נשירת שיער היא אחת התופעות הכי נפוצות בתחום רפואת העור. מדובר בתהליך טבעי המתרחש אצל כולם, אך לעתים גורמים שונים מגבירים את היקף נשירת השיער עד למצב חריג, בין אם בשל סטרס מוגבר או עונות מעבר. לפעמים מתווספים לנשירה שינויים נוספים כגון חולשה ועייפות או שינויים הורמונליים כמו הפסקת מחזור - מצבים אלו מצריכים התייעצות עם רופא עור מומחה.

במקרים רבים, הנשירה המוגברת עוברת מעצמה, או דורשת שינויים קלים באורח החיים. הנה כמה סיבות נפוצות לנשירה, שאתם לגמרי יכולים להתמודד איתם.

מתיחה חזקה של השיער בקוקו

קוקו הדוק עלול לגרום להתקרחות נקודתית באזורים המתוחים בקדמת הקרקפת. אם בכל יום יימתח השיער עד קצה גבול היכולת, ויפוזר רק בערב, מתישהו השורשים יתעייפו ויגמלו בהתאם. מצב זה עלול לגרום להקרחה הנקראת Traction Alopecia, שנובעת מלחץ מכני על שורש השערה ומתאפיינת באיבוד שיער בקדמת הקרקפת (שם אפקט המתיחה מקסימלי).

חבישת כובע או כיסוי ראש 

כיסוי ראש עלול לגרום להתקרחות מקומית. זקיקי השיער שניזונים מהקרקפת ניזוקים כאשר ישנה משיכה ומגע הדוק של כובע או כיסוי ראש מתוח וכבד.

לחץ או חרדה

בעתות מתח או חרדה השיער הוא נפגע כמעט ישיר. ידוע שסטרס משפיע על מערכת החיסון ויתכן שזהו המנגנון שגורם לכך שלחץ, חרדה או טראומה יגרמו לנשירת שיער מוגברת.

מחסור בוויטמינים

כאשר התזונה לקויה ייתכן שהדבר יתרום לנשירת שיער. חשוב לאכול מזונות מועילים לצמיחת השיער, כאלה המכילים ויטמין B, ולהפחית מזונות שגורמים לעידוד דלקות כמו שומן רווי ומוצרים נוספים מן החי. בנוסף חשוב להגדיל את הצריכה של מזונות המכילים דגנים מלאים, ירקות, חומצות שומן חיוניות וחלבון ממקור צמחי. מומלץ להיוועץ במידת הצורך בעניין תוספים ולקיחת ויטמינים לתמיכה במערכת החיסונית. 

תרופות מסוימות

ישנן תרופות מסוימות שתופעת הלוואי שלהן הן נשירת שיער. כמובן שמדובר בהשפעה אינדיבידואלית, על כל בן אדם הדבר ישפיע אחרת ובאופן שונה, אך חשוב לבחון האם הסיבה נגרמת בעקבות נטילה של תרופות. ניתן ורצוי להתייעץ עם הרופא על מנת לדעת בבירור מהי הסיבה לנשירה והאם יש קשר בין התרופה לבין נשירת השיער

טיפוח שיער מאסיבי
הרגלי ביוטי שכוללים הדבקת תוספות שיער, החלקות, פן, חמצון (גוונים) ממושך שמאוד נפוץ בישראל ובעולם בנשים צעירות - כל אלה גורמים להחמרת הנשירה והידללות שיער.

מעבר לסיבות האלה, יש גם גורמים תלויי תקופה. כך לדוגמא, נשירה מואצת של שיער מתרחשת בעונות מעבר (סתיו, אביב). גם לאחר התאוששות ממחלה חריפה, ובפרט קורונה, יש סיכוי גבוה לנשירה. מחלה כזו מביאה איתה אל הגוף חיידקים שחיים לערך עד 120 יום, לכן כאשר הגוף מחלים ממצב טראומה, קיימים בו אותם חיידקים התורמים לנשירת השיער להתרחש. לרוב נשירת שיער המתרחשת לאחר מחלה תהיה זמנית ותחלוף בהדרגתיות עד כחצי שנה. עצירת הנשירה היא אינדיווידואלית וחשוב לבצע בדיקות עוקבות של מדדי הגוף לוודא שאין חוסרים אחרים.

נשירת שיער יכולה להיגרם בעקבות שינויים הורמונליים בגוף. דוגמא נפוצה לכך היא לאחר לידה. זה קורה משום שרמת ההורמונים המצויים בגוף עולה משמעותית במהלך ההיריון, ומיד לאחר הלידה היא יורדת במהירות. במהלך תקופת ההיריון הגוף מכיל רמות גבוהות של הורמון האסטרוגן שמונע את נשירת השיער, הדבר גורם לכך שמאבדים הרבה פחות שיער בתקופת ההיריון אך אחרי הלידה, רמות ההורמונים משתנות ופוחתות משמעותית ולכן ישנה נשירה הרבה יותר אינטנסיבית מנשירת השיער הרגילה והטבעית.

גם גיל המעבר (שלב המנאפוזה) נחשב לשלב הידללות של השיער. לצד הפסקת המחזור והירידה ברמות האסטרוגן, אותה מערכת ביוכימית הנמצאת בבסיס השערה, מייצרת יותר הורמונים זכריים וכך מחריפה נשירת השיער, בעיקר מאמצע קו השיער הקדמי אל עבר הקודקוד, כשהקו הדליל הולך ומתרחב. למעשה כל עוד נשים הן בגיל הפריון, האסטרוגנים המיוצרים בשחלות מגנים עליהן מפני נשירת השיער. אולם בגיל המעבר המערכת נעשית פעילה יותר וההורמונים הזכריים המיוצרים בה מובילים לשינוי במבנה השיער, שנעשה עדין, פגיע, שביר ובהיר יותר.  

חשוב לדעת כי קיימים פתרונות נקודתיים לנשירת שיער, ורובם תלויים באבחון הגורם לנשירה. בכל מקרה, טיפול בנשירת שיער יהיה שונה מאדם לאדם, ובהתאם למקרה הספציפי, והוא מחייב בדיקה והתאמת טיפול אצל רופא עור מומחה.