חבר הקונגרס היהודי ג'ארד מוסקוביץ', דמוקרט מפלורידה, הגיש הצעת חוק שנועדה לפטור את ישראל ואוקראינה ממכסים חדשים שצפויים להיכנס לתוקף בחודש הבא, במסגרת מדיניות המכסים ההדדיים של ממשל טראמפ.
אם בתי המשפט לא יעכבו את המהלך פעם נוספת, ישראל תיאלץ לשלם מכס של 17% על ייצוא לארה"ב, ואוקראינה תידרש לשלם 10% – החל מה־8 ביולי. ההצעה של מוסקוביץ', בשם "חוק התמיכה בבעלות ברית של אמריקה", נועדה לבטל את הדרישה הזו עבור שתי המדינות.
הנשיא טראמפ הטיל מכסים של 17% על ישראל, שצפויים להיכנס לתוקף ב-8 ביולי
"בעוד אזרחים אמריקאים דורשים הקלה ביוקר המחיה, ממשל טראמפ החליט על העלאת המסים הגדולה ביותר מאז 1968", אמר מוסקוביץ' בהודעה. "המכסים האלה הם למעשה מס שמכביד על משפחות, מקשה על רכישת מוצרים, פוגע בחסכונות הפנסיה, ומאיים על הצמיחה הכלכלית". לדבריו, חשוב לקדם ייצור מקומי, אבל לא במחיר של פגיעה ביחסים עם בעלות ברית או בערכים אסטרטגיים.
המאבק המשפטי סביב המכסים נמשך. בית משפט לסחר פדרלי אמנם הקפיא את ההחלטה בשבוע שעבר, אך פאנל של 11 שופטים בבית המשפט לערעורים הפך אותה במהרה. המדינות והעסקים הקטנים שהגישו את העתירה המקורית צפויים להגיב לפסיקה החדשה עד יום חמישי.
לפי ההערכות של הבית הלבן, המכסים עשויים להכניס לממשל מעל 3 טריליון דולר בעשור הקרוב. ניתוח עצמאי של מודל התקציב של פן־וורטון מעריך שההכנסות מכלל מדיניות המכסים של טראמפ יגיעו ל־3.4 טריליון דולר. חוקרים מאוניברסיטת ייל מעריכים שכל משק בית אמריקאי ישלם בממוצע 2,200 דולר בשנה כתוצאה מהמכסים.
הצעת החוק של מוסקוביץ' נתמכת על ידי חברי קונגרס נוספים, בהם שילה שרפילוס־מק'קורמיק, ג'וש גוטהיימר ודן גולדמן, והיא נחשבת לצעד האחרון של מתנגדי המכסים בקונגרס אם העתירה לבית המשפט תידחה. בסנאט כבר נדחתה גרסה מקבילה שהגישה הסנאטורית קתרין קורטז מאסטו, לאחר שהתנגדו לה הרפובליקנים.
ברקע, ישראל ביטלה כבר באפריל את כל המכסים על מוצרים אמריקאיים, ואוקראינה הביעה נכונות לעשות מהלך דומה – אך אז הנשיא דחה את מועד התחולה של המכסים. רוסיה לא נכללה במדיניות ההדדית מלכתחילה, בשל הסנקציות הכלכליות שכבר חלות עליה. בינתיים, חברי קונגרס רפובליקנים דורשים החמרה נוספת של הסנקציות על מוסקבה, בניסיון להגביר את הלחץ לסיום המלחמה באוקראינה.