תומכי השימוש בטכנולוגיה טוענים כי היא חיונית להישרדותה של מדינה קטנה המתמודדת עם אויבים נחושים וחזקים. "עליונות טכנולוגית היא מה ששומר על ישראל בטוחה," אומר בלייז מיזטל, סגן נשיא המכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה

המערכת מעבדת נתונים ממגוון מקורות, כולל תקשורת שנתפסה, צילומי לוויין ורשתות חברתיות, כדי לאתר מנהרות, משגרי רקטות ומטרות צבאיות אחרות. כלי נוסף בשם "לבנדר" מעניק ציון המעריך את הסבירות שאדם מסוים הוא חבר בארגון צבאי, מה שמאפשר לצה"ל לייצר במהירות רשימות של מטרות אנושיות פוטנציאליות.

אולם התחקיר חושף גם מחלוקת פנימית עזה בצמרת הצבא. בכירים לשעבר מביעים חשש שההסתמכות על בינה מלאכותית פגעה ביכולות המודיעיניות של צה"ל. הם טוענים שהמערכת מאיצה את קצב ההריגה בעזה, שם נהרגו לפי משרד הבריאות המקומי יותר מ-45,000 בני אדם, כמחציתם נשים וילדים.

לפי המקורות, צה"ל הגדיל משמעותית את מספר הנפגעים האזרחיים המקובל מהנורמות ההיסטוריות. בעוד שב-2014 היחס המקובל היה אזרח אחד עבור מחבל בכיר, כיום המספר עלה לכ-15 אזרחים עבור חבר חמאס זוטר, ו"גבוה באופן אקספוננציאלי" עבור דרגים בכירים יותר, לפי ארגון זכויות האדם הישראלי "שוברים שתיקה".

צה"ל מכחיש את הטענות ומדגיש כי השימוש בבינה מלאכותית דווקא מצמצם פגיעה באזרחים ומגביר את הדיוק. "ככל שיש לך יכולת טובה יותר לחבר חלקי מידע ביעילות, כך התהליך מדויק יותר," נמסר בתגובה לוושינגטון פוסט. הצבא מדגיש כי קצין נדרש לאשר כל המלצה מהמערכות.

תומכי השימוש בטכנולוגיה טוענים כי היא חיונית להישרדותה של מדינה קטנה המתמודדת עם אויבים נחושים וחזקים. "עליונות טכנולוגית היא מה ששומר על ישראל בטוחה," אומר בלייז מיזטל, סגן נשיא המכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה.

אך ביקורת פנימית מצביעה על כך שהמיקוד האינטנסיבי בבינה מלאכותית היה גורם משמעותי בכך שישראל הופתעה ב-7 באוקטובר. המחלקה שמה דגש יתר על ממצאים טכנולוגיים והקשתה על אנליסטים להעלות אזהרות בפני מפקדים בכירים.

"זה היה מפעל בינה מלאכותית," אמר מפקד צבאי בכיר לשעבר. "האדם הוחלף במכונה."