נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על שורה של צווים נשיאותיים עם כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר. החתימה על צווים שונים נמשכה לאורך היום, כאשר רבות מההחלטות נוגעות למדיניות הפנים של ארה"ב, כמו הגירה. עם זאת, חלק מההחלטות קשורות באופן ישיר למדיניות המזרח התיכון.

את ההחלטות שעד כה נוגעות לישראל ולמזרח התיכון ניתן לחלק לאלו שמטרתן לבטל את מדיניות ממשל ביידן, או להחזיר מדיניות מממשל טראמפ הראשון. ישנם גם צווים חדשים המבקשים להתמודד עם איומים עכשוויים, כמו האיום מקרטלי הסמים. צווים אלה לא בהכרח קשורים ישירות למזרח התיכון, אך עשויים להיות להם קשרים מכיוון שלקרטלי סמים יש לעתים קשרים לארגוני טרור כמו חיזבאללה.

צילום: AFP

אחד הצווים הנשיאותיים נוגע להגנה על ארה"ב מפני טרוריסטים זרים, מה שניתן לראות כחיזוק המיקוד האמריקאי בארגוני טרור כמו חמאס ותומכיהם בארה"ב.

זה חשוב מכיוון שקבוצות כמו חמאס וחיזבאללה הופכות יותר ויותר גלובליות בניסיונן להשפיע על מדיניות במערב. המלחמה נגד ישראל שהשיק חמאס ב-7 באוקטובר לא הייתה רק התקפה על ישראל. היא כללה גם התקפות על כוחות אמריקאיים בעיראק, סוריה וירדן. היא גם הובילה להתקפות על ספנות ואיומים במערב.

המהלכים של טראמפ נגד טרוריסטים נתפסים כבעלי פוטנציאל להתעמת עם תומכי חמאס בארה"ב. לא ברור אם זה האופן שבו ניתן ויהיה להשתמש בהחלטות אלה, אך זה עשוי להעמיד את תומכי חמאס על המשמר.

צו אחר של טראמפ ביטל מספר החלטות מתקופת ביידן. אחת מהן קשורה לצו נשיאותי 14115 ששימש להטלת סנקציות על ישראלים בודדים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כתב "אני מודה מקרב לב לנשיא דונלד טראמפ על החלטתו הצודקת להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל ביידן על מתיישבים ופעילים בארגוני הימין."

צו אחד עליו חתם הנשיא הנכנס ביטל החלטה מתקופת ביידן שביטלה סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי. ה-ICC התמקד בישראל בשנה האחרונה באופן שחורג מסמכותו, ואף הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט.

בנוסף, נראה כי הממשל עשוי להקפיא מימון לאונר"א, כפי שעשה בתקופת טראמפ הקודמת. החלטה צפויה נוספת תבטל החלטה מתקופת ביידן שהקפיאה אספקת פצצות במשקל 2,000 ליברות לישראל. במקרים אלה ההחלטות של הנשיא האמריקאי הנכנס נועדו להפוך החלטות, ולא ליישם מדיניות חדשה.

הנשיא הנכנס חותם על צווים נשיאותיים

בהחלטה אחרת שעשויה להיות לה השלכות עקיפות על מדיניות המזרח התיכון, טראמפ כתב במדיה החברתית כי פיטר את "בריאן הוק ממרכז וילסון לחוקרים." ההחלטה הייתה חלק ממאמץ רחב יותר לזיהוי והסרת "מעל אלף" מינויים נשיאותיים שאינם "מתואמים עם החזון שלנו," כתב טראמפ במדיה החברתית. הוק היה ידוע בממשל טראמפ הראשון כשליח לענייני איראן. בנובמבר 2024 דווח כי הוא היה מעורב בצוות המעבר, אולם מעורבות זו הסתיימה במהירות, דיווח פוליטיקו בתחילת ינואר.

החלטה נוספת שהתקבלה ב-24 השעות הראשונות של נשיאות טראמפ הייתה אישור מינויו של מרקו רוביו כמזכיר המדינה הנכנס.

שר החוץ של ישראל גדעון סער בירך על החדשות. "ברכות למזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו על אישור מינויך. היית ידיד נאמן של ישראל, איתן בתמיכתך במשך שנים רבות. יש הרבה מה לעשות ואני מצפה לעבוד יחד בצמוד כדי לרומם את הברית הגדולה בין ישראל וארה"ב."

רוביו הוא ידיד של ישראל וגם יש לו השקפות מדיניות חשובות על המזרח התיכון הרחב מבחינת התחלת העבודה המיידית ליישום מדיניות אמריקאית נחוצה. אישור מינויו של רוביו התקבל בברכה גם על ידי מסרור ברזאני, ראש ממשלת אזור כורדיסטן בעיראק. ברזאני ביקר לאחרונה באיחוד האמירויות ובירדן לחיזוק קשרי אזור כורדיסטן במזרח התיכון. אזור כורדיסטן ירצה לקבל תמיכה אמריקאית קרובה בשנים הבאות, עמוד תווך מרכזי במדיניות האמריקאית באזור.

מספר הצהרות של טראמפ במהלך 24 השעות הראשונות משקפות גם את הציפיות במזרח התיכון. הוא אמר שהוא מצפה שערב הסעודית "תצטרף בסופו של דבר להסכמי אברהם."

שגרירת סעודיה בארה"ב רימא בנדר אל-סעוד בירכה את הנשיא טראמפ בפוסט לאחר שהשתתפה בטקס ההשבעה: "היחסים בין שתי המדינות שלנו הם היסטוריים ואנחנו מצפים להמשיך בעבודתנו המשותפת לטובת שני העמים שלנו, האזור שלנו".

טראמפ גם התייחס לעזה, ואמר שהאזור יצטרך להיבנות מחדש לאחר שהפך ל"אתר הריסות ענק" במלחמה. הוא ציין כיצד חמאס שלט באזור בצורה גרועה אך גם אמר שלעזה יש מיקום מדהים על המים, רומז שהיא יכולה לצפות לעתיד בהיר יותר. טראמפ הקדיש תשומת לב רבה לעסקת החטופים, והחטופה לשעבר נועה ארגמני הייתה באחד מאירועי ההשבעה ב-20 בינואר שבהם טראמפ נאם, כאשר היא ועוד משפחות חטופים עמדו ממש מאחורי הנשיא הנכנס.

התמונה הכללית העולה מיומו הראשון של טראמפ ומהדוקטרינה הכוללת שלו היא שהוא רוצה להפוך מה שהוא רואה כטעויות מארבע השנים האחרונות. מבחינת המדיניות הכוללת הממשל רוצה לראות יותר שלום ויציבות באזור, אך ברור גם שכאשר מדובר ביישום מדיניות, כמו אם ישראל תחזור להילחם בעזה, זו החלטה שישראל תצטרך לקבל, הממשל אינו מבקש להיות לוחמני.