יותר ממאה ארגונים אזרחיים מישראל ומהעולם, הכוללים את בצלם ואמנסטי אינטרנשיונל, פנו לאו"ם וביקשו לדחות את ההגדרה השנויה במחלוקת, לטענתם, של אנטישמיות - בטענה שהיא "מנוצלת לרעה" כדי להגן על ישראל מפני ביקורת לגיטימית.

(צילום: Shutterstock)

החתומים על המכתב שנשלח למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, דרשו ממנו שלא לאמץ את "הגדרת העבודה של אנטישמיות" לפי הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). 

ההגדרה הזו, יש לציין, התקבלה על ידי משרד החוץ האמריקאי, כמו גם מספר ממשלות אירופיות - כולל בריטניה, גרמניה וגופי האיחוד האירופי. 

לטענת החתומים, האנטישמיות היא "אידיאולוגיה מזיקה המהווה נזק ממשי לקהילות יהודיות ברחבי העולם ודורשת פעולה משמעותית כדי להילחם בה". וכך, "ההגדרה של IHRA פותחה במקור כדי להנחות מחקר ואימות נתוני אכיפת חוק, הכוללת חינוך לגבי השואה והאנטישמיות".

"אימוץ ההגדרה על ידי ממשלות ומוסדות ממוסגר לעתים קרובות כצעד חיוני במאמצים להילחם באנטישמיות", נכתב, ואז החלה הביקורת: 

"אולם בפועל, הגדרת IHRA שימשה לעתים קרובות כדי לתייג בטעות ביקורת על ישראל כאנטישמית, ובכך לצנן ולעתים לדכא מחאה לא אלימה, אקטיביזם ודיבור ביקורתי כלפי ישראל ו\או הציונות, כולל בארה"ב ובאירופה". 

בין החתומים נמצאים בצלם, Human Rights Watch, אמנסטי אינטרנשיונל, האיגוד האמריקאי לחירויות האזרח וקבוצות חברה אזרחית ישראלית ופלסטינית. 

לאחר פרסום דבר המכתב, החלה להגיעה ביקורת נגד תוכנו. קלאודיה מנדוזה, מנכ"לית שותפה של מועצת המנהיגות היהודית אמרה: "אנחנו תומכים באימוץ ההגדרה של IHRA ומאמינים שהיא מהווה מדריך שימוש עבור ממשלות וסוכנויות בזיהוי אנטישמיות על כל ביטוייה".

"בהתחשב בדו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל מלפני שנה, שתקף את עצם הריבונות היהודית, אנחנו יכולים להבין מדוע הם עשויים למצוא הגדרה כזו כלא מועילה".

היא המשיכה: "למנוע מיהודים, ומיהודים בלבד, את הזכות להגדיר את הרדיפה שהם מתמודדים איתה, חושף הרבה על האופן שבו הארגון הזה ניגש לגזענות אנטי-יהודית".