טרגדיה באינדיאנה: ילד בן 10 נמחץ למוות תחת אמו האומנת השוקלת 154 קילוגרמים

טרגדיה מזעזעת התרחשה באינדיאנה, ארה"ב, כאשר ילד בן 10 מצא את מותו בנסיבות טרגיות לאחר שאמו האומנת, הנמתחת 340 פאונד (כ-154 ק"ג), ישבה עליו "כעונש" על התנהגותו. ג'ניפר לי וילסון (48) נידונה בחודש ינואר לשש שנות מאסר, כאשר שנה אחת הומרה למבחן, בעקבות מותו של דקוטה לוי סטיבנס.

ב-25 באפריל, משטרת וולפאריסו, אינדיאנה, הוזעקה לבית המשפחה לאחר דיווח כי הילד אינו נושם וללא דופק. השוטרים שהגיעו למקום מצאו חבלות באזור הצוואר התחתון והחזה של הילד. למרות ניסיונות ההחייאה, דקוטה פונה לבית החולים שם נקבע מותו.

לפי עדותה של וילסון למשטרה, הילד ברח מהבית קודם לכן, והיא מצאה אותו בבית השכנים והחזירה אותו הביתה. לטענתה, דקוטה המשיך "להתנהג רע" והתחיל להשתטח על הרצפה, באומרו שהוא עוזב את הבית.

במסמכי בית המשפט נכתב כי וילסון טענה ש"כאשר ניסתה למנוע ממנו לעזוב, היא אינה יודעת אם התנפלה על דקוטה או שהם נפלו לרצפה, אך כוונתה הייתה להחזיק אותו". היא הודתה שישבה על אזור הבטן שלו למשך כחמש דקות. הילד הפסיק להתנועע, אך היא האמינה שהוא מעמיד פנים

במסמכי בית המשפט נכתב כי וילסון טענה ש"כאשר ניסתה למנוע ממנו לעזוב, היא אינה יודעת אם התנפלה על דקוטה או שהם נפלו לרצפה, אך כוונתה הייתה להחזיק אותו". היא הודתה שישבה על אזור הבטן שלו למשך כחמש דקות. הילד הפסיק להתנועע, אך היא האמינה שהוא מעמיד פנים.

"אתה מעמיד פנים?" שאלה אותו לפני שגלגלה אותו וראתה שעפעפיו חיוורים. וילסון החלה מיד בפעולות החייאה והתקשרה למוקד החירום.

ב-27 באפריל, בית החולים סאות' בנד ממוריאל דיווח על מותו של דקוטה. הילד סבל מנזקים לאיברים פנימיים ורקמות רכות, דימומים בכבד ובריאות, ופגיעות נוספות.

הנתיחה שלאחר המוות קבעה כי סיבת המוות הייתה חנק מכני, והגדירה את מקרה המוות כרצח.

שכנת המשפחה סיפרה לחוקרים כי דקוטה רץ לביתה לפני האירוע וביקש ממנה לאמץ אותו, בטענה שהוריו מכים אותו בפניו. השכנה ציינה כי לא הבחינה בסימני פגיעה על פניו של הילד. זמן קצר לאחר מכן, וילסון הגיעה כדי להחזיר את בנה הביתה.

הניגוד הפיזי בין השניים היה קיצוני - דקוטה היה בגובה של 4'10 (כ-147 ס"מ) ובמשקל של 91 פאונד (כ-41 ק"ג), בעוד וילסון נרשמה כבעלת גובה של 4'11 (כ-150 ס"מ) ומשקל של 340 פאונד (כ-154 ק"ג).

מקרה טרגי זה מעלה שאלות קשות לגבי מערכת האומנה ופיקוח הרשויות במדינת אינדיאנה. לפי מקורות מקומיים, המקרה הוביל לבחינה מחודשת של נהלי הפיקוח על משפחות אומנות באזור.

גורמי רווחה מקומיים מציינים כי חשוב להגביר את המודעות לסכנות של ענישה גופנית כלפי ילדים, ובמיוחד שיטות ענישה שעלולות לגרום לפגיעה פיזית חמורה.

עורכי דינה של וילסון טענו במהלך המשפט כי לא הייתה לה כל כוונה לפגוע בילד, וכי מדובר בתאונה טרגית. עם זאת, התביעה הדגישה את חוסר האחריות הקיצוני שהפגינה כאשר הפעילה את משקל גופה על ילד קטן ושברירי.

המקרה מצטרף לשורה של אירועים טרגיים הקשורים למערכת האומנה בארה"ב, ומעורר דיון ציבורי נוקב באשר לבטיחותם של ילדים במערכת זו ובאשר לתהליכי הבחירה והפיקוח על הורים אומנים.

משפחתו הביולוגית של דקוטה הביעה זעזוע עמוק וכאב על האובדן, והם קוראים לרשויות להחמיר את הענישה במקרים דומים ולשפר את מנגנוני ההגנה על ילדים במשפחות אומנה.