פרויקט הרכבת המהירה של קליפורניה, שיחבר בין לוס אנג'לס לסן פרנסיסקו תוך פחות משלוש שעות ויהיה פרויקט ראשון מסוגו בארצות הברית, מתקדם שלב נוסף.

ביום חמישי האחרון, מועצת המנהלים של רשות הרכבות המהירות של קליפורניה, או CAHSR, הצביעה בעד לאפשר לסוכנות המדינתית לבקש הצעות משני קבלנים לרכוש את סט הרכבות הראשון, לבצע פיילוט – ולבסוף להפעיל אותן עבור הציבור הרחב.

וכך, הגולדן סטייט מתכננת לרכוש שישה סטים של רכבות מהירות, במה שעלה לרשות 516 מיליון דולר.

המהלך האחרון הגיע בזכות ההחלטה מחודש דצמבר של ממשל ביידן להעביר מענק פדרלי של כ-3 מיליארד דולר לרשות התחבורה של קליפורניה, כאשר חלק מהסכום הופנה בעיקר לפרויקט ענק אחר – רכבת בין לוס אנג'לס ללאס וגאס.

אם נשאר בגבולות הגולדן סטייט, הפרויקט השאפתני הוא כאמור מערכת הרכבות המהירה הראשונה בארצות הברית, שנמצאת בפיתוח כבר כמעט עשר שנים, שתקשר את האזורים העיקריים במדינה ויביא לדחיפה כלכלית משמעותית.

המערכת תפעל תחילה בין לוס אנג'לס לסן פרנסיסקו, ותקצר את הנסיעה בת כ-10 השעות ל-3 שעות בלבד. אך בהמשך השאיפה היא להרחיב את המסלול צפונית לסקרמנטו ודרומית לסן דייגו, עם 24 תחנות שישתרעו על פני יותר מ-745 מייל, או 1,200 קילומטרים.

כאמור, רשות הרכבות של קליפורניה צריכה להעניק חוזה לשני קבלנים עד הסתיו הקרוב – ויש שתי חברות שצפויות להיבחר: 'אלסטום' הצרפתית 'וסימנס מוביליטי' הגרמנית, כאשר לשתיהן יש קשרים טובים מאוד וניסיון עבר מוצלח עוד יותר עם מערכות התחבורה בקליפורניה.

כך למשל, סימנס הגרמנית בונה רכבות בצפון הגולדן סטייט עוד מאז שנות ה-80 כאשר מפעל הייצור שלה ממוקם בסקרמנטו – שם נעשה התכנון, ההנדסה, הבדיקה וההרכבה על ידי כ-2,500 עובדים.

החברה בנתה רכבות עבור תאגיד הרכבות האמריקאי 'אמטרק', כמו גם את הרכבות הנמצאות בשימוש על ידי ברייטליין בפלורידה. אם לא די בכך, סימנס בונה את הרכבת המהירה מדרום קליפורניה ללאס וגאס, עליה נרחיב בהמשך.

אלסטום היא תאגיד רב לאומי צרפתי עם מפעל במארה איילנד שבואייחו. אם היא תקבל את החוזה, מה שככל הנראה יקרה, הפרויקט יצטרף לעוד שניים שהיא כבר עובדת עליהם – האחד הוא מערכת ההסעות האוטומטית של שדה התעופה של לוס אנג'לס, והשני הוא Avelia Liberty שנבחרה על ידי אמטרק לשימוש במסדרון הצפון מזרחי, קו רכבת הנוסעים העמוס ביותר בארצות הברית.

אגב, הרכבות המופעלות על ידי אמטרק הן גם כן חשמליות, מה שהופך אותן לרכבות המהירות ביותר כיום בצפון אמריקה. הן יכולות להגיע ל-200 מייל לשעה, אבל הגבלות בתשתית הקיימת מגבילה את המהירות המקסימלית ל-150 מייל לשעה, שזהה כ-241 קמ"ש.

החברה הצרפתית בנתה גם קרונות רכבת עבור Bay Area Rapid Transit, המוכר כ-BART – כך שעם כל הרזומה המקומי והשם העולמי של אלסטום וסימנס, רק טבעי שקליפורניה תבחר בהן להפעיל את פרויקט התחבורה הגדול שלה.

שתי החברות יצטרכו לבנות שש מערכות רכבת חשמלית שיוכלו לפעול במהירות של 220 מייל לשעה, כולל שתי מערכות אב-טיפוס לניסויים ראשוניים. ארבע ייפרסו ב"מקטע התפעולי הראשוני" שיחבר בין מרסד לבייקרספילד.

לפני כחודש פורסמה הצצה ראשונה לכיצד ייראה הפרויקט. ההדמיות של תחנות הרכבת השונות מציגות חללים מוארים עם תקרות גבוהות, ושפע של מקומות ישיבה המוקפים בצמחים.

רשות הרכבות ציינה כי בתחנת בייקרספילד למשל, יהיו הרבה דוכני אוכל וקמעונאים, והצפי הוא שהמקום יהיה תוסס. התחנה של מרסד, שצפויה להיות הגדולה ביותר בפרויקט, יהיה בניין רק קומות עם תקרות עץ.

הדמיה - תחנת הרכבת של מרסד

שתי רכבות האב-טיפוס יצטרכו להיות מוכנות עד שנת 2028, כאשר ארבע הנוספות יסופקו עד שהקטע בין מרסד לבייקרספילד יהיה לקראת פעולה – מה שצפוי להיות כשנה עד שנתיים לאחר מכן.

בין סעיפי החוזה העתידי, אגב, החברות יחוייבו לתחזק את הרכבות במשך 30 שנה לפחות. כמו כן, עיצוב הרכבות יהיה תהליך שיתופי והדרגתי שיתבסס בין היתר על משוב ממאות גורמים שונים – כולל תושבים מקומיים.

כמובן חסר עוד הרבה כסף עבור הפרויקט, וכמו שחבר מועצת המנהלים של CAHSR טום ריצ'רד אמר, השלב הנוכחי בתהליך הוא "לבצע צעד דחוף להזרמת דולרים פדרליים, יצירת תעשיות חדשות והזדמנויות כלכליות סביב הרכבת המהירה".

אבל ריצ'רד אופטימי, והוא מבטיח כי "עד סוף השנה הזו, כבר נדע מי יבנה את הרכבות המהירות הראשונות של קליפורניה ויקבע את המסלול לנסיעה טובה יותר ונגישה יותר".

נכון לנובמבר 2023, פרויקט הרכבת המהירה השלים 45 מבנים שונים, החל לעבוד על 33 נוספים והשלים 56 מיילים של מסלול – כאשר היעד הסופי הוא 171 מיילים, או 275 קילומטרים, כאמור מבייקרספילד למרסד עם עצירות במדרה, פרנזו וקינגס\טולאר.

הדמיה - תחנת הרכבת של בייקרספילד

כאמור מדובר בתוכנית שאפתנית מאוד, שלא רק תביא תועלת עצומה לנוסעים – אלא גם יתרונות כלכליים וסביבתיים משמעותיים ביותר.

על פי הערכות מומחים, יותר מ-730 עסקים קטנים משתתפים בדרך כזו או אחרת בפרויקט הרכבת, שמייצרת כמעט 9,000 מקומות עבודה. רשות הרכבות מבטיחה שיותר ממחצית מכספי הפרויקט יועברו לקהילות מוחלשות, מה שמבטיח שהיתרונות הכלכליים לקליפורניה יורגשו היכן שהם נחוצים ביותר.

מעבר לכך, אופן הבנייה המותאם למדיניות הירוקה של קליפורניה וההפעלה החשמלית של הרכבת יביאו ליתרונות סביבתיים. רשות הרכבות מחויבת לאפס פליטות חממה ישירות, ועצם קיומו של המסלול הזה יביא להפחתת התנועה והתלות בדלק מאובנים.

אבל קליפורניה מסתכלת גם אל מחוץ לגבולותיה, ופרויקט הרכבת המהירה שתחבר בין לוס אנג'לס ללאס וגאס קרוב מתמיד.

הקו המתכונן של Brightline יחצה את מדבר נבדה במהירות של כ-300 קמ"ש תוך שעתיים בלבד, במקום ארבע שעות נסיעה במכונית, ועלות הפרויקט הוא כ-12 מיליארד דולר.

אותו מענק פדרלי שניתן על ידי ממשל ביידן בדצמבר, נוסף ל-2.5 מיליארד דולר באגרות חוב פרטיות ממשרד התחבורה האמריקאי שהתקבל בינואר, הוא מימון ממשלתי חסר תקדים עבור חברה פרטית, והוא הגיע חודשים אחרי שגורמים שונים אמרו שהם חייבים עזרה פדרלית כדי להחיות את הפרויקט.

החברה, שלפני כחצי שנה סיימה את בניית הרכבת המונעת בדיזל המחברת בין אורלנדו למיאמי, היא חברת הרכבות הפרטית היחידה בארצות הברית. ואחרי סיום הקו בין קליפורניה לנבדה, היא תהיה הראשונה להשלים מסלול המופעל באופן חשמלי.

התחנה הראשונה של הרכבת המהירה תמוקם כ-40 מייל מזרחית ללוס אנג'לס, ורכבת מטרולינק תחבר את תחנת יוניון שבמרכז העיר אל.איי לתחילתו של קו ברייטליין. תוך שעתיים, היא תגיע לשדרות לאס וגאס, ותעצור בערך 5.5 מייל דרומית למנדליי ביי.

מי שעומד מאחורי הפרויקט הוא המיליארדר ווס אדנס, מייסד שותף של ברייטליין. אחרי קבלת המענק הפדרלי, אנדס אמר: "זהו רגע היסטורי שישמש בסיס לתעשייה חדשה, ופרויקט יוצא דופן שישמש מודל לכל ארצות הברית. אנחנו עובדים כדי להביא את החזון שלנו תוצרת אמריקה, ברמה עולמית, עדכנית ומהירה".