הכל התחיל בהזמנה למסיבת יום הולדת 98. "רציתי שהיא תהיה שם," אומר ברנרד סניידר על ג'ו קרטרייט, בת ה-96. שניהם אלמנים המתגוררים באותו בית דיור מוגן באוסטין, טקסס. אחרי שהכיר אותה במשך מספר שנים, סניידר החל לפתח רגשות כלפי קרטרייט. הוא אזר אומץ להזמין אותה למסיבת יום ההולדת שלו בינואר, ולשמחתו, היא הגיעה (הוא הזמין גם שתיים מחברותיה, כדי להגדיל את הסיכויים שתבוא).

ג'ו קרטרייט, בת 96, וברנרד סניידר, בן 98, מבלים יחד. בני הזוג, המתגוררים באותו בית דיור מוגן באוסטין, נישאו ב-1 בנובמבר 

"הייתי מאוד מודעת לכך שהוא לא מפסיק להסתכל עליי במסיבת יום ההולדת," מספרת קרטרייט בחיוך. כשסניידר התוודה מאוחר יותר בפני בן דודו שהוא מאוהב בקרטרייט, בן הדוד דחק בו לעשות מעשה. "אם אתה מתעניין באישה הצעירה הזו," הוא זוכר את עצת בן דודו, "תן לה פרחים וגלידה."

סניידר נענה לעצה והשאיר זר ורדים וקופסת גלידת שוקולד (שנמסה עד שהיא הגיעה הביתה) מחוץ לדלתה של קרטרייט. "תהיתי מי בעולם ישאיר גלידה בדלת," צוחקת קרטרייט. עדיין, היא התרגשה מתשומת הלב. היא הודתה למעריץ ונתנה לו נשיקה על הלחי. "זה תפס אותי," אומר סניידר.

ניצוצות החלו לעוף בין השניים - אף אחד מהם לא ציפה לקבל הזדמנות שנייה לאהבה, במיוחד בשלב כה מאוחר בחיים. קרטרייט הייתה נשואה 67 שנים, ואחרי שבעלה נפטר ב-2014, היא לא שקלה לצאת לדייטים. סניידר, וטרן מלחמת העולם השנייה, היה נשוי 73 שנים עד שאשתו נפטרה ביולי 2023 אחרי מחלה ממושכת.

"הייתי בודד," אומר סניידר, שנהג לאכול לבד בחדרו במקום לרדת לחדר האוכל. הוא מספר שלא חשב על אפשרות למצוא אהבה שוב, עד שראה את קרטרייט במסעדת עוף בעיר כמה חודשים אחרי מות אשתו. "ראיתי את ג'ו מסתכלת על נתח עוף ענק," הוא צוחק. "היא לא ידעה מה לעשות איתו; היא הייתה צריכה מישהו שיעזור לה."

משפחתה של קרטרייט ביום חתונתה. משמאל לימין: גייל, דרלין, דרו וקתי

תוך שבועות ספורים, הם החלו לצאת לארוחות ערב משותפות והקשר התהדק במהירות. "מעולם לא חשבתי שאתאהב במישהי שוב," אומר סניידר. "כשאתה נשוי 73 שנים, אתה לא חושב שיש מישהו אחר שם בחוץ שיתעניין בך, ושאתה תתעניין בו."

ביולי, הם החליטו להיפגש עם משפחותיהם - לכל אחד מהם שלושה ילדים - כדי לדון ברעיון הנישואין. "הרגשנו שאנחנו צריכים לדבר איתם," אומרת קרטרייט. למרבה ההקלה, המשפחות תמכו בהחלטתם להתחתן.

ב-1 בנובמבר, הם נישאו בטקס בבית הדיור המוגן בנוכחות 40 אורחים, ואחריו נערכה קבלת פנים ל-130 איש. "אנחנו אוהבים זה את זה יותר בכל יום," אומרת קרטרייט. הם עדיין גרים בדירות נפרדות, אם כי מבלים רוב הזמן בדירתה של קרטרייט, ומחפשים מקום גדול מספיק לחפצים של שניהם.

"יש תקווה," אומרת קרטרייט. "אנחנו רוצים שלכולם יהיה מה שיש לנו." סיפור אהבתם מזכיר שלעולם אין לוותר על האהבה - בכל גיל שהוא