בפרשה שמעוררת זעזוע ברחבי העולם הפוליטי האמריקני, חברת הקונגרס השמאלנית הקיצונית איילהאן עומר מינסוטה סירבה בצורה מופגנת לגנות את רציחותיהם של שני עובדי השגרירות הישראלית מחוץ למוזיאון היהודי בוושינגטון, תוך בריחה מפני שאלות עיתונאים. המקרה חושף את הפער העמוק בין רוב הפוליטיקאים האמריקניים, שמיהרו לגנות את מעשה הטרור האנטישמי, לבין עומר שבחרה להתחמק מעמדה ברורה.
"אני הולכת עכשיו," אמרה חברת הקונגרס השנויה במחלוקת בת ה-42 יום חמישי לעיתונאים ששאלו אותה על תגובתה לרציחותיהם של ירון ליסצ'ינסקי בן 28 ושרה מילגרים בן 26, שעמדו להתארס בשבוע הבא. זוג הדיפלומטים הצעירים השתתף באירוע של הוועד היהודי-אמריקני כאשר נורו למוות בידי המחבל אליאס רודריגז שצעק "שחררו פלסטין" בעת מעצרו.
הסירוב הבוטה של עומר לגנות את הפיגוע מגיע על רקע היסטוריה ארוכה של הצהרות אנטישמיות ואנטי-ישראליות. עומר, האמריקנית-סומלית, הואשמה חזור שוב על ידי עמיתיה בקונגרס בהערות אנטישמיות, כולל השוואת מדינת ישראל לטליבאן וחסות משותפת על חקיקה המכריזה על הקמת ישראל כ"קטסטרופה".
הרפובליקנים הדיחו אותה מוועדת החוץ החזקה בפברואר 2023 על רקע התפרצויות אלו ואחרות. הצעד נועד לשלוח מסר ברור שהערות אנטישמיות לא יתקבלו בקונגרס האמריקני, גם אם הן מגיעות מחברת קונגרס נבחרת.
באפריל האחרון, ארגון הליגה נגד השמצה (ADL) האשים את עומר ב"דיבת דם" לאחר שטענה שסטודנטים יהודים בקולג'ים יכולים להתחלק לשני מחנות בלבד - "פרו-רצח עם" או "אנטי-רצח עם". הטענה המזעזעת הזו משקפת את הקיצוניות של עמדותיה והשפה הדמגוגית שהיא משתמשת בה כלפי הקהילה היהודית.
הסירוב הבוטה של עומר לגנות את הפיגוע מגיע על רקע היסטוריה ארוכה של הצהרות אנטישמיות ואנטי-ישראליות. עומר, האמריקנית-סומלית, הואשמה חזור שוב על ידי עמיתיה בקונגרס בהערות אנטישמיות, כולל השוואת מדינת ישראל לטליבאן וחסות משותפת על חקיקה המכריזה על הקמת ישראל כ"קטסטרופה"
עומר גם זלזלה בסרטון ויראלי שהראה הטרדה של סטודנט יהודי על ידי מפגינים אנטי-ישראליים בקמפוס UCLA, וכינתה את המעשה "אנשים שמסתובבים". ההמעטה הזו מהטרדה אנטישמית גלויה מעידה על חוסר הרגישות שלה לפגיעה בסטודנטים יהודים.
הסירוב לגנות את הפיגוע בוושינגטון מגיע בזמן שפוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית מיהרו להביע זעזוע וגינוי. נשיא טראמפ כינה את הרציחות "מעשי רצח נוראיים על רקע אנטישמי" שחייבים להיפסק. סגן הנשיא JD ואנס אמר: "הלב שלי נשבר עבור שרה מילגרים וירון ליסצ'ינסקי, שנרצחו אמש במוזיאון היהודי בבירה. לאלימות אנטישמית אין מקום בארצות הברית."
גם דמוקרטים בכירים גינו את הפיגוע. סגנית הנשיא לשעבר קמלה האריס אמרה: "אני עומדת עם כל הקהילה היהודית בגינוי האלימות המחרידה הזו. לאנטישמיות ולאלימות אין מקום בארצות הברית."
ההבדל בין התגובות הללו לבין ההתחמקות של עומר בולט במיוחד ומעורר שאלות חדות על מקומה במפלגה הדמוקרטית ובפוליטיקה האמריקנית בכלל. כאשר אפילו הפוליטיקאים הביקורתיים ביותר כלפי ישראל מוצאים את הכוח לגנות רצח בדם קר של דיפלומטים צעירים, הסירוב של עומר נראה קיצוני במיוחד.
המקרה מדגיש את הדילמה של המפלגה הדמוקרטית בהתמודדות עם הכנף השמאלני הקיצוני שלה. בזמן שמנהיגי המפלגה מנסים לשמור על איזון בין תמיכה בזכויות פלסטיניות לבין התנגדות לאנטישמיות, דמויות כמו עומר מאתגרות את הגבולות הללו ויוצרות מצבים מביכים.
הקורבנות, ירון ליסצ'ינסקי ושרה מילגרים, היו זוג צעיר שעבד על קידום שלום ופיוס. איירוניה קשה שדיפלומטים שעבדו על גישור בין עמים נרצחו בידי מחבל שהניח שהם מייצגים את מה שהוא שונא. אביה של שרה מילגרים אמר: "היא עבדה על בניית שלום בין פלסטינים לישראלים. זו האירוניה."
ההתחמקות של עומר מגינוי הטרור מעוררת גם שאלות על ההשפעה של הרטוריקה הקיצונית על מעשי אלימות. כאשר פוליטיקאים נבחרים משתמשים בשפה דמוניזציה כלפי ישראל ויהודים, הם עלולים ליצור אקלים שמעודד קיצונים לפעולה.
ארגונים יהודיים וקהילות ברחבי ארצות הברית מביעים זעזוע מהתנהגותה של עומר. רבים רואים בכך לא רק כשלון אישי שלה, אלא גם סימן מדאיג לנורמליזציה של עמדות אנטישמיות בפוליטיקה האמריקנית.
המקרה מעורר גם דיון רחב יותר על האחריות של פוליטיקאים נבחרים לגנות אלימות ללא תלות בעמדותיהם הפוליטיות. גינוי טרור ורצח אמור להיות קו אדום שכל פוליטיקאי דמוקרטי חוצה, ללא קשר לעמדותיו בנושאים אחרים.
בזמן שהחקירה נמשכת ושאר העולם מגנה את הפיגוע, הסירוב של איילהאן עומר לגנות רצח דיפלומטים צעירים נותר כתם שחור על מעמדה הפוליטי ועל המפלגה הדמוקרטית כולה. המקרה מדגיש את הצורך בקווים אדומים ברורים נגד אנטישמיות ובעמדה נחרצת נגד כל מי שמסרב לגנות טרור, ללא קשר למוצאו הפוליטי.
השאלה היא האם המפלגה הדמוקרטית תנקוט פעולה נגד חברת קונגרס שמסרבת לגנות טרור אנטישמי, או שתמשיך לסבול את נוכחותה הבעייתית.