצות הברית אולי שכנעו את הקשוחים בטהרן שהדרך היחידה לשמר את המשטר היא לפתח נשק גרעיני. "אם איראן תחליט להתחמש, זה ייקח יותר זמן ממה שהיה לוקח אחרת," אמר אלן איר, פקיד מחלקת המדינה לשעבר וחבר בצוות המשא ומתן האמריקני בממשל אובמה. "אבל באופן פרדוקסלי, אולי חיזקנו את הנחישות שלהם לחפש נשק גרעיני עכשיו."
מומחי גרעין ופקידים אמריקניים אומרים שיתכן כי איראן החביאה מספיק צנטריפוגות וחומר כדי לרדוף אחר פצצה. רפאל גרוסי, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אמר בראיון ל"פייס דה ניישן" של CBS ביום ראשון שלאיראן יש את היכולת התעשייתית והטכנולוגית לחדש את העשרת האורניום תוך חודשים ספורים.
"היכולות שיש להם קיימות," אמר גרוסי. "הם יכולים להיות, אתה יודע, תוך חודשים, הייתי אומר, להפעיל צנטריפוגות מסתובבות ומייצרות אורניום מועשר, או פחות מזה."
לאיראן יש כעת מספר אפשרויות: לנסות לשקם תוכנית גרעין חשאית ולייצר פצצה מהר ככל האפשר, להסכים לדרך דיפלומטית שמגבילה את יכולתה לבנות נשק על ידי הפסקת העשרת האורניום, או לנסות לפצל את ההבדל - לעסוק בדיפלומטיה גרעינית תוך קידום חשאי של התוכנית הגרעינית.
טראמפ וממשלו טוענים שהתקפות האוויר האמריקניות באמצעות 14 פצצות במשקל 30,000 פאונד ועשרות טילי שיוט השמידו את המתקנים בפורדו, נתנז ואיספהאן. אם כך, איראן תזדקק לאתרי העשרה חדשים וחבויים, כמו גם למתקנים להפיכת אורניום מועשר למתכת עבור ליבת הפצצה.
"איראן לעולם לא תשיג פצצת גרעין, כי מבצע 'הפטיש של חצות' חיסל את היכולות הגרעיניות שלהם," אמרה אנה קלי, דוברת סגן הבית הלבן, כשנשאלה על הסיכויים של איראן לשקם את תוכנית הגרעין.
איראן עבדה במשך עשרות שנים על ידע הרלוונטי לפיתוח נשק גרעיני ושלטה ברוב ההיבטים של בניית פצצה, על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ופקידים איראניים וישראליים. לפני המלחמה, איראן צברה מלאי גדול של אורניום מועשר מאוד, גדול מספיק ל-10 פצצות גרעין אם יועשר עוד יותר.
גורלו של מלאי החומר הבקיע וכמה צנטריפוגות יש עדיין לאיראן נותרו לא ברורים. חלק מהחומר יתכן שהועבר מהאתרים הגרעיניים של איראן לפני התקפת ארצות הברית.
המשרד של מנהל הביון הלאומי האמריקני העריך במארס שהמנהיג העליון האיראני עלי חמינאי לא התיר מחדש את התוכנית לפיתוח נשק גרעיני שהשעה ב-2003. מה שחמינאי יחליט בעקבות ההתקפות הוא כעת השיקול הגדול ביותר בכל לוח זמנים.
"אנחנו לא יודעים אם זה שעון שפועל באופן פעיל," אמר אריק ברואר, סגן נשיא ב-Nuclear Threat Initiative ופקיד בכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן. "לוחות הזמנים האלה מתפתחים במידה מסוימת, והם תלויים באילו בחירות איראן תעשה בהמשך."
השאלה המרכזית נותרת: האם עיכוב של חודשים ספורים יספיק כדי לשנות את החישוב האסטרטגי של איראן ולהרתיע אותה מלהחליט על פיתוח נשק גרעיני? התשובה תקבע את עתיד האזור והעולם.