התוכנית החשאית: כך מתכננת קרן הריטג' למחוץ את התנועה הפרו-פלסטינית בארה"ב

מסמך שעד כה נשמר בחשאיות יחסית חושף כיצד קרן הריטג', מכון מחקר שמרני המוכר בעיקר בזכות "פרויקט 2025" - המתווה השנוי במחלוקת לכהונתו השנייה של הנשיא טראמפ - גיבש תוכנית מקיפה לחיסול התנועה הפרו-פלסטינית בארצות הברית.

"פרויקט אסתר", שנקרא על שם המלכה המקראית שהצילה את העם היהודי, נוצר בעקבות המתקפה של חמאס על ישראל ב-2023 והמחאות הגוברות נגד המלחמה בעזה. התוכנית מתווה אסטרטגיה שאפתנית למאבק באנטישמיות באמצעות הגדרת מגוון רחב של מבקרי ישראל כ"רשת תמיכה בטרור", כך שניתן יהיה לגרש אותם, לשלול את מימונם, לתבוע אותם, לפטר אותם, להרחיק אותם מהאוניברסיטאות, להחרים אותם ולהדיר אותם ממה שהמסמך מכנה "חברה פתוחה".

המטרות השאפתניות

אדריכלי התוכנית חזו תוצאות שבעת כתיבת המסמך נראו רחוקות מהמציאות. תכנים לימודיים שנתפסו כאוהדים כלפי חמאס יוסרו מבתי ספר ואוניברסיטאות, ו"סגל תומך" יפוטר. הרשתות החברתיות ינוקו מתכנים שנחשבים אנטישמיים. מוסדות יאבדו מימון ציבורי. סטודנטים זרים שתומכים בזכויות פלסטיניות יאבדו את האשרות שלהם או יגורשו.

לאחר שממשל אוהד יעלה לשלטון, נכתב בתוכנית, "נתארגן במהירות, ננקוט פעולה מיידית כדי 'לעצור את הדימום', ונשיג את כל היעדים תוך שנתיים."

כעת, ארבעה חודשים לאחר שטראמפ נכנס לתפקיד, מנהיגי קרן הריטג' חוגגים ניצחון מוקדם.

מאז ההשבעה, הבית הלבן ורפובליקנים אחרים קראו לפעולות שנראות כמשקפות יותר ממחצית מההצעות של פרויקט אסתר, כך לפי ניתוח של הניו יורק טיימס, כולל איומים לשלול מיליארדי דולרים במימון פדרלי מאוניברסיטאות וניסיונות לגרש תושבים חוקיים.

מאחורי הקלעים

פרטים מרכזיים על פרויקט אסתר, כולל זהות מחבריו, לא נחשפו עד כה. הניו יורק טיימס בחן רשומות חסויות שקדמו לפרסום פרויקט אסתר וראיין עובדים בקרן הריטג', חברים בכוח המשימה שהשרה את המתווה ואחרים הקשורים ליוזמה כדי להציג הבנה ברורה יותר של ההתהוות, המטרות וההשפעה של פרויקט אסתר.

ויקטוריה קואטס, סגנית יועצת הביטחון הלאומי לשעבר וסגנית נשיא בקרן הריטג' שמפקחת על פרויקט אסתר, אמרה בראיון ראשון מסוגו מאז שטראמפ נכנס לתפקיד: "השלב שבו אנו נמצאים כעת הוא התחלת ביצוע חלק מקווי המאמץ מבחינת עונשים חקיקתיים, משפטיים וכלכליים למה שאנו מחשיבים כתמיכה חומרית בטרור."

קואטס ציינה כי רוברט גרינוויי ודניאל פלש הם המחברים המשותפים של פרויקט אסתר. גרינוויי, לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי, ניהל בעבר את מכון השלום של הסכמי אברהם, ארגון ללא מטרות רווח שנוסד על ידי ג'ארד קושנר. פלש הוא אנליסט מדיניות בקרן שכתב על ניסיונו כיהודי אמריקאי ששירת בצה"ל.

מיהם היעדים?

פרויקט אסתר מתמקד בלעדית באנטישמיות בשמאל, תוך התעלמות מהטרדות ואלימות אנטישמית מהימין. הוא מסמן במיוחד ארגונים אנטי-ציוניים שארגנו הפגנות פרו-פלסטיניות, כמו "קול יהודי לשלום" ו"סטודנטים למען צדק בפלסטין", אך היעדים המיועדים מתפרשים הרבה יותר רחוק.

בחומרי פיצ' לתורמים פוטנציאליים, הריטג' הציגה איור של פירמידה שבראשה "אליטות פרוגרסיביות המובילות את הדרך", שכללו מיליארדרים יהודיים כמו הפילנתרופ ג'ורג' סורוס והמושל ג'יי בי פריצקר מאילינוי. היא טענה שארגונים פילנתרופיים כמו קרן טיידס וקרן האחים רוקפלר תומכים ב"מערכת האקולוגית" של האנטישמיות. מאוחר יותר, קרן הריטג' הוסיפה את שמותיהם של מה שהיא כינתה פוליטיקאים "מיושרים" כמו הסנאטורים ברני סנדרס ואליזבת וורן.

ביקורת והתנגדות

"פרויקט אסתר שינה את הפרדיגמה על ידי קישור כל מי שמתנגד למדיניות ישראלית עם 'רשת התמיכה בחמאס'," אמר ג'ונתן ג'ייקובי, המנהל הלאומי של פרויקט נקסוס, ארגון מעקב שפועל למאבק באנטישמיות ולהגנה על דיון פתוח. "זה כבר לא עניין של אידיאולוגיה או פוליטיקה; זה עניין של טרור ואיומים על הביטחון הלאומי האמריקאי."

מכון המחקר מתאר את פרויקט אסתר כאסטרטגיה לאומית "פורצת דרך" למאבק באנטישמיות שאינה מכוונת לצנזר דעות אלא להחזיק אחראים אנשים שהיא מחשיבה כתומכי חמאס, ארגון טרור מוכרז. אך מבקרים כמו ג'ייקובי טוענים שמכון המחקר מנצל חששות אמיתיים לגבי אנטישמיות כדי לקדם את סדר היום הרחב יותר שלו של עיצוב מחדש רדיקלי של ההשכלה הגבוהה וריסוק תנועות פרוגרסיביות באופן כללי יותר.

"טראמפ שואב ישירות מספר המשחקים האוטוריטרי, משתמש בכלי דיכוי תחילה נגד אלה המתארגנים למען זכויות פלסטיניות," אמרה סטפני פוקס, המנהלת התנפיעלית של קול יהודי לשלום. "ובכך, מחדד את הכלים הללו לשימוש נגד כל מי שמאתגר את סדר היום הפשיסטי שלו."

מכתב פתוח מעשרות מנהיגים לשעבר של ארגונים יהודיים מרכזיים הזהיר לאחרונה כי "מגוון שחקנים משתמשים בדאגה כביכול לביטחון היהודי כאלה להחלשת ההשכלה הגבוהה, הליך הוגן, איזונים ובלמים, חופש הדיבור והעיתונות." הוא קרא למנהיגים ומוסדות יהודיים "להתנגד לניצול הפחדים היהודיים ולהצטרף בפומבי לארגונים אחרים הנאבקים לשמור על מעקות הבטיחות של הדמוקרטיה."