רוב האמריקאים מפסיקים לעבוד לפני גיל הפרישה - ולא בגלל שהם רוצים

האמריקאי הטיפוסי פורש מוקדם בהרבה ממה שהוא או היא מצפים, ולעתים קרובות זה לא מתוך בחירה, על פי מחקר חדש ממרכז טרנסאמריקה למחקרי פרישה.

גיל הפרישה החציוני בארה"ב הוא 62, כאשר כמעט שישה מתוך עשרה פורשים מספרים כי הם עזבו את כוח העבודה מוקדם יותר מכפי שתכננו. כמעט מחצית מאותם אנשים אמרו שהסיבה הייתה בעיות בריאות, כמו מגבלות פיזיות או נכות. איבוד משרה או שינוי ארגוני היו בין הסיבות האחרות.

הממצאים מדגישים את שבריריות הפרישה בארה"ב, כאשר אמריקאים מבוגרים מוצאים את עצמם בפרישה לפני שהם מוכנים כלכלית. עם תוחלת חיים ארוכה יותר - רבים מאמינים שיחיו עד גיל 90 - הם מתמודדים עם הצורך לתמוך בעצמם כלכלית במשך עשורים רבים.

צילום: Getty Images

"רבים מהם נמצאים במצב פיננסי מסוכן - אם הם יחוו זעזוע כלכלי גדול או שבריאותם תידרדר ויזדקקו לטיפול סיעודי, יהיה להם קשה לממן זאת", אמרה קתרין קולינסון, מנכ"לית מרכז טרנסאמריקה למחקרי פרישה.

פורשים שנאלצו לעזוב את עבודתם מוקדם מהמתוכנן הם "סיפור אזהרה לאנשים שכרגע נמצאים בכוח העבודה", אמרה קולינסון.

הגיל החציוני לתביעת הטבות ביטוח לאומי הוא 63, למרות שהמתנה עד גיל הפרישה המלא (66 או 67) או אפילו עד גיל 70 מספקת הטבות גבוהות יותר משמעותית. רק כ-4% ממתינים עד גיל 70.

כשישה מתוך עשרה פורשים מסתמכים על ביטוח לאומי כמקור ההכנסה העיקרי שלהם. רק כמחצית מהפורשים השתתפו בתוכניות חיסכון לפרישה, כמו (k)401, לאורך הקריירה שלהם.

מאושרים – למרות האתגרים

למרות האתגרים, פורשים רבים אופטימיים לגבי הפרישה מהעבודה, המחקר מצא. כמעט תשעה מתוך עשרה תיארו את עצמם כמאושרים באופן כללי ובעלי קשרים קרובים עם משפחה וחברים

"אחד הדברים שבולטים הוא שהפורשים באמת נהנים מזמנם בפרישה, מה שאני חושבת שמבשר טובות לכולנו", אמרה קולינסון. "הם עשו כמה התאמות, במיוחד למצבם הפיננסי, ובסך הכל הם מסתדרים טוב".

אמריקאים "חולמים על פרישה", היא הוסיפה. "פרישה היא יותר על חופש והיכולת לבלות את זמנם כרצונם, יותר מאשר חופש פיננסי באופן ספציפי".