אלפי תומכים צועקים ושמחים עמדו לאורך רחובות טנפליי, ניו ג'רזי, כדי לקבל את הגיבור המקומי עדן אלכסנדר, שסוף סוף חזר בשלום למשפחתו לאחר שסבל כמעט 600 ימי גיהינום כבן ערובה של חמאס. החזרה הביתה הפכה לחגיגה קהילתית מרגשת שהדגישה את כוחה של הסולידריות היהודית-אמריקנית.

חזרה מרגשת לעיר הולדתו

אלכסנדר, חובש משקפי שמש כהים ומחייך מאוזן לאוזן, אמר שהוא מרגיש "נהדר" ושטוב לחזור הביתה כשרכב השטח שבו ישב, נסע במורד הרחוב הראשי המוקף עצים. אנשים בקהל הרעוש החזיקו כרזות ושלטים עם הכיתוב "ברוך הבא הביתה עדן", והתעטפו בדגלי ישראל. חלקם קפצו מעלה ומטה ושרו "עם ישראל חי".

הצעיר בן 21, סמל במטה בצה"ל, היה אחד מ-251 הישראלים שנחטפו על ידי ארגון הטרור במהלך התקפות הטרור ב-7 באוקטובר 2023, והאמריקני החי האחרון שהיה בשבי חמאס שהשתחרר.

אלכסנדר, חובש משקפי שמש כהים ומחייך מאוזן לאוזן, אמר שהוא מרגיש "נהדר" ושטוב לחזור הביתה

584 ימי גיהינום

על פי דיווחים, אלכסנדר עבר עינויים קשים ולעיתים קרובות היה כלוא בכלוב במהלך השבי שלו, ולעיתים קרובות היה כבול בידיים וברגליים, עמוק בתוך רשת המנהרות התת-קרקעית של הטרוריסטים.

ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו אמר שחירותו של אלכסנדר הושגה בחודש שעבר באמצעות הלחץ הצבאי של ישראל בעזה, כמו גם הלחץ הפוליטי של הנשיא טראמפ.

קהילה מתאחדת

"לא ידענו אם הוא חי במשך זמן רב וזה היה קשה מאוד לחשוב עליו," אמרה גאיה חמאני, 25, מאלפיין הסמוכה, שאחיה הלך לגן ולתיכון עם אלכסנדר.

"הוא עזב הכל. הוא עזב את הנוחות של הבית שלו בניו ג'רזי. הוא לא היה חייב ללכת לצבא. הוא התנדב לעשות את זה. זה דורש הרבה אומץ וכוח לעשות את זה."

לאחר שנודע על היעלמותו, חמאני אמרה שהיא ואמה שמו תמונות של אלכסנדר בארנקים שלהן כזיכרון קבוע. "התפללנו עליו כל הזמן. אני תמיד חושבת עליו ביחס לאח שלי - לחשוב על מה שהוא עבר, אני לא יכולה לדמיין," אמרה.

סמל של חוסן

מיכל פוקס, 51, מאנגלווד, אם לארבעה ופסיכולוגית, אמרה שהחזרה הבטוחה של אלכסנדר הביתה הייתה מגדלור מואר של תקווה בתוך תקופה ארוכה של חושך ליהודים הן בישראל והן בארה"ב.

"זה דרך נהדרת לקהילה להתאחד. יש כל כך הרבה דברים רעים שקרו אבל אנחנו הולכים לחגוג אותו יחד," אמרה לניו יורק פוסט.

"זה אומר לכולם שיש תקווה. יש חוסן. הוא העדות לחוסן ואיך אנחנו יכולים לעבור דברים," הוסיפה.

חמאני אמרה שהיא פרצה בבכי כשנסעה לחגיגת החזרה הביתה וראתה ילדים מנופפים בדגלי ישראל. המראה הזה סימל עבורה את הקשר העמוק בין קהילות יהודיות בארה"ב לישראל

כוחה של הקהילה היהודית

חמאני אמרה שהיא פרצה בבכי כשנסעה לחגיגת החזרה הביתה וראתה ילדים מנופפים בדגלי ישראל. המראה הזה סימל עבורה את הקשר העמוק בין קהילות יהודיות בארה"ב לישראל.

"אני לא מכירה אותם," אמרה על משפחתו של אלכסנדר, שהיו נפעמים מאושר בשמיעת החדשות על שחרורו הקרוב בחודש שעבר. "אני לא מכירה אף אחד, אבל זה מה שהקהילה היהודית עושה. אנחנו מתאחדים. הילד שלהם הוא הילד שלנו."

מסר של תקווה

החגיגה בטנפליי הייתה יותר מאירוע מקומי - היא הפכה לסמל של חוסן ותקווה עבור כל הקהילה היהודית. הצעקות השמחות, הדגלים המתנופפים ודמעות השמחה הדגימו את הקשר החזק בין יהודי אמריקה לישראל.

אלכסנדר, שהתנדב לצה"ל למרות שלא היה חייב לעשות זאת, הפך לסמל של הקרבה ואומץ. בחירתו לעזוב את החיים הנוחים בניו ג'רזי ולהתנדב לשירות צבאי בישראל הדגישה את המחויבות העמוקה שרבים מצעירי יהודי אמריקה מרגישים כלפי מדינת ישראל.

השפעה על הקהילה

האירוע בטנפליי הדגיש את הקשרים החזקים בין קהילות יהודיות באמריקה לישראל. המראה של אלפי אנשים הבאים לחגוג את חזרתו של צעיר שרבים מהם לא הכירו אישית מראה על עוצמת הזיקה הקהילתית.

החזרה של אלכסנדר מסמלת גם את החשיבות של האיחוד בין לחץ צבאי ודיפלומטי בפתרון משברים. השילוב של המבצעים הצבאיים הישראליים והלחץ הפוליטי האמריקני הראה שיתוף פעולה יעיל בין בעלות הברית.

עבור משפחתו של אלכסנדר ועבור הקהילה בטנפליי, היום הזה מסמן את סיום תקופה של חרדה ופחד ותחילתה של תקופה חדשה של החלמה ותקווה. החגיגה הייתה תזכורת לכוחה של הקהילה ולחשיבות של לא לוותר על אף אחד.