"מקלט מדעי": אירופה פותחת שעריה לחוקרים אמריקאים הבורחים מקיצוצי טראמפ

אוניברסיטאות מובילות באירופה פתחו במסע גיוס חסר תקדים של חוקרים אמריקאים, המציעות להם "מקלט מדעי" מפני הקיצוצים והמגבלות האידיאולוגיות שהטיל ממשל טראמפ על המחקר האקדמי בארה"ב. המוסדות האקדמיים האירופיים מציגים את עצמם כמגדלור של חופש אקדמי בזמן שעמיתיהם האמריקאים נאבקים בהתערבות פוליטית ובהקפאת תקציבים.

"אנו רואים זאת כחובתנו לבוא לעזרת עמיתינו האמריקאים," אמר יאן דנקארט, רקטור אוניברסיטת וריג'ה בבריסל (VUB), בהסבירו מדוע האוניברסיטה שלו – שנוסדה ב-1834 כדי להגן על האקדמיה מהתערבות של הכנסייה או המדינה – החליטה לפתוח 12 משרות פוסט-דוקטורט לחוקרים בינלאומיים, עם דגש מיוחד על אמריקאים.

"האוניברסיטאות האמריקאיות והחוקרים שלהן הם הקורבנות הגדולים ביותר של התערבות פוליטית ואידיאולוגית זו," אמר דנקארט בהצהרה. "הם רואים מיליוני דולרים במימון מחקר נעלמים מסיבות אידיאולוגיות."

מאז שטראמפ עלה לשלטון בסוף ינואר, חוקרים בארה"ב נמצאים תחת מתקפה רב-כיוונית. מאמצים לקצץ בהוצאות הממשלה הותירו אלפי עובדים בציפייה לפיטורים, כולל במוסדות כמו נאס"א, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, והמנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה (NOAA), סוכנות המחקר האקלימי המובילה בארה"ב. במקביל, יוזמות ממשלתיות למיגור מה שמכונה "ווקיזם" מנסות לחסל מימון למחקרים העוסקים בגיוון, סוגים מסוימים של חיסונים וכל אזכור של משבר האקלים.

מאז שטראמפ עלה לשלטון בסוף ינואר, חוקרים בארה"ב נמצאים תחת מתקפה רב-כיוונית. מאמצים לקצץ בהוצאות הממשלה הותירו אלפי עובדים בציפייה לפיטורים, כולל במוסדות כמו נאס"א, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, והמנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה (NOAA), סוכנות המחקר האקלימי המובילה בארה"ב. במקביל, יוזמות ממשלתיות למיגור מה שמכונה "ווקיזם" מנסות לחסל מימון למחקרים העוסקים בגיוון, סוגים מסוימים של חיסונים וכל אזכור של משבר האקלים

בצרפת, יסמין בלקאיד, מנהלת מכון פסטר היוקרתי בפריז, אמרה כי המכון כבר פועל לגיוס אנשים מעבר לאוקיינוס האטלנטי בתחומים כמו מחלות זיהומיות או מקורות מחלות.

"אני מקבלת בקשות יומיות מאנשים שרוצים לחזור: צרפתים, אירופאים ואפילו אמריקאים שכבר לא מרגישים מסוגלים לבצע את המחקר שלהם או חוששים לעשות זאת בחופשיות," אמרה בלקאיד לעיתון הצרפתי לה טריביון. "אפשר לקרוא לזה הזדמנות עצובה, אבל זו הזדמנות, בכל זאת."

הרגש הזה הדהד בדבריו של שר ההשכלה הגבוהה והמחקר הצרפתי, פיליפ בפטיסט, במכתב שקרא למוסדות מחקר להגיש הצעות כיצד למשוך כישרונות מארה"ב. "חוקרים רבים ידועי שם כבר מטילים ספק בעתידם בארה"ב," אמר. "באופן טבעי, אנו מעוניינים לקבל מספר מסוים מהם."

ביום חמישי, הולנד הודיעה כי היא מתכוונת להשיק במהירות קרן למשיכת חוקרים למדינה. בעוד שהקרן תהיה פתוחה לאנשים מכל הלאומים, שר החינוך ההולנדי, אפו ברוינס, רמז למתחים ששוררים באקדמיה האמריקאית בהכריזו על התוכניות.

"כיום יש ביקוש עולמי גדול לכישרונות מדעיים מובילים בינלאומיים. במקביל, האקלים הגיאופוליטי משתנה, מה שמגביר את הניידות הבינלאומית של מדענים," אמר ברוינס במכתב לפרלמנט. "מספר מדינות אירופאיות מגיבות לכך במאמצים למשוך כישרונות בינלאומיים," הוסיף. "אני רוצה שהולנד תישאר בחזית מאמצים אלה."

המאמץ ההולנדי מגיע לאחר שאוניברסיטת אקס-מרסיי הצרפתית הקימה תוכנית בשם "מקום בטוח למדע" שתקצה מימון ליותר מעשרים וחמישה חוקרים מארה"ב למשך שלוש שנים.

"הלוואי שלא היינו צריכים לעשות זאת," אמר אריק ברטון, נשיא האוניברסיטה. "איננו מחפשים למשוך חוקרים. אבל היינו די נזעמים ממה שקורה והרגשנו שעמיתינו בארה"ב עוברים קטסטרופה... רצינו להציע סוג של מקלט מדעי לאלה שהמחקר שלהם נפגע."

שבועיים לאחר השקת התוכנית התקבלו כמאה בקשות, כשחוקרים מייל, נאס"א וסטנפורד בין אלה שהביעו עניין. האוניברסיטה ממשיכה לקבל כעשר בקשות ביום, אמר ברטון, רבות מהן מחוקרים העוסקים בחקר האקלים, בריאות או מדעי החברה.

ברטון אמר כי הוא מקווה שאוניברסיטאות ברחבי אירופה יצטרפו לשלו בהענקת מרחב בטוח לחוקרים. "אני חושב שעלינו להבין את הרגע ההיסטורי שאנו חיים בו ואת ההשלכות הרציניות וארוכות הטווח שעלולות להיות לכך," אמר. "אירופה חייבת להתעלות למעמד."

ב-VUB, פתיחת 12 המשרות הפוסט-דוקטורט נועדה גם להכיר בהשפעה הגלובלית של המאבק של טראמפ. שני פרויקטי מחקר שבהם האוניברסיטה הייתה מעורבת – אחד העוסק בנוער ודיסאינפורמציה והשני חוקר את הדיאלוג הטרנס-אטלנטי בין ארה"ב לאירופה – בוטלו בשל "שינוי בסדרי עדיפויות מדיניים", נמסר.

עבור האוניברסיטה בבריסל, הפתיחות הזו הייתה גם סוג של הצדקה. בראיון משנת 2016 לפוקס ניוז, טראמפ ניסה לאפיין את החיים בבריסל כמו "לחיות בחור של גיהנום", בהאשימו בשקר מהגרים בעיר בכך שנכשלו בהשתלבות.

"באותה עת, ההצהרה עוררה תגובות רגשיות רבות באירופה," אמרה האוניברסיטה. "זה נותן משמעות סמלית נוספת ליוזמת VUB."