בנק יפן המרכזי העלה את שיעורי הריבית בפעם השנייה בכמעט שני עשורים, והגדיל את שיעור המדיניות היעדי ל-0.25% מטווח של 0-0.1%.

מהלך זה שואף לחזק את הין ולהקל על הנטל על הצרכנים שמשלמים יותר על סחורות מיובאות.

חולשת הין מול הדולר, שנגרמת על ידי הפער הגדול בין שיעורי הריבית ביפן לאלו בארה"ב, גרמה לקשיים בכלכלת יפן

חולשת הין מול הדולר, שנגרמת על ידי הפער הגדול בין שיעורי הריבית ביפן לאלו בארה"ב, גרמה לקשיים בכלכלת יפן. בעוד שחברות בינלאומיות גדולות נהנו מכך, צרכנים ועסקים קטנים ומקומיים נלחצו על ידי העלייה במחירי יבוא כמו מזון ודלק, ובנק יפן נתון ללחץ להעלות את שיעורי הריבית בכדי למנוע היחלשות נוספת של הין.

הין החלש גם תרם לאינפלציה שחרגה מהיעד של 2% למעלה משנתיים והוביל לירידה בצריכה המקומית. יפן הוציאה מיליארדים על קניית ין כדי ליצב את המטבע.

הבנק המרכזי היפני הודיע על תוכניות לחצות את רכישות אג"ח הממשלתיות עד תחילת 2026, מהלך שמסמן מעבר למדיניות יותר מסורתית לאחר שנים של רכישות אג"ח אגרסיביות לעידוד הביקוש הכלכלי.

למרות שהעלאת הריבית עשויה להקריא את הלוואות המשכנתא, כלכלנים מאמינים שהיא תהיה בעלת השפעה חיובית כוללת על ההוצאה הצרכנית. צפוי שהמהלך יעזור לסגור את הפער בשיעורי הריבית בין ארה"ב ליפן, תוך המתנה להורדות ריבית אפשריות של הפדרל ריזרב האמריקאי מאוחר יותר השנה.

החלטת בנק יפן המרכזי מהווה סטייה משמעותית ממדיניות הריבית הנמוכה לטווח הארוך ונתפסת כצעד לטיפול בחוסר האיזונים הכלכליים הללו.