על פי הדיווחים, הרפובליקנים בבית הנבחרים עובדים על הצעת חוק שנועדה להטיל סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי, לאחר שהתובע העליון קארים חאן ביקש צו מעצר נגד מנהיגי ישראל והחמאס כאחד. התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי האשים את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט - וכן את מנהיגי חמאס יחיא סינוואר, איסמעיל הנייה ומוחמד דף ב"פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" בעזה ובישראל ועורר תדהמה בקרב האליטה הפוליטית בארצות הברית.
יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון, כינה את המהלך "מחפיר" ו"נטול-חוקיות".
"אם ממשל ביידן לא יערער, ה-ICC יכול ליצור ולקבל כוח חסר תקדים להנפיק צווי מעצר נגד מנהיגים פוליטיים אמריקאים, דיפלומטים אמריקאים ואנשי צבא אמריקאים", אמר ג'ונסון ביום שני, ודרש מהבית הלבן "להשתמש בכל כלי זמין כדי למנוע כזו תועבה".
מייקל מק'קול, הרפובליקני מטקסס שהנו יושב ראש ועדת החוץ של בית הנבחרים, אמר ביום שני לאקסיוס כי הצעת החוק להטלת סנקציות נגד בית המשפט כבר מנוסחת, בהתבסס על הצעת חוק שהציג הסנאטור טום קוטון מארקנסו.
קוטון היה בין עשרות סנאטורים שכתבו לחאן מוקדם יותר החודש, והזכירו לתובע כי לארה"ב יש חוק המאפשר גיוס של "כל האמצעים הדרושים והמתאימים" להגן על כל אמריקאי - או בעל ברית - שבית המשפט יבקש לפגוע בו.
(לא רק מייק ג'ונסון - גם הם תומכי ישראל בולטים - מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט מיטש מקונל (קנטאקי) משמאל, והסנאטור העולה ג'וש האולי (מיזורי) מימין)
בעוד שחלק מהדמוקרטים בקונגרס תמכו בקו נוקשה כלפי ה-ICC, שני הפרוגרסיביים - פראמילה ג'יאפאל ומארק פוקאן - טענו כי הקונגרס לא יכול להכתיב לבית משפט עצמאי.
ביידן כבר גינה את בקשתו של חאן לבקשת הצווים כ"שערורייתית" ומחה על כך שבית הדין יצר "משוואה" בין ישראל לחמאס.
מזכיר המדינה האמריקני בלינקן התעקש כי להאג "אין סמכות שיפוט בעניין זה" והטיל ספק ב"לגיטימיות ואמינות החקירה הזו".
למרות שארה"ב הייתה אחת היוצרות של בית הדין, שעוצב על פי בתי הדין לפשעי מלחמה הנתמכים על ידי וושינגטון ביוגוסלביה וברואנדה, הקונגרס מעולם לא אשרר את אמנת רומא.
בית המשפט טוען לסמכות שיפוט על הגדה המערבית ועזה, כי הרשות הפלסטינית קיבלה עליו את בית הדין ב-2015.
אבל בלי טריטוריה עצמאית בעזה ובגדה ודאי שמדובר בגחמה.
ישראל כמובן אינה חתומה על האמנה.
