בית המשפט העליון נותן אור ירוק לטראמפ: 350 אלף ונצואלים עלולים לאבד הגנה מגירוש

בית המשפט העליון בארצות הברית אישר ביום שני לממשל טראמפ, לעת עתה, להסיר הגנות מכמעט 350,000 מהגרים ונצואלים שהורשו להישאר בארצות הברית ללא סיכון לגירוש במסגרת תוכנית הידועה כמעמד הגנה זמני (Temporary Protected Status).

החלטת בית המשפט העליון היתה קצרה, לא חתומה ולא נתנה נימוקים, כפי שנהוג כאשר השופטים מכריעים בבקשות חירום. לא צוין מניין הקולות, אם כי השופטת קטנג'י בראון ג'קסון ציינה שהיא היתה דוחה את בקשת הממשל.

השופטים הודיעו שיאפשרו לממשל טראמפ לסיים את ההגנות בזמן שהתיק מצוי בערעור, מה שמאפשר לממשל להתקדם עם גירושים פוטנציאליים. עם זאת, השופטים הבהירו שהם ישמרו על היכולת של מהגרים בודדים להגיש אתגרים משפטיים מסוימים אם הממשלה תנסה לבטל את היתרי העבודה שלהם או להוציאם מן המדינה.

שופטים הודיעו שיאפשרו לממשל טראמפ לסיים את ההגנות בזמן שהתיק מצוי בערעור, מה שמאפשר לממשל להתקדם עם גירושים פוטנציאליים. עם זאת, השופטים הבהירו שהם ישמרו על היכולת של מהגרים בודדים להגיש אתגרים משפטיים מסוימים אם הממשלה תנסה לבטל את היתרי העבודה שלהם או להוציאם מן המדינה

רקע למקרה

המקרה החל בפברואר, כאשר קריסטי נואם, מזכירת ביטחון המולדת, ביטלה הארכה של 18 חודשים של מעמד הגנה זמני שהוענק לוונצואלים על ידי ממשל ביידן. אנשים שהושפעו מהשינוי הגישו תביעה, באמרם שהמהלך הפר הליכים מנהליים והושפע מהטיה גזעית.

במרץ, השופט אדוארד מ. צ'ן מבית המשפט המחוזי הפדרלי בסן פרנסיסקו חסם את מאמצי הממשל להסיר את ההגנות בזמן שהתיק התקדם. הוא אמר שהתובעים הוכיחו שהם צפויים להצליח בהראותם שפעולותיה של נואם היו "לא מורשות על פי חוק, שרירותיות וגחמניות, ומונעות מאיבה בלתי חוקתית."

השופט צ'ן מצא שסיום היוזמה יגרום לנזק בלתי הפיך "למאות אלפי אנשים שחייהם, משפחותיהם ופרנסתם יופרעו קשות, יעלה לארצות הברית מיליארדי דולרים בפעילות כלכלית ויפגע בבריאות הציבור ובבטיחות בקהילות ברחבי ארצות הברית."

בית המשפט לערעורים של המחוז התשיעי דחה את בקשת הממשל להשהות את פסיקתו של השופט צ'ן.

מה היא תוכנית מעמד הגנה זמני?

תוכנית מעמד הגנה זמני, שנחקקה על ידי הקונגרס ונחתמה לחוק על ידי הנשיא ג'ורג' ה.וו. בוש, מאפשרת למהגרים ממדינות שחוו אסונות לאומיים, סכסוכים מזוינים או חוסר יציבות יוצאת דופן אחרת לחיות ולעבוד באופן חוקי בארצות הברית.

טראמפ ניסה לסיים הגנות במסגרת התוכנית כחלק ממאמציו לממש את הבטחת הבחירות שלו לגרש מיליוני מהגרים. מאמציו כוונו לסיים את ההגנות לכמעט 350,000 אנשים בתחילת אפריל, ולמאות אלפים נוספים מאוחר יותר השנה.

טראמפ ניסה להסיר את ההגנות  כחלק ממאמציו לממש את הבטחת הבחירות שלו לגרש מיליוני מהגרים. מאמציו כוונו לסיים את ההגנות לכמעט 350,000 אנשים בתחילת אפריל, ולמאות אלפים נוספים מאוחר יותר השנה

טיעוני הממשל והמתנגדים

בבקשת החירום של הממשל, ד. ג'ון סאוור, היועץ המשפטי הכללי, כתב שהחוק שיצר את התוכנית אסר במפורש על הטלת ספק משפטי בהחלטות הרשות המבצעת. סעיף בחוק קבע שאין "ביקורת שיפוטית על כל קביעה" בנוגע ל"הסמכה, או סיום או הארכה של הסמכה, של מדינה זרה."

השופט צ'ן אמר שהסעיף לא מנע ממנו להחליט האם נואם הוסמכה לבטל את ההגנות.

סאוור גם ביקר את היקף פסיקתו של השופט צ'ן, בהדהדו תלונה שהממשל העלה בפני השופטים פעמים רבות בבקשותיו להתערבותם בנושאים שונים.

"בית המשפט המחוזי נכנס לסעד ארצי שהחליף את הערכתה של מזכירה נואם לגבי האינטרס הלאומי - תחום שבו בית משפט מחוזי אינו מוסמך במיוחד להתערב," כתב סאוור.

עורכי הדין של המתנגדים השיבו שהחוק שיצר את התוכנית הגביל בחומרה סיומים מוקדמים של הגנות, והוסיפו שפעולתה של נואם לא הוסמכה על פי החוק. "בשום מקום החוק לא מעניק למזכירה סמכות לבטל או לבטל הארכה," הם כתבו.

הם הוסיפו שהגישה של סאוור "תותיר את בתי המשפט הפדרליים חסרי אונים לעצור אפילו פעולות סוכנות בלתי חוקיות בעליל - בין אם להגביל TPS או להרחיב אותו."

השלכות נרחבות

מומחים משפטיים מציינים שהחלטה זו עשויה להיות פתח לשינויים נוספים במדיניות ההגירה תחת ממשל טראמפ. ראיות לכך ניתן למצוא בעובדה שבית המשפט העליון כבר עוסק במספר בקשות חירום אחרות הנוגעות למדיניות ההגירה של טראמפ.

באחת מהן, הממשל ביקש מהשופטים לאפשר לו להתקדם עם תוכנית לביטול הגנות מגירוש למהגרים מארבע מדינות בעייתיות במסגרת תוכנית הידועה כשחרור הומניטרי.

בניגוד לכך, בתיק אחר ציווה בית המשפט על הממשל לסייע בהחזרתו של קילמר ארמנדו אברגו גרסיה, שנשלח בטעות לאל סלוודור, שם הוא נמצא עדיין.

החלטה זו, שמאפשרת להסיר הגנות מאוכלוסייה גדולה של מהגרים, מהווה ניצחון משמעותי עבור ממשל טראמפ, שהבטיח להחמיר את מדיניות ההגירה ולהגביר גירושים. במקביל, היא מעוררת דאגה עמוקה בקרב קהילות מהגרים וארגוני זכויות אדם, החוששים מהשלכות הומניטריות נרחבות.