"אל תעזו לנסות להיכנס": ארה"ב מבטלת ויזות לעובדי סייבר ישראלים ומשפחותיהם

לפני מספר שבועות, מעטפה מהשגרירות האמריקאית הגיעה לתיבת הדואר של מאיר (שם בדוי). "בפנים היו מכתבים אישיים עבורי, אשתי וכל אחד מילדיי," הוא מספר. "במכתבים, הודיעו לנו שכל הויזות האמריקאיות שלנו נשללו, ושלא נעז לנסות להיכנס לאמריקה. המכתב גם 'המליץ בחום' שנביא את הדרכונים שלנו לשגרירות האמריקאית כדי שיוכלו להסיר פיזית את הויזות."

כפי שנחשף לראשונה, לאחרונה יותר ויותר עובדים בחברות סייבר התקפי ישראליות מקבלים מכתבים מהשגרירות האמריקאית עם הודעות דומות על ביטול הויזות שלהם ושל בני משפחותיהם, על פי מקורות בכירים בתעשייה.

תופעה זו, המאיימת על עתידה של תעשייה שכבר נמצאת במשבר, נשארה מתחת לרדאר עד כה מכיוון שרוב העובדים שהויזות שלהם בוטלו מעדיפים לא לחשוף את העניין, מחשש שיפוטרו או יתקשו למצוא עבודה בתחום. "אתה יודע מה זה אומר לעובד הייטק שלוקחים לו את הויזה האמריקאית?" אומר מקור בתעשייה. "זו מכת מוות וסיבה לפיטורים."

אינטרסים לאומיים ומאבקים מסחריים הכוללים ענקיות טכנולוגיה שזורים זה בזה. על פי מספר מקורות ישראליים איתם שוחחנו, ישנן גם נטיות אנטישמיות ואנטי-ישראליות בקרב בכירים בוושינגטון

בשנתיים וחצי האחרונות, האמריקאים נקטו בסדרת צעדים שגרמו לחברות כמו NSO וקנדירו לאבד לקוחות ועובדים, וחברות אחרות בתעשייה, כמו Quadream, נסגרו לחלוטין.

לפי עדויות שהגיעו לישראל היום, עשרות עובדים בתעשייה, כולל חוקרי "פגיעויות" המהווים את חוד החנית של הסייבר ההתקפי, החליטו לאחרונה לעבור לחו"ל, שם הם עובדים עבור חברות זרות.

אינטרסים לאומיים ומאבקים מסחריים הכוללים ענקיות טכנולוגיה שזורים זה בזה. על פי מספר מקורות ישראליים איתם שוחחנו, ישנן גם נטיות אנטישמיות ואנטי-ישראליות בקרב בכירים בוושינגטון.

הבן של מאיר היה אמור ללמוד לסמסטר באוניברסיטה אמריקאית, מה שלא יקרה עכשיו, ואשתו עובדת בחברה אמריקאית. "איך אני יכול להסביר להם שהיא לא מאושרת להיכנס לארה"ב?" הוא שואל. מאיר לא קיבל סיבה רשמית לביטול הויזות שלו ושל בני משפחתו, אבל הוא אינו זקוק לה. מאיר הוא מנהל בכיר בחברת סייבר התקפי ישראלית, והוא רחוק מלהיות היחיד בתעשייה זו שהויזה האמריקאית שלו בוטלה.

על פי מספר מנהלים בכירים בתעשיית הסייבר ההתקפי המקומית, מדינת ישראל לא עשתה מספיק כדי להגן עליה והפקירה אותה לאינטרסים אמריקאיים. "יש לנו תעשייה שלמה שפשוט קורסת," אומר אחד מהם. "אנחנו אנשי עסקים, אבל אנחנו לא רק מפסידים כסף. ישראל מאבדת יכולת ביטחונית מדהימה כאן, והמדינה לא עושה דבר כדי למנוע זאת."

מקורות בכירים בתעשייה טוענים כי הסנקציות האמריקאיות משקפות יותר ממאבק על אינטרסים ביטחוניים. לדבריהם, חברות טכנולוגיה אמריקאיות ענקיות מפעילות לחץ על הממשל האמריקאי להילחם בתעשיית הסייבר ההתקפי הישראלית. "זהו מאבק על שליטה בטכנולוגיות מפתח," מסביר גורם בכיר בתעשייה. "האמריקאים רוצים מונופול על כלים שיכולים לפרוץ למכשירים סלולריים ומערכות מחשוב, והם רואים בחברות הישראליות מתחרות מסוכנות."

התופעה התגברה בעקבות פרשת פגסוס של NSO, שהעלתה ביקורת בינלאומית על שימוש לרעה בטכנולוגיות סייבר התקפי. בשנת 2021, ממשל ביידן הכניס את NSO לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי, בטענה שהחברה פעלה בניגוד לאינטרסים של הביטחון הלאומי האמריקאי. מאז, הלחץ על התעשייה רק גבר

התופעה התגברה בעקבות פרשת פגסוס של NSO, שהעלתה ביקורת בינלאומית על שימוש לרעה בטכנולוגיות סייבר התקפי. בשנת 2021, ממשל ביידן הכניס את NSO לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי, בטענה שהחברה פעלה בניגוד לאינטרסים של הביטחון הלאומי האמריקאי. מאז, הלחץ על התעשייה רק גבר.

הפגיעה בתעשייה יוצרת גם דילמה לאומית עבור ישראל. מצד אחד, הסייבר ההתקפי נחשב לנכס אסטרטגי ביטחוני. מצד שני, ישראל תלויה בקשריה עם ארה"ב ואינה יכולה להרשות לעצמה עימות ישיר עם הממשל האמריקאי.

"עובדים מוכשרים עוזבים את התעשייה," מתריע מנהל בכיר אחר. "יש לנו ידע וניסיון שנבנו במשך שנים, והכל יורד לטמיון בגלל לחץ זר. המדינה צריכה להתעורר ולהגן על האינטרסים שלה."

במשרד הביטחון ובמשרד החוץ הישראליים מודעים למצב, אך נמנעים מהתייחסות פומבית לסוגיה. מקורות דיפלומטיים טוענים שמתקיימים דיונים "מאחורי הקלעים" עם הצד האמריקאי, אך ללא תוצאות מעשיות עד כה.

בינתיים, מאיר ואחרים כמוהו נאלצים להתמודד עם המציאות החדשה. "זו לא רק פגיעה כלכלית, אלא גם פגיעה אישית," הוא אומר. "המשפחה שלי סובלת בגלל העבודה שלי, וזה לא הוגן. אני שוקל לעזוב את התחום לגמרי."