הפיקוח הוסר – המזיקים חזרו: קליפורניה מתריעה על משבר אבוקדו מתקרב

דו"ח חדש שפרסמה השבוע ועדת האבוקדו של קליפורניה (CAC) מעלה חשש כבד לעתיד תעשיית האבוקדו במדינה, בעקבות החלטת ממשל ביידן מ-2024 להסיר את הפיקוח האמריקאי הישיר ממטעים במקסיקו.

לדברי הוועדה, מדובר היה בצעד חד-צדדי ומסוכן, שהתקבל ללא תיאום עם המגדלים או עם הקונגרס – והשלכותיו עלולות להיות הרסניות לחקלאות בקליפורניה.

הפיקוח האמריקאי הונהג במקסיקו בעקבות הסכם שנחתם ב-1997, אשר איפשר לראשונה לייבא לארצות הברית אבוקדו מסוג האס (Hass) ממקסיקו. ההסכם ביטל איסור ייבוא שהתקיים מאז 1914, שנועד למנוע חדירת מזיקים מסוכנים למטעים האמריקאיים. במשך כמעט שלושה עשורים, הנוכחות של פקחי משרד החקלאות האמריקאי (USDA) במקסיקו אפשרה פיקוח הדוק על המשלוחים ובלמה את חדירתם של מזיקים אל תוך גבולות המדינה. בכך נשמר מעמדה הייחודי של קליפורניה כאזור גידול נקי ממזיקים – יתרון כלכלי, סביבתי ותדמיתי מהותי לתעשייה המקומית.

על פי הדו"ח, הסרת הפיקוח נעשתה מבלי לעדכן את הציבור, את הקונגרס או את מגדלי האבוקדו בארה"ב – ואף הוועדה עצמה גילתה על כך לראשונה באמצעות דיווחים בתקשורת זרה. המהלך התקבל לכאורה בשל אלימות של קרטלים באזורי גידול האבוקדו במקסיקו, ובעיקר במדינת מיצ'ואקאן, אולם לטענת הוועדה, הפתרון לא היה אמור לבוא על חשבון ביטחונם של הצרכנים והחקלאים בארה"ב.

מאז נסיגת הפקחים באוקטובר 2024, נרשמו מעל 150 מקרים של איתור מזיקים במשלוחים שהגיעו ממקסיקו – לעומת אפס מקרים במשך עשרת החודשים שקדמו לכך, שבהם הפיקוח האמריקאי עדיין היה בתוקף. בין המזיקים שזוהו נמצאים חיפושיות הזרע ופרפרים שפוגעים בפרי – מזיקים שלפי הוועדה מעולם לא הצליחו להתבסס בקליפורניה, בדיוק בזכות שיטות הפיקוח הקפדניות.

תעשיית האבוקדו של קליפורניה מוערכת בכ-1.5 מיליארד דולר ותומכת ביותר מ-3,000 חוות משפחתיות. הוועדה מזהירה כי חדירת מזיקים תוביל לפגיעה קשה במוניטין הבינלאומי של האבוקדו המקומי, תדרוש ריסוסים נרחבים, תייקר את הייצור ועלולה להביא לקריסת ענף שלם.

הפתרון, לפי הדו"ח, הוא חידוש מיידי של מנגנוני הפיקוח האמריקאיים במקסיקו, בהתאם להסכם מ-1997 – גם אם הדבר ידרוש ליווי ביטחוני לפקחים. נוסף על כך, דורשת הוועדה מהממשל להתערב ולוודא שגורמים פליליים לא יכתיבו את תנאי הפיקוח על המזון המיובא לארה"ב, כולל אפשרות להשעיית הייבוא במידת הצורך. לדבריה, מדובר לא רק בסוגיה חקלאית אלא באיום ביטחוני – שניתן עדיין למנוע.