טראמפ טוען: קנדה שוקלת להפוך למדינה ה-51 בתמורה לכיפת הזהב

הנשיא דונלד טראמפ טען ביום שלישי כי קנדה "שוקלת" להפוך למדינה ה-51 של ארצות הברית בתמורה להכללה במערכת ההגנה מפני טילים שלו, המכונה "כיפת הזהב". הטענה המפתיעה הגיעה שעות לאחר שהמלך צ'ארלס השלישי נתן נזיפה עקיפה לנשיא האמריקאי על ניסיונו לספח את קנדה בנאום בפרלמנט של אוטווה.

"אמרתי לקנדה, שרוצה מאוד להיות חלק ממערכת כיפת הזהב המופלאה שלנו, שזה יעלה להם 61 מיליארד דולר אם הם יישארו אומה נפרדת אבל לא שווה, אבל זה יעלה אפס דולרים אם הם יהפכו למדינה ה-51 היקרה עלינו", כתב טראמפ, בן 78, ברשת החברתיות Truth Social שלו.

"הם שוקלים את ההצעה!", הוסיף הנשיא בהתלהבות.

כיפת הזהב היא תוכנית הגנה מפני טילים אמביציוזית שטראמפ חושף בהדרגה, המיועדת להגן על ארצות הברית מפני איומי טילים מרוסיה, סין וצפון קוריאה. המערכת כוללת שילוב של לוויינים מתקדמים, מיירטים קרקעיים וטכנולוגיות מתקדמות המיועדות ליצור מטריית הגנה מקיפה מעל השטח האמריקאי.

טראמפ הכריז על בחירת הדרך קדימה עבור כיפת הזהב ב-20 במאי, בטקס בבית הלבן בנוכחות שר ההגנה פיט הגסת'. הפרויקט, שמפותח על ידי לוקהיד מרטין ובעלות של מאות מיליארדי דולרים, נתפס כאחד מפרויקטי ההגנה השאפתניים ביותר בהיסטוריה האמריקאית.

"אמרתי לקנדה, שרוצה מאוד להיות חלק ממערכת כיפת הזהב המופלאה שלנו, שזה יעלה להם 61 מיליארד דולר אם הם יישארו אומה נפרדת אבל לא שווה, אבל זה יעלה אפס דולרים אם הם יהפכו למדינה ה-51 היקרה עלינו", כתב טראמפ, בן 78, ברשת החברתיות Truth Social שלו

צ'ארלס, שהוא המלך של קנדה ו-14 מדינות נוספות, נזף בטראמפ מוקדם יותר באותו יום, כשאמר כי "קנדה מתמודדת עם אתגרים שבמשך חיינו הם חסרי תקדים" והכיר בכך ש"קנדים רבים מרגישים חרדים ודאגים מהעולם המשתנה באופן דרסטי סביבם".

טראמפ החל להתייחס בלעג לקנדה כמדינה פוטנציאלית ה-51 בשנה שעברה - גם התייחס לראש הממשלה דאז ג'סטין טרודו כ"מושל" - והשנה הטיל מכס של 25% על יבוא שאינו עומד בהסכם USMCA, כמו גם היטלים של 25% על פלדה, אלומיניום ומכוניות קנדיות.

לנשיא יש יחסים טובים יותר עם יורשו של טרודו, מרק קארני, אבל התעקש בעת שאירח אותו במשרד הסגלגל ב-3 במאי שהוא לא ויתר על הרעיון ההתפשטותי שלו.

"אני אומר, 'לעולם אל תגיד לעולם'", אמר טראמפ לקארני. "היו לי הרבה, הרבה דברים שלא היו ניתנים לביצוע ובסופו של דבר התבררו כניתנים לביצוע".

ההצעה המוזרה של טראמפ מגיעה על רקע מתיחויות מסחריות מתמשכות בין שתי המדינות. ארצות הברית וקנדה חולקות את הגבול הארוך ביותר בעולם ללא ביצורים, ויש להן קשרים כלכליים ותרבותיים עמוקים. המסחר הדו-צדדי עומד על יותר מ-700 מיליארד דולר בשנה, מה שהופך את קנדה לאחד מהשותפים המסחריים החשובים ביותר של אמריקה.

המטענים הכלכליים שטראמפ הטיל על קנדה כוללים לא רק את המכסים שהוזכרו, אלא גם איומים על הגבלות נוספות בתחום האנרגיה. קנדה מספקת כמות משמעותית של נפט, גז טבעי וחשמל לארצות הברית, וכל שיבוש ביחסים עלול להשפיע על מחירי האנרגיה האמריקאיים.

ההצעה על כיפת הזהב מעוררת שאלות מעשיות רבות. האם קנדה באמת זקוקה להגנה מפני טילים? המדינה נהנית כבר מהגנה תחת מטריית נאט"ו ויש לה מערכות הגנה משלה. בנוסף, קנדה היא בעלת ברית ותיקה של ארצות הברית ומשתתפת במערכת ההגנה האווירית המשותפת של צפון אמריקה (NORAD).

מבחינה פוליטית, ההצעה נראית כמעט בלתי אפשרית. קנדה מדינה עצמאית וריבונית עם מוסדות דמוקרטיים מבוססים, ואין כל סיכוי שהקנדים יתמכו ברעיון לוותר על עצמאותם. סקרי דעת קהל קנדיים מראים התנגדות גורפת לכל רעיון של הצטרפות לארצות הברית.

הצהרתו של טראמפ מעוררת גם דאגות במחוזות ובטריטוריות הקנדיות השונות, שכבר עכשיו מתמודדות עם לחצים כלכליים בגלל המכסים. החקלאים הקנדיים, במיוחד, סובלים מההגבלות על יצוא מוצרי חקלאות לארצות הברית.

יש הטוענים שהצהרות טראמפ הן חלק מאסטרטגיית משא ומתן, המיועדת ללחוץ על קנדה לוותר יותר בנושאים מסחריים ובטחוניים. בעבר, טראמפ השתמש באיומים דרמטיים כדי להשיג יתרון במשא ומתן, והדבר עשוי להיות המקרה גם הפעם.

בינתיים, הממשלה הקנדית נמנעת מתגובה ישירה להצהרות טראמפ, אבל מקורות דיפלומטיים בוושינגטון ובאוטווה מתארים את ההצעה כ"לא רצינית" ו"פרובוקטיבית". הם מדגישים כי הקשרים בין שתי המדינות צריכים להיבנות על כבוד הדדי ולא על איומים או הצעות בלתי ריאליות.

מעבר לרטוריקה, השאלה היא האם כיפת הזהב בעצמה תהיה יעילה ואם היא באמת נחוצה. מומחים רבים מפקפקים ביכולתה של כל מערכת להגן באופן מושלם מפני התקפת טילים מסיבית, ויש המעלים חששות מכך שהפרויקט עלול להוביל למרוץ חימוש חדש עם רוסיה וסין.