הירידה המתמשכת בשיעור הילודה בארצות הברית הפכה לסוגיה מדאיגה בקרב קובעי מדיניות וכלכלנים, המזהירים כי מגמה זו מאיימת לערער את יציבות הכלכלה האמריקאית ואף את השווקים הגלובליים. "אני חושב שזו הסוגיה החשובה ביותר הניצבת בפני כלכלות ברחבי העולם, ובהפרש ניכר", אמר ג'יימס פומרוי, כלכלן גלובלי בבנק HSBC.
כמו במרבית המדינות המערביות בעולם, ולא רק, שיעורי הילודה בארה"ב נמצאים במגמת ירידה מזה עשרות שנים. על פי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), מספר הלידות ירד ב-2% בין 2022 ל-2023, כאשר שיעור הפריון הכללי ירד ב-3% ל-54.5 לידות לכל 1,000 נשים בגילאי 15-44. למרות שנתונים ראשוניים הצביעו על עלייה קלה בשנה שעברה, ניתוח של סוכנות הידיעות AP מצא כי שיעור הילודה הכולל עלה רק בקרב נשים היספניות.
לפי הבנק הפדרלי של סנט לואיס, בשנת 1960 התרחשו כמעט 24 לידות לכל 1,000 אנשים, ואילו עד 2022 מספר זה ירד ל-11 בלבד.
שיעור הילודה הנמוך בארה"ב מהווה אתגר כלכלי ודמוגרפי
כוח עבודה מצטמצם, בסיס צרכנים דל יותר, הכנסות מס מופחתות ולחצים נוספים על מערכת הביטוח הלאומי - כל אלה הם בין ההשלכות האפשריות של ירידה בלתי מבוקרת בפריון. בהתחשב במכלול הגורמים, חסוס פרננדז-וילאוורדה, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פנסילבניה, מתאר את הבעיה כ"האתגר הקיומי של זמננו".
פרננדז-וילאוורדה טוען כי האתגר העיקרי בטווח הארוך יהיה "ירידה עצומה" בקצב הצמיחה של המדינה, והוא מציין את יפן כדוגמה מרכזית. "בין 1991 ל-2019, התמ"ג של יפן צמח בקצב שנתי של 0.83 אחוזים, נמוך משמעותית מהקצב האמריקאי של 2.53 אחוזים", אמר ל-Newsweek. "הגורם העיקרי לביצועים הכלכליים החלשים שלהם? הקריסה הדמוגרפית הדרמטית של יפן."
אתגרים אלה מחריפים בשל הזדקנות האוכלוסייה, כפי שניתן לראות גם בארה"ב, כאשר הצמצום בחלקם היחסי של משלמי המסים, העובדים והצרכנים מלווה בעלייה במספר האנשים הנסמכים על מערכות הביטוח הלאומי והפנסיה.
קייסי באקלס, פרופסורית לכלכלה באוניברסיטת נוטרדאם, מציינת כי "אחת הסיבות העיקריות לדאגה מירידה בפריון היא שהיא מקשה על קיום תוכניות חברתיות כמו ביטוח לאומי, כאשר יש הרבה פחות עובדים לכל מוטב. יחס העובדים למבוגרים בגיל פרישה היה כחמישה בשנת 1960, אך כיום הוא כמחצית מכך, וצפוי להמשיך לרדת."
פומרוי מבנק HSBC מעריך כי השילוב של ירידה בשיעורי הילודה - והצמצום הנלווה הן בעובדים והן בצרכנים - לצד העלייה במספר האנשים בגיל פרישה, עלול להוביל לירידה של 0.3 עד 0.5 נקודות אחוז בפוטנציאל צמיחת התמ"ג מדי שנה.
באקלס טוענת כי קיימות דרכים רבות להתמודד עם האתגרים הנלווים לשיעורי ילודה נמוכים מלבד עידוד אנשים להביא יותר ילדים. "אחת המרכזיות היא הגירה", אמרה. "מדיניות הגירה נוטה יותר להשפיע באופן מיידי וניכר על גודל האוכלוסייה בגיל העבודה מאשר מאמצים להגדלת הפריון באמצעות מדיניות."
"עם שיעורי הילודה הנוכחיים, במהלך דור אחד, האוכלוסייה תרד ב-25 אחוזים ללא הגירה כלשהי", אמר ג'יימס פומרוי. "זה מספיק כדי להכביד על כל סוגי הפעילות הכלכלית."