הצוות הרפואי מבית החולים לילדים בפילדלפיה ואוניברסיטת פנסילבניה הציג את הממצאים אתמול בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לתרפיית גנים ותאים, ופרסם אותם במקביל בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine.
"זהו אחד הטיפולים הפוטנציאליים המשני-משחק ביותר הקיימים," אמר ד"ר פיטר מרקס, שהיה עד לאחרונה הפקיד בסוכנות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) האחראי על רגולציית תרפיות גנטיות. לדבריו, השיטה "יכולה לשנות באמת את מערכת הבריאות."
סיפורו של קיי ג'יי החל בצורה מדאיגה. משהו היה לא תקין עם התינוק של קייל וניקול מולדון. הרופאים העלו השערות שונות - אולי דלקת קרום המוח? אולי אלח דם? - עד שבגיל שבוע בלבד התגלתה האבחנה המדויקת: חסר CPS1, הפרעה גנטית נדירה שחצי מהתינוקות הלוקים בה מתים בשבוע הראשון לחייהם.

קיי ג'יי מולדון, שנולד עם הפרעה גנטית נדירה המכונה חסר CPS1 שמשפיעה על תינוק אחד מתוך 1.3 מיליון, קיבל תרופה מהפכנית שנוצרה במיוחד כדי לתקן את המוטציה הספציפית שלו
המחלה מונעת מהגוף להיפטר מאמוניה, תוצר לוואי של חילוף חומרים של חלבונים. האמוניה מצטברת בדם וחוצה אל המוח, מה שמוביל לנזק מוחי בלתי הפיך ובסופו של דבר למוות. ללא טיפול, תינוקות ששורדים את המחלה סובלים מעיכובים מנטליים והתפתחותיים חמורים ובסופו של דבר זקוקים להשתלת כבד.
רופאי בית החולים הציעו להורים "טיפול נוחות" לתינוקם, אפשרות לוותר על טיפולים אגרסיביים לנוכח הפרוגנוזה הקודרת. "אהבנו אותו, ולא רצינו שיסבול," אמרה גב' מולדון. אבל היא ובעלה החליטו לתת לקיי ג'יי הזדמנות.
הסיפור לקח תפנית דרמטית בערב ה-8 באוגוסט, כאשר ד"ר קיראן מוסונורו, חוקר עריכת גנים באוניברסיטת פנסילבניה, קיבל דוא"ל מד"ר רבקה אהרנס-ניקלס מבית החולים לילדים בפילדלפיה. היא שאלה אותו פשוטות: האם הוא יכול להציל את התינוק?
"בנקודה זו, השעון מתחיל לתקתק במוחי," אמר ד"ר מוסונורו. "זה החיים האמיתיים. זה לא היפותטי." פיתוח עורך גנים לטיפול במטופלים הוא תהליך מכוון שיכול להימשך שנים. אבל לקיי ג'יי לא היו שנים לחכות - אולי שישה חודשים לכל היותר לפני סיכון גובר לנזק מוחי חמור או מוות.
ד"ר מוסונורו החל לעבוד עם ד"ר פיודור אורנוב מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ועם חברת דאנאהר, שהייתה מסוגלת לייצר את עורך הגנים עבור קיי ג'יי בסטנדרט שיאפשר את השימוש בו במטופל. דאנאהר שיתפה פעולה עם שתי חברות אחרות שהיא בעליהן, שתי חברות ביוטכנולוגיה נוספות ומכון מחקר נוסף.
"בכל שלב בתהליך, תמיד ציפינו שמישהו יגיד 'לא, מצטער'," אמר ד"ר סאדיק קאסים, מנהל הטכנולוגיה הראשי של דאנאהר לרפואה גנומית. "ואז זה היה סוף הסיפור." אבל חששותיו היו חסרי בסיס. דאנאהר והחברות האחרות גבו תשלום רק עבור חומרי הגלם להכנת התרופה.
הטיפול משתמש בטכניקה המכונה "עריכת בסיס", שמתקנת מוטציה יחידה - אות DNA שגוי מתוך שלושה מיליארד בגנום האנושי. כדי להשיג זאת, הטיפול עטוף במולקולות שומניות להגנה מפני התפרקות בדם בדרכו לכבד, שם העריכה תתבצע. בתוך השומנים יש הוראות המורות לתאים לייצר אנזים שעורך את הגן. הם גם נושאים GPS מולקולרי - CRISPR - ששונה כדי לזחול לאורך ה-DNA של האדם עד שהוא מוצא את האות המדויק שיש לשנות.
עשרות חוקרים שמו הכל בצד במשך חודשים. ד"ר אורנוב אמר כי החוקרים בברקלי "שרפו חבית של שמן חצות בגודל של מפרץ סן פרנסיסקו". הוא הוסיף כי "מהירות כזו לייצור CRISPR ברמה קלינית למחלה גנטית חסרת תקדים בתחום שלנו. אפילו לא קרוב לכך."
ב-25 בפברואר קיבל קיי ג'יי את העירוי הראשון, במינון נמוך מאוד כי איש לא ידע כיצד התינוק יגיב. הוא היה בחדרו, בעריסה בה חי כל חייו. הוא היה בן שישה חודשים ובאחוזון השביעי למשקלו.
ד"ר מוסונורו פיקח על העירוי בן השעתיים, כשהוא מרגיש, לדבריו, "נרגש ומפוחד כאחד." קיי ג'יי ישן לאורך כל התהליך.
בתוך שבועיים, קיי ג'יי יכול היה לאכול כמות חלבון כמו תינוק בריא. הוא קיבל מנה שנייה 22 ימים לאחר מכן, ולפני כשבוע וחצי קיבל מנה שלישית.
עדיין מוקדם מדי לדעת אם הוא יכול להפסיק לקחת את התרופה לחלוטין, אבל המינון הופחת מאוד. הוא מספיק בריא כדי שהצוות יתחיל לתכנן לשחרר אותו הביתה מבית החולים. הוא עומד באבני דרך התפתחותיות ומשקלו כעת באחוזון ה-40 לגילו, אך עדיין לא ידוע אם יימנע ממנו הצורך בהשתלת כבד.
המשמעויות של הטיפול חורגות הרבה מעבר לטיפול בקיי ג'יי. יותר מ-30 מיליון אנשים בארצות הברית סובלים מאחת מיותר מ-7,000 מחלות גנטיות נדירות. רובן כה נדירות שאף חברה אינה מוכנה להשקיע שנים בפיתוח תרפיה גנטית שכל כך מעט אנשים יזדקקו לה.
אבל הטיפול של קיי ג'יי - שנבנה על עשורים של מחקר ממומן פדרלית - מציע נתיב חדש לחברות לפתח טיפולים מותאמים אישית מבלי לעבור שנים של פיתוח ובדיקות יקרות. אותה שיטה יכולה להיות מותאמת ומשמשת שוב ושוב לתיקון מוטציות במקומות אחרים בדנ"א של אדם.
"איני חושב שזה יכול היה לקרות בכל מדינה אחרת מלבד ארה"ב," אמר ד"ר אורנוב. אלה שעבדו על הצלת קיי ג'יי היו גאים, הוסיף. "כולנו אמרנו זה לזה: 'זה הדבר המשמעותי ביותר שעשינו מעולם'."