ייתכן שמשקיעים הקשורים לחמאס קצרו רווחים פיננסיים עצומים ממתקפות הטרור ב-7 באוקטובר, לדברי שני חוקרים אמריקאים בולטים - שגילו הימורים גדולים נגד מניות של חברות ישראליות שהונפקו בשבועות שקדמו לטבח.
בדו"ח נפיץ שפורסם ביום שני תחת הכותרת "מסחר בטרור?", הפרופסורים למשפטים רוברט ג'קסון ג'וניור מאוניברסיטת ניו יורק וג'ושוע מיטס מאוניברסיטת קולומביה פירטו פעילות חשודה של מסחר במניות שהציתה מאז חקירה של הרשויות בישראל. באחת הדוגמאות המזעזעות שהובאו במסמך בן 67 העמודים, סוחר לא מזוהה ביצע שורט על 4.43 מיליון מניות בבנק הגדול בישראל, לאומי, בין ה-15 בספטמבר ל-5 באוקטובר – מה שהביא לרווח של כמעט 900 מיליון דולר לאחר שכלכלת ישראל נעצרה על רקע המלחמה בעזה.
מה שמכונה "מוכרי שורט" מבצעים הימורים מורכבים נגד מניות שמשתלמות כאשר המניות נופלות. ג'קסון, חבר לשעבר ברשות ניירות ערך האמריקאית, ומיטס, מומחה למכירות בחסר, הגיעו למסקנה כי מוכרי השורט קשורים ככל הנראה לחמאס. "למרות שאנו לא רואים עלייה מצרפית בשורטים של חברות ישראליות בבורסות ארה"ב, אנו כן מזהים עלייה חדה וחריגה, רגע לפני המתקפות, במסחר באופציות קצרות טווח מסוכנות על חברות אלה שפוקעות מיד לאחר המתקפות", כתבו ג'קסון ומיטס.
הצמד הזכיר עסקאות שבוצעו ב-Enterprise Investment Scheme (EIS), נייר ערך הנסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק ומעניק למשקיעים חשיפה לקרנות סל ישראליות באמצעות תעודת הסל MSCI Israel.
EIS עוקבת אחר המדדים העיקריים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כולל החברות הישראליות הבולטות ביותר, ביצוע השקעה ב-EIS בדומה להימור על הכלכלה הישראלית, כך על פי עיתון הארץ.
ג'קסון ומיטס שמו לב שמישהו מכר בחסר את ה-EIS בתחילת אוקטובר. ב-2 באוקטובר - חמישה ימים בלבד לפני, משקיע ביצע מספר מדהים של 227,000 עסקאות שורט נגד EIS.
ג'קסון ומיטס אמרו כי היקף פוזיציות השורט היה כה משמעותי, "זה מאוד לא סביר שהיקף המכירות בחסר ב-2 באוקטובר התרחש באקראי".
אלה שעשו שורט על מניות ישראליות ב-2 באוקטובר הרוויחו יפה כששווי EIS ירד ב-7.1% ב-11 באוקטובר, היום הראשון שבו השוק האמריקאי היה פתוח אחרי הטבח, לפי "הארץ".
כמעט חודש לאחר האירוע המחריד - איבדה EIS 17.5% מערכה.
באופן דומה, "מכירות בחסר של ניירות ערך ישראליים בבורסה לניירות ערך בתל אביב גדלו באופן דרמטי", מצאו ג'קסון ומיטס.
לדברי הפרופסורים, זה קרה בקצב שעלה על "תקופות משבר רבות אחרות", כולל המשבר הפיננסי של 2008, המלחמה בין ישראל לעזה ב-2014 ואפילו מגפת הקורונה.
"הארץ", שציטט מקורות ישראליים אנונימיים, אמר כי לחמאס יש חברים בעלי ידע כלכלי, ולא מן הנמנע שהם עומדים מאחורי זה.
אם העסקאות אכן נעשו על ידי מישהו המזוהה עם חמאס או נעשו מטעמו של חמאס, הרשויות בארה"ב היו יכולות להקפיא את הרווחים הפסולים, שכן החוקים האמריקניים אוסרים על מימון טרור.
הפרופסורים התייחסו גם לדפוסים דומים מתחילת אפריל, אז דווח כי חמאס תכנן תחילה את המתקפה על ישראל.
"מחזור השורט ב-EIS (תעודת הסל MSCI Israel) הגיע לשיא ב-3 באפריל ברמות דומות מאוד לאלו שנצפו ב-2 באוקטובר, והיה גבוה בהרבה בסדר הגודל מאשר בימים אחרים לפני ה-3 באפריל", אמרו.
לא ברור אם הרווחים מפוזיציות השורט הללו שימשו למימון המלחמה בין ישראל לעזה. עם זאת, מוקדם יותר נחשף כי חמאס היה בין שלוש קבוצות טרור פרו-פלסטיניות שביקשו מימון לפעילותו באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים.
בין אוגוסט 2021 ליוני 2023, חמאס, הג'יאהד האסלאמי הפלסטיני (הג'אהאד האסלאמי) ובעל בריתו הלבנוני, חיזבאללה, קיבלו יחד יותר מ-134 מיליון דולר בקריפטו, כך עולה מצווי תפיסה של ממשלת ישראל ודוחות ניתוח בלוקצ'יין שנסקרו על ידי הוול סטריט ג'ורנל.
חמאס קיבל כ-41 מיליון דולר במטבע דיגיטלי בתקופה של כמעט שנתיים, דיווח הג'ורנל. הג'יהאד האסלאמי שחמושיו הצטרפו לחמאס בהסתערות על ישראל, קיבל כספי קריפטו בהיקף של 93 מיליון דולר בין אוגוסט 2021 ליוני השנה.
בחודש יוני נתפסו כספי קריפטו מבורסת הקריפטו Binance, שעל פי הדיווחים שייכים לחיזבאללה.
לא ברור אם המימון שימש למימון התקיפות והפשיטות האוויריות של חמאס ב-7 באוקטובר, שמחקו ישובים ישראליים והותירו רבים חסרי הגנה.
עם זאת, חוקרים שחקרו את המימון של חמאס אמרו לג'ורנל כי קריפטו נותר משאב מרכזי שבו משתמש הארגון כדי לייצר כספים, כולל הכנסת מזומנים מעזה וממצרים.
