בזמן שממשל טראמפ מחמיר את מדיניות הוויזות לסטודנטים בינלאומיים, האוניברסיטאות האמריקניות מוצאות דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות. המכון הטכנולוגי של אילינוי הפך השבוע לאוניברסיטה האמריקנית הראשונה שקיבלה אישור מהממשלה ההודית לפתוח קמפוס עצמאי ומעניק תארים בהודו, צעד המסמן מהפכה בחינוך הגבוה הבינלאומי.
הקמפוס החדש במומבאי, שאמור להיפתח בסתיו 2026, יציע תוכניות לימוד לתואר ראשון ושני בתחומים מבוקשים כמו מדעי המחשב, הנדסה ועסקים. "המכון הטכנולוגי של אילינוי נוסד כדי לדמוקרט את הגישה לטכנולוגיה ולחדשנות עבור כולם", אמר ראג' אצ'מבאדי, נשיא האוניברסיטה. "הקמפוס החדש שלנו בהודו מייצג הזדמנות עמוקה להמשיך במשימה האצילה הזו בשירות מיליוני צעירים מוכשרים ברחבי הודו".
האוניברסיטאות האמריקניות מוצאות דרכים יצירתיות לעקוף את המגבלות. המכון הטכנולוגי של אילינוי הפך השבוע לאוניברסיטה האמריקנית הראשונה שקיבלה אישור מהממשלה ההודית לפתוח קמפוס עצמאי ומעניק תארים בהודו, צעד המסמן מהפכה בחינוך הגבוה הבינלאומי
השוק ההודי - זהב אקדמי
ההחלטה לפתוח קמפוס בהודו אינה מקרית. הודו מהווה את המקור הגדול ביותר לסטודנטים בינלאומיים בארה"ב, עם 331,602 סטודנטים - מספר שעבר לראשונה מאז 2009 את מספר הסטודנטים הסינים. הסיבה המרכזית למשיכה זו היא האוכלוסייה הצעירה של הודו: כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה בת 1.43 מיליארד תושבים היא מתחת לגיל 25.
סטודנטים בינלאומיים תורמים יותר מ-50 מיליארד דולר לכלכלה האמריקנית מדי שנה, כאשר המספר הכולל הגיע לשיא היסטורי של 1.12 מיליון סטודנטים. עם זאת, מדיניות הוויזות הקשוחה של ממשל טראמפ מאיימת על הזרם הזה של הכנסות והמוחות המבריקים.
מגמה גלובלית של התרחבות
האוניברסיטאות האמריקניות מרחיבות בהדרגה את הנוכחות הגלובלית שלהן. באוניברסיטת ג'ורג'טאון הושק בינואר תוכנית Georgetown SFS Asia Pacific במתקן חדש בג'קרטה, אינדונזיה. באפריל הכריזה אוניברסיטת ניו הייבן על תוכניות לפתוח קמפוס בריאד, ערב הסעודית, עד סתיו 2026, שיציע לימודים דרך שלושה מכללות ויגדל לארח 13,000 סטודנטים לתואר ראשון ושני.
"אוניברסיטת ניו הייבן גאה להיות תומכת פעילה של חינוך גבוה בערב הסעודית במשך יותר מעשרים שנה", אמר ג'נס פרדריקסן, נשיא האוניברסיטה.
ניו יורק - חלוצת הדרך
אוניברסיטת ניו יורק נחשבת לחלוצה ביצירת מקומות לימוד בחו"ל, עם רשת גלובלית של קמפוסים כולל מקומות המעניקים תארים באבו דאבי (שנפתח ב-2010) ובשנחאי בשיתוף עם האוניברסיטה הנורמלית של מזרח סין. מעבר ל-NYU, אוניברסיטאות אמריקניות אחרות הקימו קמפוסים בינלאומיים, כולל ג'ורג'טאון, נורת'ווסטרן וקרנגי מלון שכולן מפעילות קמפוסים בקטאר, ואוניברסיטת סטוני ברוק שיש לה קמפוס בדרום קוריאה.
התחרות הבריטית
גם האוניברסיטאות הבריטיות נכנסות למירוץ. אוניברסיטת סאות'המפטון פותחת קמפוס בעיר לוויין של דלהי, בעוד אוניברסיטת קווינס בלפסט תקים קמפוס ב-GIFT City, מרכז עסקים וטכנולוגיה. לפי עיתון הגרדיאן, קווינס מעריכה שבניית הקמפוס תעלה בין 6.25 ל-8.75 מיליון דולר.
אתגרי הביטחון הלאומי
עם זאת, ההתרחבות הגלובלית אינה נטולת סיכונים. ב-14 במאי פנו מנהיגי ועדה בבית הנבחרים לאוניברסיטת דיוק בבקשה להפסיק את הפעילות של דיוק קונשאן, קמפוס משותף עם אוניברסיטת ווהאן בסין, בגלל חששות לביטחון לאומי. דיוק קונשאן הוקם בספטמבר 2013 וקיבל את הכיתה הראשונה לתואר ראשון ב-2018.
מדיניות הוויזות של טראמפ - האיום הגדול
התפתחויות אלו מגיעות על רקע חששות עמוקים ממדיניות הוויזות הקשוחה של ממשל טראמפ. לאחר סבב של ביטולי ויזות לסטודנטים בינלאומיים ומהלכים לאחר מכן לשחזר אותן, מנהלי האוניברסיטאות חוששים שהאמון בארה"ב כיעד לימודים נפגע. כבר ישנן אינדיקציות שהעניין של סטודנטים בינלאומיים בארה"ב, כמו גם ביעדי לימוד אנגלופוניים אחרים החווים מדיניות ויזות קשוחה, הולך ופוחת.
המחיר של החדשנות
הקמת קמפוסים זרים היא מיזם יקר הדורש השקעות ארוכות טווח. האוניברסיטאות צריכות להשקיע מיליוני דולרים בבנייה, ציוד, גיוס סגל ופישוט הליכים ביורוקרטיים מקומיים. עם זאת, הפוטנציאל להגיע למיליוני סטודנטים שלא יכולים או לא רוצים להגיע לארה"ב, תוך מתן תארים אמריקניים מוכרים, עשוי להצדיק את ההשקעה.
מבט לעתיד
המגמה של פתיחת קמפוסים אמריקניים בחו"ל צפויה להתגבר, במיוחד אם ממשל טראמפ ימשיך לחמירות במדיניות הוויזות. אוניברסיטאות מובילות כבר בוחנות אפשרויות באזיה, המזרח התיכון ואפריקה, תוך ניסיון למצוא את האיזון הנכון בין הרחבת הנוכחות הגלובלית ושמירה על האיכות האקדמית.
הקמפוס החדש בהודו של המכון הטכנולוגי של אילינוי עשוי להיות רק תחילתה של מהפכה בחינוך הגבוה הבינלאומי, שבה דיפלומות אמריקניות יהיו זמינות מבלי שהסטודנטים יצטרכו להתמודד עם סבכי הוויזות האמריקניות.