נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר הורה ביום שישי על פיזור הפרלמנט וקבע בחירות חדשות ל-23 בפברואר בעקבות התפרקות הקואליציה של הקנצלר אולף שולץ.

שולץ הפסיד בהצבעת אמון ב-16 בדצמבר ומאז מנהיג ממשלת מיעוט לאחר שהקואליציה בת שלוש המפלגות התפרקה ב-6 בנובמבר כשפיטר את שר האוצר שלו בעקבות בסכסוך על איך להחיות את הכלכלה הגרמנית המדשדשת.

ראשי מספר מפלגות גדולות הסכימו אז שיש לקיים בחירות פרלמנטריות ב-23 בפברואר, שבעה חודשים מוקדם מהמתוכנן.

קנצלר גרמניה אולף שולץ 

מכיוון שהחוקה שלאחר מלחמת העולם השנייה אינה מאפשרת לבונדסטג לפזר את עצמו, היה על שטיינמאייר להחליט האם לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות. היו לו 21 ימים לקבל את ההחלטה. לאחר פיזור הפרלמנט, הבחירות חייבות להתקיים תוך 60 יום.

בפועל, מערכת הבחירות כבר בעיצומה. הסקרים מראים שמפלגתו של שולץ מפגרת אחרי גוש האופוזיציה השמרני בהנהגת פרידריך מרץ. סגן הקנצלר רוברט האבק מהירוקים, השותף הנותר בממשלת שולץ, גם מתמודד על התפקיד הבכיר - אם כי מפלגתו מאחור.

אם הסקרים האחרונים יתממשו, הממשלה הבאה תהיה כנראה בהנהגת מרץ כקנצלר בקואליציה עם לפחות מפלגה אחת נוספת.

הסוגיות המרכזיות כוללות הגירה, כיצד להניע את הכלכלה המדשדשת, וכיצד לסייע לאוקראינה במאבקה נגד רוסיה.

מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) – ימנית, מתנגדת להגירה ופעמים רבות מוזכרת בתקשורת המיינסטרים כמפלגה עם עבר נאצי, מינתה את אליס ויידלכמועמדת שלה לקנצלרות אך אין לה סיכוי לקבל את התפקיד כיוון שמפלגות אחרות מסרבות לעבוד איתה.

שיטת הבחירות הגרמנית מייצרת באופן מסורתי קואליציות, והסקרים מראים שאף מפלגה אינה קרובה לרוב מוחלט בכוחות עצמה. צפוי שאחרי הבחירות יהיו שבועות של משא ומתן להרכבת ממשלה חדשה.

זו רק הפעם הרביעית שהבונדסטג מתפזר לפני המועד המתוכנן תחת החוקה הגרמנית שלאחר מלחמת העולם השנייה.

זה קרה תחת הקנצלר וילי ברנדט ב-1972, הלמוט קוהל ב-1982 וגרהרד שרדר ב-2005. שרדר השתמש בהצבעת האמון כדי להנדס בחירות מוקדמות שבהן ניצחה בקושי המועמדת מהמרכז-ימין אנגלה מרקל.

הדרמה בגרמניה מגיעה אחרי התפרקות הממשלה בצרפת, ביטול תוצאות הבחירות ברומניה, וגם משבר חמור בממשלה בקנדה - במה שנראה כמו ערעור משמעותי באמון בפוליטיקה המערבית.