מוקדם יותר החודש הגיעו לבנון וישראל להסכם הגבול הימי אשר יפתח את שדות הגז הטבעי של המדינות ואמור לכאורה לשפר את היציבות באזור.
בשעה שהעולם מתמודד עם מחסור בגז טבעי, יכולתה של ישראל להפיק גז טבעי משדה כריש מספקת בשורה חיובית נחוצה לשווקי האנרגיה הגלובליים.
אך ללבנון ייקח זמן רב לקדוח ולפתח את שדה קאנא - בתוך כך, קביעת הגבול הימי באופן רשמי היא צעד ראשון וחשוב למדינה הנמצאת במשבר כלכלי מתמשך.
ישראל ולבנון הודיעו מוקדם יותר החודש על הסכם הגבול הימי ביניהן, מדובר היה בצעד היסטורי בתולדות הדיפלומטיה המזרח-תיכונית שאמור לסייע בהגברת תפוקת הגז הטבעי של שתי המדינות בזמן שהעולם נאבק במחסור בגז.
עסקה זו סיפקה קרן של תקווה לשווקי האנרגיה לאחר שהמשא ומתן האחרון, בהובלת ארה"ב, התנהל במשך כמה חודשים, כשהדחיפה לחתימת עסקה החלה ב-2020.
ההסכם הסופי צפוי "לחזק את ביטחונה של ישראל, להזרים מיליארדים לכלכלת ישראל ולהבטיח את יציבות גבולנו הצפוני", לדברי ראש הממשלה יאיר לפיד. נשיא לבנון, מישל עאון, הצהיר כי העסקה "מספקת את לבנון, ועונה על דרישותיה תוך שמירת זכויותיה על משאבי הטבע שלה".
ברגע האחרון העסקה כמעט לא נחתמה שכן ישראל היתה על סף דחיית טיוטת ההסכם הסופית.
אך הלחץ הגובר להעביר עסקה לפני שעאון מתפטר בסוף אוקטובר, והבחירות בישראל, הביאו את שתי מדינות האויב לחתימה.
חיזבאללה, גיבה את ההסכם בשל מצבה הכלכלי הקשה של לבנון, משום שהסכם הגבול הימי אינו הסכם שלום - דבר שאפשרותו נראית רחוקה.
נכון לעתה, ישראל תוכל להפיק גז מכריש, שיחד עם 'תנין' מחזיק על פי ההערכות 2 עד 3 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי ו-44 מיליון חביות.
במקביל, מעצמות אירופה וצפון אמריקה להוטות להאיץ בישראל להתחיל בהפקה כדי להקל על לחצי המחסור העולמי. על רקע זה מספר נציגים של TotalEnergies הצרפתית נסעו לביירות כדי לדון בחיפוש ופיתוח מיידי של שדה הגז.
על פי מהא יחיא, מנהלת מרכז קרנגי למזרח התיכון שבסיסו בביירות, "משמעות ההסכם היא שלשתי המדינות יש כעת אינטרסים כלכליים בשמירה על רגיעה לאורך אזורי הגבול המשותפים שלהן".
הייקו וימן, מנהל פרויקטים המתמקד בעיראק, סוריה ולבנון ב-Crisis Group, הסביר את השינוי המשמעותי שההסכם חולל עבור ישראל, "אם יגיעו לעימות, כל התשתית תהיה תחת איום, התרחיש הזה ירד עכשיו מהשולחן. אז כמובן, זה ניצחון משמעותי מבחינה ביטחונית".
בעוד שהעסקה מסמנת התקדמות משמעותית ביחסים בהמדינות, מומחים מיהרו למתוח ביקורת על התנאים הלא מוגדרים שהותירו מקום לעמימות.
בעוד לבנון תקבל זכויות הפקה בקאנא, ישראל תהיה זכאית לחלק מהתמלוגים באמצעות הסכם עם TotalEnergies, שכן השדה חוצה את הגבול הימי וחודר למים הישראליים.
אך ההסכם אינו קובע את חלקה של ישראל בחלוקת הרווחים מה שעלול להוביל למחלוקות נוספות בעתיד.
בעיקרו של דבר, פיתוח קאנא על ידי לבנון מחייב את ישראל להגיע להסכם עם טוטאל הצרפתית לפני שתוכל להמשיך, זאת בתקופה בה לבנון מתמודדת עם מחסור חמור באנרגיה, שהוביל להפסקות חשמל ארוכות על רקע משבר פיננסי מתגלגל.
בעוד שפיתוח שדה הגז הלבנוני צפוי לייצר התאוששות פיננסית, יידרש זמן רב כדי לחקור ולפתח את קאנא, וההכנסות לא צפויות להשפיע על כלכלת לבנון עד סביבות שנת 2030, ונראה כי לא יתקרבו לסכום הדרוש כדי להוציא את לבנון מחובותיה העומדים על סך 100 מיליארד דולר.
מייק אזר, אנליסט ומרצה לשעבר בג'ון הופקינס, סבור שהעסקה "הייתה בסופו של דבר הרבה יותר רווחית עבור ישראל. מה שלבנון קיבלה זה להימנע מבעיות שהיא לא יכולה להרשות לעצמה להתמודד איתן כרגע".
בהתבסס על מצבה הפוליטי והכלכלי הרעוע של לבנון כיום, ביטחון הוא דבר שאסור להתעלם ממנו, גם אם רווחי הנפט והגז שלה עשויים להגיע בהמשך הדרך.
הסכם הגבולות הימי החדש בין ישראל ללבנון יאפשר למדינות להציב גבולות ברורים ולממש טוב יותר את הפוטנציאל של תעשיות האנרגיה שלהן בהמשך.
בעוד שישראל עשויה להיות המנצחת בטווח הקצר, ההסכם מספק מפת דרכים טובה יותר לגז הלבנוני ולפוטנציאל להשקעות זרות גדולות יותר במדינה.