המחקר שפורסם ביום רביעי האחרון בכתב עת רפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה, עקב אחר 373,696 אנשים מנורבגיה במשך כ-27 שנים.
המשתתפים רשמו את פעילותם הגופנית, בעוצמה בינונית ועד גבוהה. במהלך תקופת המעקב הזו, 504 אנשים חלו ב-ALS.
לאחר התאמה לגורמי אורח חיים שיכולים להשפיע על הסיכון לחלות בניוון שרירים, כמו עישון ומשקל גוף, החוקרים מצאו שגברים שדיווחו על רמות פעילות גופנית בינוניות היו בעלי סיכון נמוך ב-29% ל-ALS בעוד שרמות גבוהות של פעילות גופנית הביאו לסיכון נמוך ב-41%.
המחקר מצא קשר כזה בין פעילות גופנית לבין הסיכון ל-ALS רק אצל גברים, לא אצל נשים.
החוקרים ניתחו גם את קצבי הלב במנוחה של המשתתפים, מדד לכושר הכללי, ומצאו שאלו עם הקצבים הנמוכים ביותר היו בעלי סיכון נמוך ב-32% ל-ALS בהשוואה למשתתפים עם קצבים גבוהים יותר.
מחלת ה-ALS, שנקראת גם מחלת לו גריג על שמו של שחקן הבייסבול האמריקאי שלקה במחלה בשנות ה-30 ונפטר בשנת 1941, היא מחלת ניוון שרירים קטלנית. תאי העצב ששולטים בתפקוד השרירים נהרסים, ובהדרגה החולים מאבדים את היכולת ללכת, לנוע, לאכול, לדבר ואף לנשום – מה שמוביל לשיתוק חלקי או מלא, ולמוות.