במכה משפטית משמעותית למדיניות ההגירה של ממשל טראמפ, שופט פדרלי הטיל ביום שישי צו מניעה זמני ארצי שעוצר מדיניות גירוש שנויה במחלוקת. המדיניות אפשרה גירוש מהגרים למדינות בהן אין להם כל קשר קודם — מבלי לתת להם קודם הזדמנות לערער על הרחקתם בבית משפט.
פסיקתו של השופט בריאן א. מרפי מבוסטון, שניתנה במסגרת התיק D.V.D., et al. v. U.S. Department of Homeland Security, et al., עוצרת נוהג שמבקריו טוענים כי מסכן מהגרים על ידי שליחתם למדינות בהן הם עלולים להיתקל ברדיפה או אלימות. הפסיקה חורגת מהתובעים הנקובים בשמם, ומעניקה הגנה לאלפי מהגרים העומדים בפני סיכונים דומים של הרחקה פתאומית.
השופט מרפי הביע חששות חמורים לגבי הפרות של הליך הוגן והפרות פוטנציאליות של החוק הבינלאומי תחת האמנה נגד עינויים. החלטתו מונעת מרשות ההגירה והאכיפה האמריקאית (ICE) לגרש אנשים הכפופים לצווי הרחקה סופיים למדינות שלישיות — כאלה שלא צוינו בהליכי ההגירה המקוריים שלהם — אלא אם כן ניתנת להם תחילה הודעה בכתב והזדמנות לבקש הגנה משפטית.
צו המניעה יישאר בתוקף עד לדיון ב-10 באפריל, שבו בית המשפט יקבע אם להטיל צו מניעה ארוך טווח יותר נגד המדיניות.
רק שעות לאחר ההחלטה, משרד המשפטים האמריקאי הגיש ערעור, בטענה שהפסיקה מערערת את הסמכות הביצועית על אכיפת ההגירה.
השופט מרפי הביע חששות חמורים לגבי הפרות של הליך הוגן והפרות פוטנציאליות של החוק הבינלאומי תחת האמנה נגד עינויים. החלטתו מונעת מרשות ההגירה והאכיפה האמריקאית (ICE) לגרש אנשים הכפופים לצווי הרחקה סופיים למדינות שלישיות — כאלה שלא צוינו בהליכי ההגירה המקוריים שלהם — אלא אם כן ניתנת להם תחילה הודעה בכתב והזדמנות לבקש הגנה משפטית
האסטרטגיה האגרסיבית של ממשל טראמפ בנושא ההגירה הובילה לעלייה משמעותית בגירושים של מהגרים למדינות שלישיות, בעיקר באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים. השותפות המרכזיות כוללות את מקסיקו, גואטמלה, קולומביה, פנמה, ואל סלבדור. בעוד שהנוהג נועד לשפר את ניהול זרמי ההגירה ולהקל על הלחץ על מרכזי המעצר האמריקאיים, הוא הצית סערה של מחלוקת בשל חששות לגבי הבטיחות והזכויות המשפטיות של המגורשים.
מהגרים מגורשים מוצאים את עצמם לעתים קרובות לכודים במעגל של אלימות, ניצול וקיפאון משפטי במדינות שלישיות אלו, לדברי פעילי זכויות אדם, הטוענים כי גירושים אלה לא רק מנוגדים לחוקים בינלאומיים אלא גם מסכנים אנשים פגיעים.
להוסיף שמן למדורה הוא השימוש של ממשל טראמפ בכלא ענק באל סלבדור, שהפך ליעד עבור מאות מהגרים ונצואלים שהואשמו בחברות בכנופיית האלימות "טרן דה אראגואה".
המדיניות השנויה במחלוקת משכה ביקורת חריפה מארגוני זכויות אדם ומומחים משפטיים כאחד. המדיניות של הממשל, שהוצגה בפברואר, הורתה לפקידי ICE לבחון מחדש את המקרים של מהגרים ששוחררו ממעצר ולהתחיל בהרחקתם למדינות חלופיות — גם אם אותם אנשים עמדו בכל תנאי השחרור שלהם.
המקרה הוא האחרון בסדרה של קרבות משפטיים על מדיניות ההגירה האגרסיבית של טראמפ. מבקרים טוענים כי שליחת מהגרים בכפייה למדינות לא מוכרות — מבלי להתחשב בסיכונים שהם עלולים להיתקל בהם — מפרה את חוקי המקלט של ארה"ב ואמנות בינלאומיות.
טרינה ריאלמוטו, עורכת דין מהברית הלאומית לליטיגציית הגירה, קידמה בברכה את הפסיקה כ"אמצעי הגנה קריטי" נגד הרחקות שרירותיות. "אנחנו מוקלים שהשופט ראה את הדחיפות של המצב הזה, הן עבור התובעים שלנו והן עבור אלפי אנשים העומדים בפני סיכוני גירוש דומים", אמרה לרויטרס.
פסיקתו של מרפי היא אחד ממספר מכשולים משפטיים למדיניות ההגירה הנרחבת של הממשל. במקרה בולט אחר, השופט ג'יימס בואסברג מוושינגטון הבירה הרחיב לאחרונה הקפאה על גירוש מהגרים ונצואלים שהואשמו בהשתייכות לכנופיות, תוך ציון חששות לגבי השימוש של הממשל בחוק האויבים הזרים משנת 1798. מקרה זה עכשיו בדרכו לעימות בבית המשפט העליון, כאשר ממשל טראמפ טוען לסמכות ביצועית רחבה לאכוף גירושים תחת צידוקים של ביטחון לאומי.
עם מספר בתי משפט המביעים את דעתם, מומחים משפטיים אומרים שהפסיקה הסופית של בית המשפט העליון עשויה לעצב מחדש את גבולות הסמכות הביצועית על אכיפת ההגירה לשנים הבאות.
משרד ביטחון המולדת עדיין לא הגיב באופן פומבי לפסיקה.
ישנם מספר הליכים משפטיים בבית המשפט הפדרלי המשפיעים על מהגרים בארה"ב וגירושים פוטנציאליים: