המבצע, שהיה בהובלת שב"כ בשיתוף עם אוגדת עזה, התאפשר לדברי השירות "בזכות יכולות מיוחדות מבחינה מודיעינית ומבצעית, כלל עבודה מודיעינית מרובה ומקדימה בשילוב יכולות מיוחדות שהופעלו כדי להצליח להוציא את זה לפועל". לאחר זיהוי הגופות נמסרו הודעות קשות למשפחות השלושה, אך גם הקלה על סיום אי הוודאות הארוכה.
אחד הרגעים המרגשים והמעורבים ביותר התרחש במשפחת סמרנו. קובי סמרנו, אביו של יונתן, פרסם פוסט מרגש באינסטגרם שבו חשף כי בנו הושב הביתה בדיוק ביום הולדתו העברי ה-23. "אתמול היה יום ההולדת העברי של יונתן, ביום ההולדת ה-23, ביום שבו נולד, יונתי שלנו חולץ במבצע הרואי של חיילי צה"ל ושב"כ הגיבורים", כתב האב הכואב.
במילים נוגעות ללב תיאר קובי את הרגע: "ביום הולדתו, דפק יונתי, קונדסון שכמוהו, על דלת ביתו. רגע לפני, רסיס של טיל נפל ליד הדלת. ואז הגיעה ההודעה, ההודעה שלא רצינו לקבל חודשים ארוכים". למרות הכאב, הביע האב את אמונתו: "מהרגע הראשון האמנתי, בלב שלם, שהצבא שלנו יחזיר את בן שלי. לא הפסקתי להאמין, וכך קרה".
יונתן סמרנו, די.ג'יי צעיר ומלא חיים, נמלט בבוקר ה-7 באוקטובר עם שניים מחבריו ממסיבת הנובה אל קיבוץ בארי. שני החברים נרצחו במקום, הוא נורה והוגדר כחטוף. רק כמעט חודשיים לאחר מכן עודכנה המשפחה כי נרצח. משפחתו תיארה אותו כ"ילד קסם, מוקף בחברים, די.ג'יי שרק רצה לעשות מוזיקה, להתפתח ולטייל".
במבצע לילי מיוחד שהתבצע בין יום שבת לראשון, הצליחו כוחות צה"ל ושב"כ להשיב ארצה את גופותיהם של שלושה חטופים חללים: עפרה קידר (71), יונתן סמרנו (22) וסמ"ר שי לוינסון (21), שנרצחו ונחטפו במתקפת ה-7 באוקטובר 2023
עפרה קידר, בת 71 במותה, יצאה ב-7 באוקטובר להליכת הבוקר הרגילה שלה במסלול הקבוע בקיבוץ בארי. מה שהתחיל כשגרת בוקר רגילה הפך לטרגדיה מזעזעת. רק חודשיים לאחר מכן נודע כי נרצחה באותו יום, וגופתה הוחזקה ברצועת עזה.
הסיפור המזעזע של עפרה נחשף דרך עדותו של בנה אורן, שגר אף הוא בבארי. לאחר ששמעו יריות בקיבוץ, ביקש מאשתו להתקשר לאימו. "אמא ענתה וצעקה שיורים עליה. היא שאלה את המחבלים 'למה אתם יורים עליי? מה עשיתי?' וזמן קצר לאחר מכן - נותקה השיחה". גם בעלה סמי נרצח בביתו באותו יום. עפרה הותירה אחריה נכדים ושלושה ילדים - אלעד, אורן ויעל.
עם השבת גופתה של עפרה, ענבר הימן נותרה האישה האחרונה בשבי ברצועת עזה.
סמ"ר שי לוינסון, בן 21, לחם בגדוד 77 בחטיבת השריון 7 ונהרג כבר ב-7 באוקטובר. רק בינואר 2024, 106 ימים לאחר המתקפה, הותר לפרסום כי הוא מוגדר כחלל צה"ל שגופתו מוחזקת בעזה.
חבריו תיארו את שי כ"המסמר החברתי שלנו, כולם חיפשו את קרבתו". הוא היה תלמיד מצטיין בכפר הנוער כדורי, שחקן כדורעף מוכשר עם "מגע זהב", נער חברותי וטוב לב עם מנהיגות חברתית בולטת. משפחתו סיפרה על התקופה הקשה: "שלושה חודשים לא ישנו, לא אכלנו, היינו בשגרת חיים מטורפת. החלום הגדול של שי היה להגן על המדינה. הוא התגייס כדי להגן על המולדת, והוא שילם על כך בחייו".
למרות ההקלה על השבת שלושת הגופות, המציאות עדיין קשה - ברצועת עזה נותרו עוד 50 חטופים, כאשר לפחות 20 מהם מוגדרים כחיים. במטה המשפחות להחזרת החטופים הודיעו כי השבתם של השלושה אחרי 625 יום היא "מזור כלשהו למשפחות שהמתינו בייסורים של אי-ודאות וספק".
המטה הדגיש כי קיים "חלון הזדמנויות היסטורי" שבו "ההישגים האזוריים המשמעותיים מאפשרים לישראל לסיים את המלחמה מתוך עמדת עוצמה מובהקת", וכי "לא יהיה ניצחון עד שובו של החטוף האחרון".
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר את תנחומיו למשפחות והודה למפקדים וללוחמים המעורבים במבצע. "המערכה להשבת החטופים נמשכת ברציפות ומתקיימת במקביל למערכה מול איראן, לא נשקוט עד שנשיב את כל חטופינו הביתה - את החיים והחללים כאחד", הבטיח ראש הממשלה.
המבצע המוצלח מהווה הישג מבצעי ומודיעיני משמעותי, אך גם מזכיר את המחיר הכבד שעדיין משלמות המשפחות שיקיריהן עדיין בשבי. השבתם של עפרה, יונתן ושי מביאה סגירה חלקית למשפחותיהם, אך המאבק להשבת שאר החטופים ממשיך.