בעוד שיעור האבחונים של אוטיזם בארצות הברית ממשיך לזנק - מ-1 ל-150 ילדים בשנת 2000 ל-1 מ-36 ילדים כיום - מחקר חדש שופך אור על הגורמים האמיתיים מאחורי העלייה הדרמטית הזו, ומפריך סופית את התיאוריה השגויה על הקשר בין חיסונים לאוטיזם.

לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות (CDC), הזינוק במספר המאובחנים הוא תוצאה של מספר גורמים מורכבים, כאשר המרכזיים שבהם הם הגברת המודעות לאוטיזם ושינויים משמעותיים באופן שבו הוא מאובחן ומסווג על ידי אנשי מקצוע.

ילד אוטיסט עם אמו בביתם בטקסס. אין בדיקת דם או סריקת מוח שיכולה לקבוע מי נמצא על הספקטרום האוטיסטי, וכפי שאין גורם יחיד לאוטיזם, כך אין גם אשם יחיד בעלייה בשכיחותו.

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) מתאפיינת במגוון רחב של תסמינים, החל מקשיים חברתיים קלים ועד למקרים חמורים של היעדר תקשורת מילולית. "אין בדיקת דם או סריקת מוח שיכולה לקבוע מי נמצא על הספקטרום", מסבירים החוקרים, "האבחון מתבסס על תצפיות קליניות".

שינויים משמעותיים בהגדרות הקליניות תרמו לעלייה במספר המאובחנים. בשנת 1987 הורחבו הקריטריונים לאבחון, ובשנת 1997 נכללה תסמונת אספרגר בספקטרום האוטיסטי - צעד שאפשר אבחון גם של אנשים בעלי יכולות אינטלקטואליות ממוצעות ומעלה. ב-2013 אוחדו מספר אבחנות תחת הגדרה אחת של הפרעת הספקטרום האוטיסטי.

פרופ' סיימון בארון-כהן, מנהל מרכז מחקר האוטיזם באוניברסיטת קיימברידג', מדגיש את השפעת הרשתות החברתיות: "פלטפורמות כמו Reddit הפכו למרחב שבו אנשים יכולים לתקשר זה עם זה ולחוש תחושת שייכות וזהות חדשה". בנוסף, מאז 1991, כאשר ילדים עם אבחנת אוטיזם החלו לזכות בשירותים מיוחדים בבתי הספר, נוצר תמריץ להורים לחפש ולקבל אבחנה.

המחקר מצביע גם על גורמים ביולוגיים וסביבתיים אפשריים. זוהו יותר מ-100 גנים הקשורים לאוטיזם, ומחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין גיל מבוגר של ההורים - במיוחד האב - לבין סיכון מוגבר לאוטיזם. גם לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך נמצאו כגורמי סיכון אפשריים.

ד"ר יורגן האן מהמכון הפוליטכני רנסלר מציין כי העלייה במספר הילדים השורדים לידה מוקדמת והעלייה בגיל ההורים החדשים עשויות להסביר חלק מהעלייה בשכיחות האוטיזם. עם זאת, הוא מדגיש כי "אלה מחקרים מורכבים מאוד לביצוע, במיוחד אם רוצים ודאות סטטיסטית".

שינויים דמוגרפיים מספקים תובנות נוספות: הפער המגדרי באבחונים מצטמצם, כאשר יותר בנות מאובחנות כיום. בנוסף, נרשמה עלייה משמעותית באבחונים בקרב ילדים היספנים, שחורים ואסיאתים בהשוואה לילדים לבנים בין 2011 ל-2022, מה שעשוי לשקף שיפור בנגישות לשירותי אבחון.

ד"ר קתרין לורד מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מציינת כי למרות שמודעות גוברת והכללה רחבה יותר הם גורמים משמעותיים, "נראה קצת מרחיק לכת לחשוב שכל אלה מסבירים את מלוא העלייה". עם זאת, היא מדגישה כי מחקרים רבים, הן בארה"ב והן בחו"ל, מוכיחים חד-משמעית שאין קשר בין חיסונים לבין שכיחות האוטיזם.

התיאוריה השגויה על הקשר בין חיסונים לאוטיזם, שהתבססה על מחקר של 12 ילדים בשנות ה-90, הופרכה על ידי מחקרים רבים וגדולים יותר, כולל מחקר שכלל את כל אוכלוסיית הילדים בדנמרק. המאמר המקורי נמשך, והחוקר איבד את רישיונו הרפואי.