בין דובאי לבוורלי הילס

האוכל הכשר בארצות הברית סובל במשך שנים מתדמית, איך נאמר, לא הכי טובה. ברוב המקרים איכותו בינונית, חסרת מעוף והשראה. מדי פעם ניתן למצוא נקודות אור של מסעדות שף שיודעות לקחת את האוכל הכשר עם חומרי הגלם המוגבלים שבו וליצור מנות מופלאות. אחת מהמסעדות האלו היא ׳לה גונדולה׳ של שף ניר וינבלוט, בבוורלי הילס.

שף ניר וינבלוט באחד מאירועי הקייטרינג שלו 
לה גונדולה, מהמסעדות הוותיקות בלוס אנג'לס, תציין ביוני הקרוב 33 להיווסדה. לפני שלוש שנים חגגה 30 שנות פעילות עם 600 אורחים. במרוצת השנים צברה לעצמה מוניטין מעולה כמסעדה של אוכל מצויין עם השראה ממטבחים רבים ברחבי העולם, מבחר יינות עשיר, שירות מוקפד ואדיב, כשהאווירה במקום מזמינה ומתאימה למנעד רחב של אורחים.
בנוף המסעדה תוכלו למצוא אנשי עסקים רבים, המגיעים לארוחות צהריים של פגישות עסקיות, כשאת אזור חדר האוכל האחורי יאכלסו בדרך כלל משפחות ולקוחות קבועים. הבר המגוון במרכז המסעדה משקיף לרחוב ווילשיר המפורסם בבוורלי הילס ולצידו שולחנות לזוגות שמתאימים לדייטים או ארוחות ערב רומנטיות.

ישבתי לארוחת ערב עם האיש מאחורי המסעדה עם ההיסטוריה המפוארת, ניר וינבלוט, שהקים אותה יחד עם אמו ניצה. מה שהתחיל כמסעדה קטנה ליד הפדרציה היהודית בשדרות ווילשיר, הפך לאחת המסעדות המוערכות באזור. מתוכה צמח גם קייטרינג יוקרתי שעובד בכל רחבי קליפורניה ולאס וגאס- חתונות, בר ובת מצווה, ימי הולדת, אירועים לחברות וארגונים, נשפים, פסטיבלים והפקות ייחודיות- כמו גם שיתופי פעולה עם בית הכנסת בעיר, ולאחרונה, עם רשת מועדוני הבאולינג המפוארים "לאקי סטרייק".
ניר: ״ההצלחה של חברת הקייטרינג שלנו לא מגיעה רק מאיכות האוכל. בנוסף למנות מצויינות שמשלבות מתכונים מודרניים ומסורתיות אנחנו שמים דגש גם על הפרזנטציה. חשוב לנו איך האוכל נראה; אנחנו מגישים את האוכל בצורה כזו שאנשים נהנים לאכול אותו, אנחנו חושבים על סוג האירוע ואיך האורח יסתובב עם האוכל ביד, כיצד יאחוז אותו והאם ההגשה תאפשר לו לאכול ועדיין לשוחח עם אנשים סביבו? אנחנו מתאימים את דרך ההגשה וההצגה של האוכל לקונספט של האירוע״.

ניר מתיישב בשולחן ומזמין לנו כוס יין אדום. ניכר שהיה זה יום ארוך עבורו, כזה שהתחיל בשש בבוקר ויסתיים מאוחר באחת אחרי חצות. עם הקפה של הבוקר הוא שולח מיילים לשלוחות הקייטרינג השונות, מבצע הדרכת עובדים במטבח, פגישות עם חברות וארגונים ועדיין דואג להפגין נוכחות מלאה במסעדה. ניר הוא דמות ידועה בעולם הקולינרי הכשר, בין לבין הספיק לפרסם ספר בישול שזכה לביקורות נפלאות וגם שימש כשופט אורח בתוכנית "skillet" המצליחה במדיה הכשרה.

אחת האהבות הגדולת של ניר מגיעה מהמטבח האיטלקי, למשפחתו הייתה מספר פיצריות ומסעדות איטלקיות בניו ג'רזי והוא מקפיד עד היום לבקר באיטליה לעיתים קרובות, מה שמסביר גם את בחירת השם ׳לה גונדולה׳ - הלא היא סירת החתירה האייקונית הרומנטית שמשיטה את המבקרים בתעלות ונציה היפהפיות באיטליה. הגונדולותידועות באיכותן, היופי החיצוני שלהן, הרכות והחוויה המיוחדת שהיא מעניקה לשטים בה ולנוף סביבה.

צוות המטבח של לה גונדולה 

ניר וינבלוט (55), נולד בתל אביב, אך כבר בגיל חמש עבר עם משפחתו לניו יורק. אביו היה מהנדס במוטורולה ואמו מנהלת בנק. ניר: ״הם היו זוג צעיר שחי בשנות ה-70 של אז, סיפרו להם שיש זהב בכבישים באמריקה וכל מה שהם צריכים זה לטוס לשם. ב-1974 הם הגיעו וקיבלו גרין כארד. אבא שלי עבד בתחום הבטחון וההנדסה ואמא הפסיקה לעבוד בבנק בגלל השפה והתמקדה בגידול הילדים״.

איזה אוכל היה בבית?

״אמא שלי טורקיה אז תמיד היה אוכל טוב ובשבתות היו הבורקסים והסלטים המפורסמים. אבל באמת שהיה לנו אוכל מכל הסגנונות- בעיקר כי העבודה של אבא שלי שלחה אותו לטייל בכל רחבי העולם אז הוא היה מביא איתו מתכונים של אוכל צרפתי, הוא חי תקופה באפריקה והביא משם שלל תבלינים ומתכונים, וגם מעוד מקומות באירופה.
לסבא שלי הייתה חנות של כלי מטבח בשוק העלייה ברחוב הרצל בתל אביב, אז גדלנו על סטייל כזה של לשתות בכוסות קריסטל יקרות, צלחות איכותיות וכלי מטבח מיוחדים. עד היום הילדים שלי שותים רק בקשיות מנחושת עתיקה שסבי היה מוכר בישראל. אנחנו לא משתמשים בכוסות חד פעמיים בכלל״.

את ההקפדה על הסגנון תוכלו למצוא עד היום גם בלה גונדולה: הכלים האיכותיים, הסכום היפהפה שמונח בדייקנות בתוך מפיות רקומות לצד תפריט מעוצב בסגנון צרפתי עם כריכה מעור.
כשהמשפחה הגיעה לניו ג׳רזי הם נכנסו לעסקי המסעדנות ופתחו 3 מקומות של פיצה ואוכל איטלקי מהיר. ניר גדל במטבחים מגיל 6 ולמד את עבודת הסכין והכנת סלטים, אך פחות אהב את סגנון הפאסט פוד: ״אנחנו עשינו עבודה מעולה והרווחנו הרבה כסף אבל לא קיבלנו את הכבוד הראוי, לא אהבתי שאנשים קראו לאבא שלי הפיצה מן. ידעתי שהוא הרבה יותר מזה. חלמתי שיום אחד תהיה לי מסעדה איכותית ויוקרתית שלא עושה פאסט פוד. במקביל המשפחה פתחה חברת קייטרינג וניר התחיל לעבוד שם ממש מלמטה: ״בהתחלה שמו אותי בחדר מאחורה וכל התפקיד שלי היה לפתוח בקבוקי יין, הייתי עושה איזה 400 בקבוקים בערב״.
בהמשך ניר קודם להיות באס בוי, משם עבר למלצר באירועי הקייטרינג היוקרתיים- אני מדבר איתכם על טוקסידו וכפפות לבנות, הגשה מפוארת עם סכו״ם מכסף - מנה ראשונה, שניה ושלישית. קלאס שלא קל למצוא בכל מקום. הוא התאהב בעולם הזה ובמוחו רקם רעיון לפתוח מסעדה עם מטבח יוקרתי ומגוון, כזו שיוכל להיות גאה בה.

לה גונדולה - הגשמת חלום בעיר המלאכים
ניר חלם קליפורניה ובגדול, כשהגיע לכאן התאהב לא רק במזג האוויר הנוח אלא גם בפרודוס: מבחר הפירות והירקות, חומרי הגלם הטריים והמגוונים מכל העולם שכל כך קל למצוא כאן. ניר: ״המבחר בקליפורניה הוא ענק, בפעם ראשונה שראיתי לבבות דקל זה היה כאן; בניו ג׳רזי לא היה לנו את זה. אם נחזור לניו ג׳רזי של 1985 לא יכולתם למצוא שם אפילו כוסברה- אני זוכר שהייתי צריך לנסוע ולמנהטן להסתובב שעה וחצי עד שמצאתי קצת בשוק הסיני״.

במרוצת השנים ניר הכשיר נבחרת מנצחת של טבחים שמוציאים לפועל את החזון שלו באדיקות ובקביעות. מבט בתפריט מציג את ההשראות הברורות שמגיעות מהמטבח האיטלקי והים תיכוני, הצרפתי וגם האסייתי.
התחלתי במנות הראשונות המצויינות והסופר פופולריות במקום- בחלק מהשולחנות נצפו סועדים שפשוט מילאו את שולחנם במגוון מנות ראשונות לצד בקבוק יין טוב והם נראו מאושרים. אמליץ על האגרול אבוקדו שהיה קריספי חם וטעים בחוץ עם אבוקדו טרי ומרענן בפנים, מוגש לצד רוטב מתקתק אגוזי עם כוסברה. על הספייסי קריספי טונה, מנת פתיחה קלאסית של המטבח האסייתי המונחים על מלפפון ירוק ואבוקדו מלמעלה... נפלא. ניסיתי גם טאפאס של עוף מגורד ברוטב אסייתי עם בצל ירוק וטורטיה קריספי רייס, ברוטב טריאקי ובוטנים. הטונה טרטר היה טרי ומענג.

אם מביטים בסביבתו הטבעית של ניר ניתן להבין את השילוב המעניין במנות שלו. אשתו היא יהודיה ממקסיקו סיטי וחצי סורית. הוא סיפר לי על השילובים המדהימים אותם חווה בכל ביקור: ״המשפחה שלה היתה עושה לנו קובה עם טחינה מגוואקמולה. בכל מקום שטיילנו הבאתי מתכונים ורעיונות למנות חדשות ואתם יכולים למצוא אותם במסעדה שלנו ובקטיירינג״.
ניר: ״פעם אנשים היו באים אלינו במשך שנים ומזמינים את אותן המנות, אבל בשנים האחרונות עם כל הפופולריות של תוכניות הבישול והאינסטגרם, יותר ויותר לקוחות, גם כאלו ששומרות כשרות, הפכו סקרנים יותר ומתחילים לנסות את המנות המיוחדות שיש לנו להציע ממטבחים שונים בעולם״.

יש כשר אחר
ניר מסביר שהמסעדה היא קודם כל מקום בו אתה יכול לנסות אוכל מגוון וטעים ועל הדרך כשר. הם לא ממתגים עצמם כמסעדה כשרה ואנשים שעובדים בעולם המסעדות הכשרות יודעים מדוע. ״בתור ילד תמיד ראיתי איך אנשים שונאים מסעדות כשרות. אני מבין אותם, ברוב המקרים הן די מלוכלכות, השירות על הפנים ואוכל בינוני מינוס. בוא נודה על האמת, לא ממש טעים. נכון, לפעמים מגיעים לכאן דתיים שמחמיאים על האוכל וזה כיף, אבל הם לא ממש מטיילים במקומות בעולם ומבינים באוכל. המחמאה הכי גדולה שלי היא שבאים לכאן אנשים שלא אוכלים כשר ומתלהבים מהמנות - הם באים לקבל חוויה קולינרית והם פוגשים איכות למרות
שהמקום כשר. פעם מסעדות כשרות לא היו מצליחות למכור בקבוק יין ב-20 דולר, היום מחירי הבקבוקים שלנו נעים בין 80 ל- 100 דולר- יש לנו יין מעולה כזה שאפילו מומחי יין יהנו לשתות.
אני אף פעם לא אבוא ואומר שהאוכל שלי הוא הכי טעים בעולם, או שאני יותר טוב מאחרים, יש עוד המון מסעדות טובות. אבל אם אתה שואל אותי מה הסוד שלנו, אז זה העקביות- אנחנו שומרים על אוכל ברמה גבוהה ובהגשה יוקרתית, אתה יודע שתקבל אוכל מצויין בכל ביקור במסעדה. האווירה תמיד טובה, השירות תמיד יהיה אדיב וברמה גבוהה- אתה יכול להביא אורחים מחוץ לעיר ולהיות בטוח שתהיה להם חוויה מדהימה.
אני רוצה להודות גם לאשתי ולילדים שלי על כך שהם תמיד שם ותמכו בי, אני בר מזל ששני ילדי איתי בעסק. יונתן, שעוזר בניהול שני המסעדות והעסק המקוון שלנו, ומישל שעוזרת לי בעסקי הקייטרינג ומשתלטת על כל המקומות החדשים. אנחנו גאים להיות כאן שלושה דורות. תודה גדולה לאמא שלי שגם הייתה איתי 30 שנה".

אחת המנות הפופולריות שאהבתי היא הסטייק אנד פרייס- ריבאיי סטייק עסיסי על צ'יפס הום מייד, רוטב הבנרו וצ׳ימצו׳רי למעלה, מנה שכיף לחלוק. עוד מנה קלאסית של המקום היא הצלעות ברביקיו שנמצאת כבר 20 שנה בתפריט.
ניסיתי גם את הסליידר עוף או ביף, עם בצל מקורמל, קולסלאו איולי והכל על לחמניית בייגלה טרייה שנאפת במקום. שוב מנה חברתית שכיף לחלוק והולכת מצויין גם בקייטרינג.
ההשפעות האסייתיות נמצאות לא רק במסעדה אלא גם באירועים, שם ניר מפנק את האורחים בתחנות מרשימות של אוכל תאילנדי, עגלת אוכל קוריאני, ואולי הכי פופולרית, הדמפלינג עם בשר מתוק וחריף ועוף מסוגים שונים.
בנוסף תוכלו לנסות נודלס ירקות וטופו עם כל הרטבים שנעשים במקום, אגרולים מטוגנים על מחבת או שמן עמוק. גם אחרי כל השנים בארצות הברית, ניר הוא עדיין ישראלי בדם וכשדיברנו על אוכל שאנחנו הכי אוהבים התשובה הייתה חד משמעית: חומוס.
ניר: ״אני חולה על חומוס וכשאני בארץ אני לא נוגע בכלל בהמבורגר או סושי אלא פשוט הולך לנגב חומוס בעכו, ביפו ובכל מקום שאפשר למצוא חומוס טוב. גם לקייטרינג שלי אני מביא חומוס שהוא הכי קרוב לזה שיש לנו בישראל. אני אוהב להוסיף לו דברים ולהגיש מנות של חומוס בשר, חומוס עם שקשוקה, חומוס פטריות."

עם איזה תבלינים או חומרי גלם אתה הכי אוהב לעבוד?
״קודם כל אני חולה על תבלינים. במיוחד כמון, תימין, וגם עשבים כמו מנטה שאני מוסיף לקבבים וזה נותן להם טעם מיוחד. אין כמו תבלין טרי לבשרים, אל תקנו תבלינים יבשים. נכון, הטריים עולים יותר כסף, אבל מי שרוצה אוכל איכותי משתמש בחומרי גלם טובים. אני קונה את נתחי הבשר הכשרים הכי טובים שיש בווסטרן כושר ובפיקו גלאט ואנחנו חותכים אותם כאן לבד. גם ההתעסקות עם דגים אצלי היא אחרת - אני לא אקנה פילה אלא תמיד את כל הדג עצמו כמו שהסבתא הטורקיה שלי הייתה אומרת לי: ׳אתה צריך להסתכל לדג בעיניים׳ -כשאני פותח את הדג הוא צריך להיות בצבע אדום כמו סלק. מהשאריות של הדג והעצמות אני אכין פיש סטוק ורטבים״.

אפילו מדונה גילתה את הקסם

אין עוד מסעדה כשרה באל איי שמשכה אליה רשימת מפורסמים כמו 'לה גונדולה', וקירות המסעדה העמוסים בתמונות מספרות סיפור ישראלי יהודי מרהיב. במשך שלושים שנה ניר האכיל רשימה ארוכה של ראשי ממשלות ישראל שביקרו במקום או בקייטרינג שלו: מאריק שרון, יצחק שמיר ועד לבנימין נתניהו. כמו גם כל ראשי הקונסוליות בארצות הברית, והמקום נחשב לתחנה קבוע לעצירות של דיפלומטים רבים, אורחים מחו״ל ופגישות עסקים.
מדונה, אחת מכוכבות הפופ הגדולות בכל הזמנים, ביקרה במקום פעמים רבות, בעיקר בתקופה בה למדה יהדות במרכז לקבלה בשכונת פיקו הקרובה. ברשימה הישראלית תוכלו למצוא שמות כמו עומר אדם, ליאור נרקיס, עומרי כספי וגם שחקני פוטבול אמריקאים מפורסמים.

ישראלי בדובאי לפני 14 שנה- אירוע קולינרי כשר ראשון באמרויות 
במהלך ארוחת הערב ניר נזכר במה שהוא מגדיר כאחת החוויות הגדולות בחייו -הפקת אחד האירועים הקולינרים הכשרים הראשונים בעיר דובאי של איחוד האמירויות. אנחנו מדברים על דובאי של לפני 14 שנים, אז נחשבה למדינה עוינת לישראל וללא יחסים דיפלומטים.
הכל התחיל כשאחד הלקוחות הקבועים של לה גונדולה, הרב מרווין הייר, מייסד מוזיאון הסובלנות (השואה) באל איי, ארגן טיול לדובאי עבור קבוצה גדולה של תורמים חשובים למוזיאון ולכן היה זקוק לאוכל כשר ברמה הגבוהה ביותר. "דובאי?" שאל ניר ההמום, "איך זה אפשרי?" מסתבר שלרב הייר יש ידיד טוב, אוהב ישראל, בשם מוחמד אלאבר, יו״ר ה- Emaar Properties - אחת מחברות הנדל״ן הגדולות בעולם ואיש שנמצא גבוה גבוה ברשימת עשירי תבל. אלאבר מאמין שיהודים וערבים צריכים לזכור שהם בני דודים ושאין שום סיבה לכך שהם לא יוכלו לחיות ביחד בשלום.
אומרים שאוכל מחבר בין אנשים - וניר קיבל את ההזדמנות להוכיח זאת. אחרי כמה מיילים, סידורים וניירת - הוא קיבל הזמנה רשמית לדובאי... לרשותו עמד כל שיצטרך כדי להוציא את הפרויקט הקולינרי הייחודי לפועל. ניר ידע שהוא הולך להכין להם ארוחה שלא תישכח וצבע אותה בצבעי כחול לבן.
ניר חובר לשף האיטלקי אמיליו, ששימש כשף הראשי של הארמני הוטל בברוז׳ קליפה. הארוחה התקיימה בקומה השלישית בלאונג׳ וי אי פי מפואר- 20 שפים מובילים תכננו עימו תפריט מיוחד בשיתוף פעולה קולינרי כשר.
ניר: "זה היה אתגר, בדובאי של אז לא היה כלום, הכל היה יבוא מיוון ומדינות מאירופה. טסתי במטוס פרטי שבתוכו הבאתי פלטות ענקיות של אוכל כשר: גבינות של שטראוס חמאות של תנובה, תבלינים ישראלים, פרג, ואפילו תה ויסוצקי - רציתי שהם יכירו את חומרי הגלם שלנו״.

לא חששת לטוס למדינת ערבית, בלי יחסים דיפלומטים עם ישראל?
״לא פחדתי, אמא שלי בהתחלה די פחדה אבל בסוף היא נתנה לי ללכת. הרגע היחידי שהיה קצת מלחיץ הוא כשטסנו מעל איראן - הבטתי במסך של המחשב וראיתי שאנחנו בטהרן... חשבתי לעצמי, ואוו מה אני אעשה אם פתאום תהיה תקלה במטוס ויעצרו כאן. השם שלי בדרכון זה לא בוב או סטיב... זה ניר וינבלט, שנולד בישראל.
אמרתי לאלוהים, אני אוהב אותך ואתה אותי בוא נעבור את ה-8 דקות האלו בשלום. עוד לא הספקתי לרדת מהמטוס וניגשים אליי לכיסא מנהלים בחליפות, מביטים בי וביקשו שאמתין כמה דקות. חשבתי שאולי קרה משהו, אבל הם פשוט לקחו אותי מדלת מיוחדת. כל הנוסעים פנו שמאלה ואני ימינה.
נכנסתי ישר למעלית שמובילה ללאונג׳ ענקי, בתוכו המתין לי צוות שהזמין אותי לפרשינג אפ. הציעו לי משקה קר, היה שם משלוח פאר ענק עם בקלוואות, חלוות, פירות יבשים ואיזה עשרה סוגי מיצים - עד היום אני זוכר את המיץ תפוחים ירוקים חמוץ וקר ששתיתי שם... בחיים לא טעמתי משהו כזה.
אחר כך באה לאסוף אותי רולס רויס שחורה שלקחה אותי למלון. בדרך הבטתי על מגדל הברוז׳ ח׳ליפה, הכי גבוה בעולם עם 163 קומות, המזרקות המפוארות ומזרקת דובאי המדהימה. אתה מוקף בכל מקום בפאר והדר. זו הייתה נסיעה חלומית כל הדרך למלון ״ארמני״ הלא יאומן.

בכניסה למלון חיכו לי השף, מנהל בית המלון ועוד שורה של 10 אנשים עומדים בשורה כמו חיילים, דברים שאתה לא רואה בארץ. לא הייתי צריך לעצור בקבלה לצ׳ק אין, הובילו אותי ישר לחדר המפואר. נכנסתי להתקלח וכשיצאתי מהמקלחת ראיתי שהמזוודה שלי ריקה. ממש כמו בסרט של וולט דיסני כאילו הגיעו גמדים בזמן שהתקלחתי, נכנסו אנשי שירות החדרים וסידרו לי את כל הבגדים מהמזוודה בתוך הארונות.
לאחר שנחתי קצת, קיבלתי הודעה שאני מוזמן לארוחת ערב... הם ידעו שאני אוכל כשר לכן הכל היה על טהרת הדגים. היה שם סושי ברמה הגבוהה ביותר ודגי סיבאס מצויינים. במלון המפואר היו אז 7 מסעדות ממטבחים שונים: הודית, מסעדה יפנית, מסעדה איטלקית וכל מה שאתה רוצה.
בין היתר הוזמנו במטוס פרטי מדובאי לבחריין עם כמה מהאורחים שלנו, לפגישה עם השליט. הייתי צריך לארגן שם ארוחת צהריים ל-20 איש. לאחר מכן קיבלנו טלפון מהנסיך הגדול של אבו דאבי, ששלח לנו מטוס לאי הפרטי שלו שהיה ספארי כהפתעה. לוגיסטיקה מטורפת.
אבל מה שהכי הלהיב אותי היה העיצוב של המטבח והמשרד של השף, שהיה עגול וממוקם בלב הבניין כשהוא משקיף מלמעלה על כל מה שקורה במטבח ועל המקררים הענקיים - היו עשרים מקררים בגדול של כל המסעדה שלי באל איי. קשה לתאר את הפאר והגודל מסביב.
הסכו״ם מזהב של ארמני וצלחות עם זהב, ציוד מטבח ברמה הכי גבוה שיש. הכל הוכשר במיוחד בשביל האירוע. הם יודעים לעשות ארוחות מעולות ואני פשוט לימדתי אותם איך להוציא את המנות האלו כשרות. אבל הם לא ידעו איך לעשות קייטרינג - כיצד להעביר ארוחת בוקר בבית מלון, צהרים על יאכטה ענקית וארוחת ערב במלון אחר בקצה השני של העיר - איך להוציא את כל הדבר הזה לפועל. המתכונים היו שלי ושל השף הראשי, אני הכנתי את התפריט והיה לי צוות נפלא של טבחים שעזרו לי עם הבישול וההכנות. זאת הייתה חוויה כל כך מיוחדת ומפנקת, היה לי קשה לחזור הביתה."

היין הכשר בדובאי 

ההצלחה הייתה גדולה והוא חזר מאז ארבע פעמים נוספות כדי לבשל ארוחות פאר כשרות במיטב המלונות בדובאי ועל הדרך שברו כמה שיאים קולינרים, הם הגישו ארוחת ערב בקומה ה-154 בבורג׳ חליפה, מה שנחשב עד היום לארוחה הכשרה הגבוהה ביותר אי פעם. נשברו עוד כמה שיאים שעליהם אסור היה לדבר...
כל החוויות הקולינריות המיוחדות אותם חווה ניר באות לידי ביטוי בתפריט המרשים שלו בלה גונדולה. ההתפתחות המעניינת ממסעדה על טהרת האוכל האיטלקי שהתפתחה ומציגה מנעד קולינרי עשיר של מנות ים תיכוניות המשלבות טעמים אסייתים, שילובים של אוכל אמריקאי עם פיוז'ן מקסיקני לצד מבחר יינות מרתק, המזכיר את המטבח הצרפתי ותודעת שירות אירופאית, עושים את לה גונדולה למקום שתמיד כיף לחזור אליו כדי לגלות עולם ומלואו של טעמים מלאים בהשראה.