נראה שרוב האנשים בזרם המרכזי חושבים שהחילוץ הבנקאי האחרון סתם את הסדק בסכר וייצב את המגזר הבנקאי. אך מנהל הבנק הגדול באמריקה לא מסכים.
במכתבו השנתי מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס, ג'יימי דיימון, אמר כי המשבר הבנקאי לא הסתיים וכי נרגיש את השלכותיו לעוד שנים רבות.
"בעת כתיבת מכתב זה, המשבר הנוכחי טרם הסתיים, וגם כאשר הוא מאחורינו, יהיו לו השלכות לשנים הבאות".
דיימון הדגיש כי "זה לא דומה ל-2008", אך אמר כי "לא ברור מתי המשבר הנוכחי יסתיים".
דבריו גרמו למניות הבנקים לצנוח שוב.
למעשה, קריסת בנק עמק הסיליקון ובנק סיגנצ'ר הייתה רק קצה הקרחון.
על פי דיווח בוושינגטון פוסט, כרית ההון הכוללת במערכת הבנקאית האמריקאית מסתכמת ב-2.2 טריליון דולר.
בינתיים, סך ההפסדים הלא ממומשים במערכת נעים בין 1.7 ל-2 טריליון דולר.
ובעוד שהחילוץ טיפל במשבר המיידי, הוא לא פתר את הבעיה הבסיסית - העובדה שהכלכלה כולה בנויה על ריביות נמוכות באופן מלאכותי ויצירת כסף שהפד לקח.
גם אם תוכנית החילוץ של הפד תייצב את המגזר הבנקאי לעת עתה, זה רק עניין של זמן עד שמשהו אחר יישבר בכלכלה.
המשבר הבנקאי הנוכחי מערב בעיקר בנקים קטנים ובינוניים, אך דיימון סבור כי "כל משבר שפוגע באמון של האמריקאים בבנקים - פוגע בכל הבנקים".
"אמנם נכון שהמשבר הבנקאי הזה 'היטיב' עם בנקים גדולים יותר בגלל זרימת הפיקדונות שהם קיבלו ממוסדות קטנים יותר, אבל הרעיון שהמשבר הזה היה טוב עבורם בכל דרך שהיא, מגוחך".
פוליטיקאים ופרשנים רבים, במיוחד דמוקרטים, מאשימים את נפילת בנק עמק הסיליקון ובנק סיגנצ'ר ב"דה-רגולציה".
דיימון הזהיר כי תגובות כאלה מובילות לעתים קרובות ל"השגת ההפך ממה שאנשים התכוונו".
הוא ציין במדויק כי הבעיות ב-SVB, סיגנצ'ר ובנקים בעייתיים אחרים "עמדו בגלוי", ובדיקות הלחץ הפדרליות לא היו מגלות את הכשלים כי הבדיקות לא בחנו את תגובת הבנקים לעליות הריבית.
כפי שניסח זאת פיטר שיף, הפדרל ריזרב נכשל במבחן הלחץ של עצמו.
דיימון כינה את משטר בדיקות הלחץ "משימה עצומה ומורכבת להחריד", והזהיר כי הם עלולים ליצור תחושת ביטחון מזויפת.
"מבחני הלחץ של הפד מתמקדים רק בתרחיש אחד, שלא סביר שיקרה. למעשה, הדבר עלול להביא את חברי ועדת הסיכונים בכל מוסד [פיננסי] לתחושת ביטחון מזויפת שהסיכונים שהם נוטלים נבדקים כראוי וניתן לטפל בהם בקלות".
בניתוח הכלכלי שלו, דיימון הצביע באופן עקיף על כך שהאינפלציה אינה תחת שליטה, ואמר כי "התמריצים הפיסקליים עדיין עולים דרך המערכת".
במילים אחרות, ממשלת ארה"ב מוציאה הרבה כסף - וזה אינפלציוני מטבעו.
"לממשל הפדרלי היה גירעון של 3.1 טריליון דולר (2020), 2.8 טריליון דולר (2021) ו-1.4 טריליון דולר (2022). מדובר במספרים יוצאי דופן, שהגיעו בסופו של דבר לכיסי הצרכנים... הצבענו בשנה שעברה על כך שפשוט אי אפשר לקבל את רמת ההוצאה הזו ולהגיד שהיא לא אינפלציונית".
הוא גם רמז לכך שהבנקים המרכזיים לא יוכלו להמשיך להשיל אג"ח מהמאזנים שלהם בטווח הארוך.
"חשוב גם לזכור שבעוד הבנקים המרכזיים בעולם מוכרים כיום במקום לקנות ניירות ערך, לממשלות העולם יש חובות גדולים יותר לממן".
"ארה"ב לבדה צריכה למכור ניירות ערך בשווי 2 טריליון דולר, שחייבים להיקלט בשוק. השתלשלות האירועים הזו נכונה באופן כללי בכל העולם".
הוא מסכם כי ייתכן שאנו בדרך ל"אינפלציה גבוהה יותר וריבית גבוהה יותר מאשר בעבר הקרוב".
בעוד שהניתוח של דיימון ממוסגר באופן צפוי כמיינסטרימי, הוא נתקל בכמה אמיתות חשובות, והוא מזכיר לנו שאצל הפדרל ריזרב והפוליטיקאים הדברים לא "תחת שליטה" כפי שהיו רוצים שנחשוב.