בהיותה בת 37, אנג'לינה ג'ולי, אחת הנשים היפות בעולם, בחרה לעבור כריתה יזומה של שני שדיה, כרפואה מונעת. היא עשתה זאת כיון שנאמר לה שהיא נשאית של גן פגום המגדיל את סיכוייה ל-87% לפתח סרטן שד. דעת הקהל ברובה היתה אוהדת ושיבחה את ג'ולי האמיצה על "המעשה הנכון" עבורה ועבור ילדיה, אך לדעתי, היא עשתה נזק. הרפואה החדשה סבורה כמוני.

הרפואה החדשה היא תפישה רפואית חדשנית והוליסטית, המסבירה בצורה מפורטת את הגורמים הרגשיים והאחרים למחלות הסרטן השונות ולמחלות אחרות, ואת דרכי הטיפול הטבעיות, ללא צורך בכימותרפיה והקרנות. הרפואה החדשה החלה בגרמניה בשנת 1978, ע"י פרופ' ד"ר ריקֶה גירד האמר, מנהל מחלקה פנימית בבי"ח אוניברסיטאי במינכן, אשר חלה בסרטן לאחר מותו של בנו בן ה-16. ד"ר האמר החליט לחקור באופן מדעי, אם ייתכן שקיים קשר בין הטראומה שחווה לבין מחלת הסרטן. הוא אכן גילה שכל חולי הסרטן שבדק, חוו זעזוע או הלם כלשהו, לפני שהמחלה התפתחה. מהשוואת צילומי CT של המוח, לרישומים האישיים של כל חולה, עלתה התאמה ברורה בין "זעזועי קונפליקט" (טראומות) מסוימים שנרשמים במוח, לבין ביטויים באיבר בגוף. כל מחלה נוצרת כתוצאה מהלם, קונפליקט או טראומה התופסים אותנו בהפתעה. האירוע פוגע באזור ספציפי במוח וגורם שם לפגיעה שניתן לראות בצילום CT. הפגיעה היא בו-זמנית בשלושה רבדים: הפסיכה (Psyche או המערכת הנפשית/רגשית של האדם), המוח, ואחד מאיברי הגוף או רקמות הגוף.

הממסד הרפואי דחה את תגליותיו של ד"ר האמר, והרפואה המקובלת המשיכה במחקרים המבוססים על התפישה לפיה כל גידול סרטני הוא תוצאה של תאים שמסיבה לא-ידועה יצאו משליטה, ועלולים להתרבות ולהתפשט בגוף ללא כל בקרה. משכך, חייבים לחסלם בהקדם.

למרות ההתפתחות הטכנולוגית וההשקעות של סכומי עתק במחקר בתחום הסרטן, לא מצאה עדיין הרפואה המודרנית מהם הגורמים לסרטן בכלל ולסרטן שד בפרט. לכן מרבית הטיפולים הרפואיים המקובלים כיום בסרטן מבוססים יותר על מחקרים סטטיסטיים, השערות, תיאוריות, ועלניסוי וטעיה - מאשר על הבנה אמיתית של המחלה.

הטענה שסרטן הוא מחלה אוטואימונית שבאה להרוג את הגוף, נוגדת לגמרי את עקרונות החיים. עלינו לתת יותר קרדיט למערכת המפותחת והמורכבת ביותר ביקום – הגוף האנושי. כדי להבין את הסרטן ולטפל בו ביתר הצלחה, מחובתנו לשנות לגמרי את דעתנו עליו. עלינו גם לשאול מהי מטרתו בגוף, ולמה כשלה המערכת החיסונית במניעת התפשטותו.

על מנת להרגיע את הקוראים, ובעיקר את הקוראות, אתחיל ב-מה סרטן הוא לא.

מה סרטן איננו

סרטן אינו יכול להרוג אותך

הסרטן אינו הורג את האדם שלקה בו. למעשה, סרטן הוא מנגנון הישרדות של האיבר ושל הגוף. 

כדי לשמור על בריאותו, גוף האדם צריך לסלק כל יום יותר מ-30 מיליארד תאים מתים ובלויים וכמות גדולה של פסולת מטבולית. גורמים שמדלדלים אנרגיות, כגון:חומרים ממריצים, טראומה רגשית, רגשות מודחקים, אורח חיים לא סדיר, התייבשות, חסר ברכיבים תזונתיים, אכילת-יתר, תגובות מתח, מחסור בשינה, הצטברות מתכות כבדות (בעיקר מסתימות בפה) וכימיקלים, וכו' – מפריעים לגוף בניסיונו היומי לסלק פסולת מטבולית, רעלים ותאים מתים. כך נוצרים משברי רעילות, ואגירת הפסולת והרעלים בחלק כלשהו בגוף גורמת לתגובות של גירוי, נפיחות, דלקת, כיבים, וגידול לא נורמאלי של תאים.

תאי גידול (סרטן) הם תאים נורמליים שנתקפו רעב בגלל מחסור במזון, במים ובחמצן. הם מתוכנתים להתיישב רק במקום שבו יש קרקע "פורייה" בגלל רעילות גבוהה, ולעזור בנטרול הפסולת המטבולית שנלכדה בגוף, ושרידי תאים שהחלו להירקב. כדי לשרוד ולהשאיר את האיבר והגוף בחיים בסביבה חומצית, רעילה וחסרת חמצן זו, הם עוברים מוטציה, ומתחילים לזלול כל דבר, כולל רעלים. הם גוזלים רכיבים תזונתיים יותר מהתאים השכנים, הנורמליים, והללו מתחילים לגווע. בסופו של דבר מאבד האיבר כולו את תפקודו בגלל תשישות, תת-תזונה או הידלדלות.

למעשה, תאי הסרטן עוזרים לגוף לשרוד. מטרתם למנוע אסון מיידי מהגוף. ללא פעילותם, הגוף עלול לאבד לגמרי את האיבר שבו הם נמצאים.

למרות מאמצי הממסד הרפואי, שיעורי התמותה מסרטן נשארים בעינם. אך סיבת המוות אינההסרטן, אלא הגורם הנפשי שלא טופל, ותנאי המחיה של החולה, החשוף לרעלים. בנוסף, הקרנות, כימותרפיה או ניתוחים אינם מסלקים את הגורמים למחלה, ורק מוסיפים לגוף ולמערכת החיסונית עוד טראומה.

גם מרבית המקרים של מוות בעקבות סרטן שד, אינם כתוצאה מהסרטן עצמו, אלא מסיבוכים הקשורים להשפעות הכימותרפיה ו/או טראומות/קונפליקטים לא פתורים מתמשכים או חדשים כגון: פחד מוות ברגע ההודעה על סרטן השד, שעלול לגרום להתפתחות סרטן נאדיות הריאות; תחושה חזקה של ירידת ערך עצמי, שעלולה לגרום להתפתחות סרטן בלימפה או בעצמות, או פחד פתאומי מכניסה למצב מסוכן, שעלול לגרום ל"סרטן" בצינורות הלוע ובסימפונות.

סרטן אינו מחלה

סרטן הוא מנגנון מיוחד במינו, יעיל מאוד, להישרדות והגנה עצמית. למעשה, אדם שסובל מהגורמים של סרטן (שהם החולי האמיתי) ימות קרוב לוודאי במהרה אם לא יגדלו בגופו תאי סרטן. תהא זו שגיאה קטלנית אם המערכת החיסונית תשמיד תאים אלה, משום שהם מבצעים חלק מעבודתה. ללא נוכחות הגידול, יחלחלו כמויות גדולות של הרעלים אל תוך הדם, ויהרגו את האדם תוך שעות או ימים.

התיאוריות טוענות שתאי הסרטן עלולים לעזוב את אזור הגידול ולחדור לנוזל הלימפה, שנושא אותם לחלקים אחרים של הגוף. "התפשטות" תאי סרטן מכונה "גרורה" (מטסטזיס). אולם אם זה היה נכון, זה היה יכול לקרות רק באותם חלקי הגוף שבהם יש ריכוזים גבוהים של רעילות או חומציות.

רוב הגידולים (95%-90%) מופיעים ונעלמים בכוחות עצמם, ללא התערבות רפואית. מיליוני אנשים חיים עם סרטן בגופם ואינם יודעים על כך דבר. אין אף טיפול נגד סרטן שיכול להתחרות אפילו במעט עם מנגנון הריפוי העצמי של הגוף, שאותו אנחנו מכנים בטעות "מחלה".

סרטן אינו (ה)אויב

הסרטן יכול לעזור לחולה להתמודד איתו ואפילו להתגבר עליו לגמרי. כדי לטפל בסרטן בהצלחה, על החולה להיעשות שוב שלם לגמרי בגופו, מחשבתו ורוחו. ברגע שיזהה בצורה הנכונה את הגורמים לסרטן, הוא יֵדע בדיוק מה עליו לעשות כדי להחלים לגמרי.

בהסתכלות זו, הסרטן לצידנו, לא נגדנו. אם לא נשנה את התפישה שלנו הוא ימשיך להתנגד לריפוי,למרות הטיפולים הטובים ביותר. אם יש לכם סרטן, עליכם לשאול את עצמכם: מהן הסיבות שמאלצות את גופכם לפתח תאי סרטן? אחרי שזיהיתם סיבות אלה, האם תוכלו לשנות אותן?

עובדה רפואית היא שלכל אדם יש תאי סרטן בגופו, כל הזמן. בדיקות רגילות אינן יכולות לגלות אותם, עד שהם מתרבים לכמה מיליארדים. כל עוד גורמי הגידול נשארים בעינם, הוא עשוי לחזור ולהתפתח בכל זמן ובכל קצב שהוא. ריפוי סרטן אינו קשור כמעט לסילוק תאים סרטניים. טיפולים כמו כימותרפיה והקרנה מסוגלים להרעיל או לשרוף רבים מתאים אלה, אבל הם גם הורסים תאים בריאים וגורמים לנזק בלתי הפיך לכל האיברים והמערכות בגוף.

ריפוי אמיתי של סרטן אינו מושג תוך כדי הריסת חלקים חיוניים אחרים של הגוף, אלא רק כשמסלקים או עוצרים את הגורמים לגידול המוגזם של תאי הסרטן.

סרטן אינו פתאומי

כמו כל מחלה אחרת, סרטן הוא משבר רעילות – נסיונו האחרון של הגוף לחיות – להיפטר מרעלים ותרכובות חומציות. אין הבדלים פיזיולוגיים מהותיים בין התקררות פשוטה לבין גידול סרטני. שניהם ניסיונות של הגוף להשתחרר מרעלים שהצטברו בו, אבל ברמות עוצמה שונות. יחד עם זאת,רוב מחלות הסרטן מופיעות אחרי כמה אזהרות חוזרות ונשנות:כאבי ראש שמשככים בעזרת משככיכאבים; עייפות שמדכאים בעזרת קפה, תה או קוקה קולה; עצבנות שמנסים לשלוט בה בעזרת ניקוטין; תרופות שנוטלים כדי להעלים תסמינים לא רצויים; התקררויות עונתיות שלא מניחים להן לעבור מעצמן; הימנעות מרגיעה, צחוק ושקט; קונפליקטים שממשיכים להתעלם מהם; העמדת פנים שאנחנו בסדר, כשאנחנו לא; הצורך המתמיד לרצות כל אחד, ותחושת חוסר הערך העצמית; הניסיון המתמשך להוכיח את עצמנו בעיני אחרים; "גמול עצמי" באמצעות מזונות נחמה וכן הלאה. כל אלה, ותסמינים דומים, הם גורמי סיכון חמורים להתפתחות סרטן או חולי אחר.

סרטן אינו גנטי

לשיטתי, סרטן לא מועבר בתורשה של הגנים. הוא יכול להיות מועבר בתורשה של הנרטיב (ה"סיפור" שלנו), למשל: אם אם ובתה חולקות נרטיב של נטישה, והוא מתממש בחייהן שוב ושוב (פרידה מבן-זוג או מוות שלו), עלול להיווצר אצל שתיהן סרטן השד. אם אב ובנו שניהם מדחיקים כל חייהם רגשות תסכול והחמצה, או לא מרשים לעצמם לחוות אהבה ו"שומרים בבטן" רגשות קשים, יכול להתפתח אצל שניהם סרטן בלבלב או מחלת לב. גנטיקה אינה הסיבה! כך ניתן להסביר מדוע אחים לא בהכרח יפתחו מחלות זהות.

מהו סרטן

אבחון וטיפול על פי הרפואה החדשה

הרפואה החדשה מראה שכל תהליך סרטני נוצר כתוצאה מטראומה או קונפליקט כלשהו ומטרתו לעזור לגוף להתמודד עם הבעיות הקשורות לאותה טראומה או קונפליקט. הטראומה פוגעת בו-זמנית בשלוש רמות שונות: בפסיכה, באיבר פיזי, ובאזור במוח הקשור לאותו איבר שנפגע. את הפגיעה במוח ניתן לראות בעזרת צילום CT של המוח, ורופא שלמד את "הרפואה החדשה" יכול לדעת לפי צילום זה את סוג הטראומה ובאיזה איבר תופיע המחלה.

התהליך הסרטני נשלט  ומבוקר באופן מלא ע"י המוח, וכאשר חולפת הטראומה או נפתר הקונפליקט, יודע הגוף לרפא את עצמו באופן מלא, בד"כ ללא כל צורך בהתערבות רפואית אגרסיבית. נסיונו של ד"ר האמר מראה הצלחה של 92% בריפוי של חולים אשר עברו לפחות באופן חלקי גם טיפול רפואי מקובל, והצלחה של כ-98% בריפוי חולים אשר לא טופלו בכימותרפיה והקרנות.

המאפיינים העיקריים של הסרטן על פי הרפואה החדשה

בתפישה ההוליסטית, לסרטן שני מאפיינים עיקריים - הצד הגופני והצד הרגשי, שכמובן שלובים זהבזה. בקשר הפסיכו-סומאטי הזה, מה שקורה בגוף הרגשי שלנו מתרחש גם בגוף הפיזי. החנק הרגשי גורם לאדם לכעס רב, לפחד שאחרים לא יאהבו אותו, והמחשבות ה"רעילות" שלו מרעילות את גופו, ומאיימות על הישרדותו.

כשאדם חש מתח או מצוקה, כלי הדם שמספקים דם למערכת העיכול מתקשים ומתכווצים, והוא אינו מסוגל לעכל אפילו את המזונות הבריאים ביותר. בנוסף, כשאוכלים בזמן מצוקה רגשית, מדכאים את הפרשת הכמויות המאוזנות של מיצי העיכול. כשכועסים או מרוגזים משתנים החיידקים ששומרים על האיזון בנוזל המרה שלכם והוא מקריש. מתח רגשי מתמיד גורם להיווצרותאבנים בצינוריות המרה של הכבד ובכיס המרה. הצטברות של כמויות גדולות של פסולת רעילה במעיים, עצירות כרונית וספיגה גרועה של רכיבים תזונתיים, מדלדלים את הרקמות, את מח העצמות ואת יכולת הרבייה.

כשרקמת הרבייה, ששומרת על ה-DNA של התאים, רעבה לחמצן ורכיבים תזונתיים, תאים בריאיםמתחילים לשנות את הגנים שלהם ולהתחלק בצורה לא נורמאלית, כדי להתגבר על "הרעב".

בדרך כלל הרבה מאוד תאים חיסוניים, אנזימים של הלבלב וויטמינים מפרקים את תאי הסרטן בגוף בכל מקום שבו הם מופיעים. אולם כשהתזונה עשירה בחלבון מהחי, כגון בקר, עופות, דגים, ביצים, גבינות וחלב, כמו גם מזונות עתירי-סוכר, רוב אנזימי העיכול "מתבזבזים" במהירות.

הצד הגופני של הסרטן

סרטן הוא משבר רעילות. תזונה לקויה ונטילת תרופות לאורך שנים, מגבירים את הסיכוי להיווצרות סרטן, בגלל הסביבה החומצית שהם מייצרים בגוף. מחקרים גילו קשר בין סיכון מוגבר לסרטן השד לבין תזונה עתירת-סוכר, וכן ידוע ששימוש קבוע באנטיביוטיקה מגדיל את הסיכון לסרטן השד.

על פי מדע הכרונוביולוגיה (מדע "שעוני הגוף"), בזמן הווסת המערכת החיסונית של האישה חלשה יותר ורמת הברזל בגופה נמוכה. לפיכך, נשים שעוברות ניתוח בגלל סרטן השד שבוע לפני הווסת או במהלכו נמצאות בסיכון גבוה פי ארבעה ללקות בו שוב. גופן אינו מסוגל להרוס את כל תאי הסרטן שנשארו אחרי הניתוח, וקיים סיכון גבוה להתפתחות תאי סרטן בחלקים אחרים בגוף. כמו כן, הסרת השד, והדיכוי שנגרם על ידי כך למערכת החיסונית, גורמים, לעיתים קרובות מאד, להתפתחותם של תאי סרטן בחלקים אחרים של הגוף, שכבר היו חלשים מאוד.

אגב, שנתיים לאחר כריתת השדיים של אנג'לינה ג'ולי, בהיותה בת 39, בדיקות העלו היתכנות סרטן שחלות בשלב מוקדם, עם סיכויים של 50% לחלות, והיא עברה כריתה (מניעתית) של השחלות והחצוצרות, מה שגרם לבלות (מנופוזה) מוקדמת.

הצד הרגשי של הסרטן

על פי ממצאיו של ד"ר האמר, לאחר שבדק מאות חולי סרטן במשך 20 שנה, הסרטן, המחלה הגופנית, מופיע רק כשקיימים חוסר נוחות רגשית סמויה ותסכול עמוק. חולי סרטן סובלים מהיעדר כבוד עצמי או ערך עצמי, ולעיתים קרובות יש בחייהם "עסק לא גמור" או "קונפליקט לא פתור". הגוף משתמש בתגובת מתח כדי להתמודד עם ההשפעות הקשות של מצב כזה. מתח רגשי לא רק עלול לגרום או לתרום להתפתחות סרטן, אלא שהוא גם עשוי לפגוע ביעילותם של טיפולים נגדו.

מה שאנחנו מכנים "מחלה" הוא השתקפות של העולם הרגשי שלנו, ועלינו להקדיש לו תשומת לב רבה יותר.

מתח רגשי

ילדות עצובה ורגישה יתר על המידה מייצרת בגרות חסרת ביטחון, נפחדת ומדוכאת. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהפרעות אכילה. בהמשך, קשיים בעבודה, הצורך לשאת עוולות בשתיקה ו"להחזיק הכול בפנים", ותחושת האשמה אם התסכול יוצא על הקרובים, ואי-הגשמה של יעוד בעבודה.

התסכול והניסיונות לדכא או להסתיר את הרגשות הפנימיים האמיתיים, בילדות ובהתבגרות, עלולים לגרום להתגבשותה של אישיות שבסופו של דבר נזקקת למחלה כדי למצוא פתרון לבעיה.

חוסר סיפוק מהחיים הוא אולי הצורה החמורה ביותר של מתח רגשי. למעשה, הוא גורם סיכון עיקרי למחלות רבות, כולל סרטן. במחקרים נמצא כי מתח רגשי חמור עלול להגדיל פי שלושה את הסכנה לסרטן השד. השפעות מתח רגשי או אומללות עלולות לפגוע בצורה חמורה בעיכול, בהפרשה ובחיסוניות, וכך לגרום לרמה גבוהה עד כדי סיכון של רעלים בגוף. ניקוי הגוף מסרטן באמצעים אגרסיביים אינו מחסל את הכאב הרגשי שלא נפתר ושנמצא ביסודו.

סרטן – תגובה לדחייה

הגוף מאחסן את כל החוויות שהיו לנו ומתייק אותן על-פי הדמיון ביניהן. כל האירועים השליליים, לכאורה, בחיים, הם למעשה הזדמנות ייחודית להשגת שלמות (wholeness) פנימיות ולהתקדמות בחיים. כשאנחנו צריכים להעניק לעצמנו יותר אהבה ותשומת לב ולא עושים זאת, מישהו או משהובחיינו דוחף אותנו בכיוון זה. תחושת דחייה או אכזבה וכעס כלפי אחר מדגישים את העובדה שאיננו מקבלים אחריות לדברים השליליים שקורים לנו. האשמת מישהו אחר או את העצמי במצבים קשים נובעת מתחושת הקורבן, והיא עלולה להתבטא במחלה.

סרטן עוזר בפירוק דפוסים נוקשים ישנים של אשמה ובושה, שגורמים לאדם תחושת ערך עצמי נמוך. תאי סרטן נאבקים כדי לשרוד בסביבה רעילה, "עוינת". ביטול הצורך במאבק זה מתכנת מחדש את הDNA של הגוף ומביא, בסופו של דבר, לפעילות בריאה בתוכו. כשתאי סרטן ה"מנודים"אינם צריכים עוד להילחם כדי לשרוד, הם שוב מתקבלים על-ידי "משפחת" התאים בגוף. כדי לחיות בבריאות ושלווה אנחנו צריכים להיות ידידי התאים בגופנו, כולל תאי הסרטן.

סרטן – שנאת העצמי

חולי סרטן רבים הקדישו את כל חייהם לעזרה ולתמיכה באחרים. אם הם מקריבים ומזניחים את עצמם כדי להימנע מהתמודדות עם בושה, אשמה או תחושת חוסר ערך עצמי, הם מקדישים את חייהם "בצורה חסרת אנוכיות" לריצוי אחרים, כדי שיאהבו ויעריכו אותם בתמורה. אך הם אינם אוהבים את עצמם. מצב זה גורם לאחסון סוגיות לא פתורות, פחדים ותחושה של חוסר ערך בזיכרוןהתאי של האיברים והרקמות בגוף.

קונפליקט ברמה הרוחנית

מהיבט רוחני, שעל פיו אני בוחנת את כל התופעות, תהליך יצירת מחלה נובע אכן מקונפליקט או טראומה, לאו דווקא "גלוי" כגון מוות או פרידה. כשיש סטיה בין התפקיד שהנשמה נשלחה למלא בעולם העשיה באמצעות הגוף הכלי, ובין השימוש שהאדם עושה בגופו למטרות אחרות. הקונפליקט הזה מייצר תסכול ברמה נשמתית, שיכול להתפתח למחלה. כדי לאותת לאדם שמשהו אינו תקין.

דוגמא נוספת לטראומה לא גלויה, היא כפי שצוין לעיל – בנרטיב שעובר בתורשה.

מעניין שגם ביהדות ההסבר לסרטן טמון במילה עצמה "סר-טן". פירוש המילה טן בארמית הוא כאוס.  לפי התפישה הקבלית, כל דבר במציאות המוחשית מתחיל ממצב נעלם ונחבא (ברמת הרוחנית) שהופך להיות מצב גלוי (ברמה הגופנית). כך גם היווצרות התאים הסרטניים בגוף, מתחילה בתת מודע ובמודע של האדם.

קריאת השכמה

סרטן הוא רק שיטה אחת מרבות שהגוף מנסה, כדי לשנות את הדרך שבה אתם רואים את עצמכם ומתייחסים לעצמכם. בידיכם הבחירה אם הסרטן יהיה ההזדמנות הגדולה ביותר שלכם לשיקום האיזון בכל היבטי חייכם; או האויב שמביא עמו טראומה וסבל קשים. אם אתם בוחרים, במודע או שלא במודע, להמשיך להתרשל או לפגוע בעצמכם, במקום להקדיש תשומת לב אוהבת לגופכם ולהעניק לו כבוד עצמי, קרוב לוודאי שהוא ייאלץ להילחם על חייו.

קריאה ללקיחת אחריות

אנו בפתחו של עולם חדש, שבו הפרדיגמה השלטת היא תודעת אחריות. ואחריות מתחילה בעצמי. המילה "אחריות" משקפת זאת:א=אני, אח=דרגת הקרבה הבאה, אחר=הזולת.

גופכם מבצע תמיד את הפקודות שהנפש שלכם נותנת לו. המחשבות, הרגשות, התחושות, התשוקות, האמונות, הדחפים, החיבה וחוסר החיבה – כל אלה הם התוכנה שעל פיה תוכנתו תאיכם. הם חייבים לציית לפקודות שהם מקבלים מהמחשבה המודעת או הלא-מודעת שלכם, בגלל הקשר שקיים בין הגוף לנפש.

ה-DNA מאזין לכל מילה שאתם אומרים לעצמכם ומרגיש כל תחושה שלכם, והוא מגיב לכולם. אתם יכולים לשנות את ההגדרות הגנטיות של ה-DNA תוך דקה. תוכלו לכתוב מחדש את התוכנה בכל דרך שתבחרו, בתנאי שתהיו מודעים לעצמכם.

גורמים ומגבירים סרטן

בגרות מינית מוקדמת

נערות בעולם המערבי מגיעות לבגרות מינית מוקדם מאוד, והוכח שהדבר מגביר את הסיכון שלהן לחלות בסרטן השד. הגורמים האפשריים למגמה זו כוללים: עלייה בשיעור המשקל העודף בילדות וחוסר פעילות; מזונות לתינוקות על בסיס חלב פרה וסויה; הורמוני גדילה מהחי שנוספים לרוב סוגי חלב; הורמונים ואנטיביוטיקה בבשר; מוצרי סויה שלא הותססו כגון חלב סויה וטופו (הם מחקים אסטרוגן); ביספנול A ופטלטים (שנמצאים במוצרי פלסטיק רבים כגון מיכלי מזון לתינוקות, בקבוקי מים ופחיות שתייה); כימיקלים אחרים שמשפיעים על האיזון ההורמונאלי (לדוגמה, מוצרי טיפוח, משחות שיניים, שמפו וצבעי שיער); מתח בבית ובבית הספר; צפייה מוגזמת בטלוויזיה ושימוש במחשבים וכו'...

תאורה חשמלית

יש קשר חזק בין ההורמון מלטונין לסרטן. הורמון זה מגן על חומר גנטי מפני מוטציה. מחקרים מראים שעבודה בלילה קוטעת את פעילותו של המלטונין, והדבר גורם לייצור מוגזם של הורמונים אצל נשים.

סרטן השד עפ"י הרפואה החדשה

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן בשד: סרטן בבלוטות החלב, וסרטן בצינורות החלב. אלה שני סוגים נפרדים לחלוטין של סרטן. לכל אחד מהם גורמים שונים ותהליך התפתחות שונה.

בחרתי להביא כאן רק את האבחון והסיבות לשני סוגי הסרטן. להרחבה בדבר התפתחות הסרטן, סימפטומים, ריפוי, טיפול, והרגעה – מומלץ מאד לקרוא במלואו את המאמר של ד"ר סער (2).

סרטן בבלוטות החלב (Mammary Adeno Carcinoma)

הגורמים לסרטן בבלוטות החלב הם דאגות או מריבות/ויכוחים בתוך או בהקשר למה שהאישה מחשיבה כחלק מהקן שלה: ביתה, משפחתה, ילדיה, בן-זוגה, שותפים, חיות המחמד שלה, מקום עבודתה, הקהילה אליה היא משתייכת וכד'.

אצל אישה שהיד הדומיננטית שלה היא יד ימין:

כאשר הסרטן בשד שמאל - הגורם קשור לאמא שלה, למישהו מילדיה (או לחיית מחמד אהובה) או לבית עצמו.

כאשר הסרטן בשד ימין - הגורם קשור לבן הזוג או לכל אדם אחר מלבד האמא והילדים.

אצל אישה שהיד הדומיננטית שלה היא יד שמאל:

כאשר הסרטן בשד ימין - הגורם קשור לאמא שלה, למישהו מילדיה (או לחיית מחמד אהובה) או לבית עצמו.

כאשר הסרטן בשד שמאל - הגורם קשור לבן הזוג או לכל אדם אחר מלבד האמא והילדים.

סרטן בצינורות החלב (Intra-Ductal Carcinoma)

זהו סרטן השד הנפוץ יותר והוא מהווה כ-80% מסה"כ מקרי סרטן השד. הגורם לסרטן זה הוא תמיד טראומה או קונפליקט כלשהו הקשור לפרידה. 

זו יכולה להיות טראומה של פרידה כואבת, זה יכול להיות פחד מפרידה וזה יכול להיות גם רצון עז להיפרד ממישהו.

אצל אישה שהיד הדומיננטית שלה היא יד ימין:

 כאשר הסרטן מופיע בשד שמאל - הגורם קשור לאמא שלה או למישהו מילדיה.

 כאשר הסרטן מופיע בשד ימין - הגורם קשור לבן הזוג או לכל אדם אחר מלבד האמא והילדים.

אצל אישה שהיד הדומיננטית שלה היא יד שמאל:

 כאשר הסרטן מופיע בשד ימין - הגורם קשור לאמא שלה או למישהו מילדיה.

 כאשר הסרטן מופיע בשד שמאל - הגורם קשור לבן הזוג או לכל אדם אחר מלבד האמא והילדים.

גרורות: התיאוריה המקובלת (הקשה להוכחה) אומרת שתאים סרטניים מהגידול הראשוני נודדים בצינורות הלימפה או בעורקים, מתיישבים באופן אקראי באיברים אחרים ומתחילים לגדול שם בצורה לא מבוקרת. הרפואה החדשה טוענת ומוכיחה שכל "גרורה" היא למעשה סרטן חדש שנוצרכתוצאה מטראומה/קונפליקט חדשים.

טיפול בסרטן השד עפ"י הרפואה החדשה

הטיפול המשמעותי ביותר הוא ללמוד להתגבר על הטראומה הרגשית או לפתור את הקונפליקט הרגשי שגרמו להופעת המחלה. זוהי עבודה המוטלת בעיקרה על החולה עצמה, בסיוע המטפל. ישנן שיטות שונות העוזרות להתגבר או להשתחרר מטראומות, וכל אישה צריכה למצוא את השיטההמתאימה לה ביותר ואת המטפל המתאים לה ביותר.

כאשר מתרחשת טראומה הגורמת להפעלתה של מחלת סרטן, קולטים החושים שלנו את מרבית האינפרמציה הקיימת בסביבה באותו זמן - צלילים, צבעים, צורות, ריחות, מגע, טעמים, מילים או משפטים ספציפיים שנאמרו וכו'. הללו נחרתים בתת-מודע שלנו ועלולים להיות טריגר שיפעיל מחדש את מעגל המחלה אם לא נהיה מודעים לו ואם לא נלמד לנטרלו. לכן חשוב גם ללמוד כיצד לא לאפשר לאותם דברים שנחרתו בנו להפוך לטריגרים.

המודעות לדברים היא המפתח לפתרון והיא הדבר העיקרי בריפוי אם היא מלווה בשינוי גישה, התייחסות וחשיבה בהתאם לצורך. חלק חשוב מהעבודה הפנימית שכדאי לחולה לעשות קשור לסליחה (לאחרים ולעצמה), מחילה, הבנה, שקט פנימי, רוגע, בהירות לגבי דרכה בחיים, בטחון עצמי, אהבה, נתינה, סבלנות, סובלנות ואמונה.

טיפולי עזר (בנוסף לטיפולים הספציפיים לשחרור מטראומות):

תזונה ותוספי תזונה בהתאמה אישית למטופלת, בדיקה קינסיולוגית למציאת התזונה המתאימה, טיפול בביו-מגנטים. רצוי מאד לא לעשות צום לפני השלמת שני שלבי הריפוי. בסרטן בבלוטת החלב, אם תהליך פירוק הגידול נעשה באופן טבעי על-ידי חיידקים, מומלץ לאכול הרבה חלבונים בשלב הריפוי, במיוחד אם ישנן הזעות בלילה. קומפרסים: כדי להקל על הסימפטומים של שד נפוח,אדום, חם, רגיש, כואב, קשה.

פעילות גופנית בהתאמה למצבה של החולה. מומלץ מאד להיחשף לשמש לפחות 15-20 דקות ביום, בשעות הבוקר או לפנות ערב.

תמיכה של בן הזוג, בני המשפחה והחברים, הינה קריטית. במקרים רבים בן-הזוג או מישהו מבני המשפחה הוא למעשה חלק מגורמי המחלה, לכן חיוני הוא שבן-הזוג ייקח חלק פעיל בתהליך הריפוי, כולל אם נדרש טיפול זוגי לפתור קונפלקטים. אם הגורם למחלה קשור לקונפליקט עם מישהו אחר, חשוב להגיע להבנות עם אותו אדם, לסלוח ולמחול אחד לשני ולנטרל ככל האפשר את הדברים שגרמו לקונפליקט.

תמיכה מלאה מצד כל בני המשפחה והחברים, ללא ביקורת, ללא שפיטה וללא הפעלת לחצים. כיום החולה נתונה בד"כ ללחצים חזקים מאד מצד הרופאים לעשות מהר ככל האפשר ניתוח, כימותרפיה או הקרנות, גם אם היא מרגישה מצויין. לפעמים מצטרפים ללחץ גם הקרובים. לחצים אלה מהווים נטל עצום על החולה ומפריעים מאד לתהליך הריפוי.

שיטות טיפול קונבנציונליות ומה הן עושות

תאי סרטן הם תאים נורמאליים שנדחו על-ידי מה שהם רואים כביתם. נשללות מהם התזונה הראויה והתמיכה. ניתוקם מהגוף באמצעות ניתוח או הריסתם בעזרת תרופות רעילות או הקרנה קטלנית מוסיפים אלימות לגוף שכבר צריך להתמודד עם תוקפנות.

כל הטיפולים שמקובלים היום מזיקים למערכת החיסונית או הורסים אותה, והדבר גורם לדלקות ולרגישות רבה של הגוף לחולאים אחרים. כשאנחנו הורגים את הסרטן אנחנו הורגים גם את החולה; אולי לא מיד, אבל בהדרגה. טיפול בכימותרפיה עלול לפתח בחולה מחלות חמורות עוד יותר מסרטן. במאמר "למה הסרטן אינו מחלה ולמה אלה הן חדשות טובות"*, מובאות ציטטות מאונקולוגים בכירים, פרופסורים באוניברסיטה ורופאים בארץ ובעולם, על "יעילותם" של טיפולי הסרטן המודרניים. רובם ככולם גורסים כי טיפולי כימותרפיה והקרנות אינם עוזרים אלא הורסים, ואף מגבירים משמעותית את הסכנה לסרטן נוסף.

מצבם של חולים שאינם מקבלים בכלל טיפול רפואי, טוב יותר, ושיעורי ההישרדות שלהם גבוהים הרבה יותר משל חולים שמטופלים בדרך כלשהי. טיפולים אגרסיביים אלה גם מעודדים את תחושתהקורבן של החולה, והם לא ירפאו את גורמי היסוד לחולי.

הציבור עובר שטיפת מוח על-ידי התקשורת, התעשייה והמערכת הרפואית, שגידול סרטני הוא הרוצח האמיתי ושיש להרוס אותו בכל מחיר, ומהר ככל האפשר. הטענה שגילוי מוקדם גורם לירידה בשיעורי התמותה, דוחפת רבים לפנות לרפואה הקונבנציונאלית. אולם גילוי מוקדם של סרטן וטיפול בו אינו מונע את הופעתו מחדש, אלא אם החולה מסלק גם את הגורמים לו. ברוב המקרים הטיפולים המדכאים וההרסניים מאוד גורמים לסרטן אגרסיבי, שמתפשט מהר עוד יותר (תגובת הישרדות) מהמקורי. החולה מאבד, בסופו של דבר, את הזמן ש"הרוויח".

שיטות ריפוי אנרגטי – על פי הרפואה החדשה

ד"ר האמר גילה במהלך סריקות CT של יותר מ-20,000 חולי סרטן, שלכל אחד מהם הייתה חבורה בחלק מסוים של המוח. פגיעות אלה נובעות מחוויה דרמטית קשה שהייתה כרוכה בבידוד החולה,בקונפליקט ובהלם או בבהלה. כשנפתר הקונפליקט השתנו תוצאות הבדיקה, במקום הפגוע נוצרהבצקת והופיעה רקמה צלקתית. הסרטן הפסיק לגדול, נעשה בלתי פעיל ונעלם.

ד"ר האמר עזר לחולים לפתור את הקונפליקטים הקשים שלהם, תמך בגופם בשלב ההחלמה, והשיג שיעורי הצלחה גבוהים מיוחד בריפוי הסרטן. על-פי התיעוד, 5-4 שנים אחרי שקיבלו את הטיפול שלו, 6,000 מתוך 6,500 מהחולים עם הסרטן במצב המתקדם ביותר היו עדיין בחיים.

נסיגה ספונטנית

תאי הגוף שמרגישים מותקפים עוברים למצב של מגננה והופכים ממאירים רק אם הם צריכים להבטיח את קיומם. נסיגה ספונטנית של הסרטן מתרחשת כשהתאים אינם צריכים עוד להגן על עצמם. כמו בכל מחלה אחרת, סרטן הוא משבר רעילות, והתסמינים נעלמים כשהמשבר מסתיים.

מתוך 30 מיליארד תאים שגוף בריא מפריש בכל יום, לפחות אחוז אחד הם תאי סרטן. תאי סרטן אלה הם תוצרי "מוטציה מתוכנתת", ששומרת על ערנות המערכת החיסונית שלכם וגורמת לה להמשיך בפעילותה. אולם כשהגוף אינו יכול להתמודד עוד כראוי עם נוכחותם של תאים בלויים, ניזוקים וסרטניים, בגלל השפעות מתמשכות של גורמים מדללי-אנרגיה – נולד גידול סרטני ומשבר הרעילות מגיע לשיאו.

בעזרת הגישות הנכונות עשוי גידול, שגודלו כביצה, לסגת ולהיעלם בצורה ספונטנית, בין שהוא במוח, בקיבה, בשד או בשחלה. ההחלמה מתחילה כשמשבר הרעילות מסתיים, וזה קורה כשאיננו מדלדלים עוד את האנרגיה של הגוף אלא מסלקים רעלים מתוך הדם, מצינוריות המרה, מצינוריות הלימפה ומרקמות התאים. אם הגוף אינו ניזוק בצורה חמורה הוא מסוגל בהחלט לטפל בכל השאר. התערבות רפואית, מצד שני, פוגעת באפשרות של נסיגה ספונטנית בגלל ההשפעה המדכאת והמחלישה שלה.

סילוק כל הפסולת העודפת ממערכת העיכול ומשקעים מזיקים מצינוריות המרה, מרקמות החיבור, מכלי הדם ומהלימפה יגרום לתאי הסרטן למות, או שהם ייאלצו לשנות את התוכנית הגנטית הפגומה שלהם. אם לא ניזוקו יותר מדי הם יכולים להפוך שוב לתאים בריאים, והתאים שאינם יכולים להסתגל לסביבה נקייה ומחומצנת פשוט ימותו. טיהור עמוק של הכבד וכיס המרה מאבני מרה ומרעלים אחרים גורם לשיפור משמעותי של כוח העיכול של הגוף, וכך הוא מגביר את ייצורם של אנזימי העיכול, שהם נוגדי גידולים חזקים מאוד. כשהגוף מתנקה באמצעות טיהור ומקבל תזונה נאותה, יש לאנזימים אלה גישה קלה אל התאים, ותאים ניזוקים או חלקיקי גידול מנוטרלים ומסולקים בקלות.

אנשים רבים מרפאים את עצמם מסרטן בשיטה זו. יש שמודעים לכך, משום שהגידול שלהם עובר לנסיגה ספונטנית ללא כל טיפול רפואי, אחרי האבחון; אבל רבים אינם יודעים כלל שהיה להם סרטן משום שלא אובחנו. התקף שפעת, שבוע של שיעול עם ליחה שריחה לא נעים או כמה ימים עם חום גבוה מסייעים לרבים לסלק מגופם כמויות גדולות של רעלים ויחד איתם – רקמות גידול.

כדי להחלים מסרטן אנחנו חייבים לוותר על הרעיון שהוא מחלה שבאה להרוג אותנו. עלינו ללמוד לזהות את הגורמים שמאלצים את הגוף לנקוט צעדים קיצוניים ולהפעיל את מנגנון ההישרדות הדרסטי כל כך, שהוא הסרטן. ריפויה של מחלה זו אינו יקר או קשה, אבל הוא דורש שנאמין, נאהב ונכבד את גופנו ואת עצמנו.

נס הריפוי מתרחש כשהחולה משחרר את עצמו מהמתקפה על עצמו, וכשבעיות חיצוניות אינן משפיעות עוד על רווחתו הפנימית ועל הדרך שבה הוא מקבל את עצמו. ברגע שתדעו מי אתם באמת ותאהבו את עצמכם, תקרינו אהבה על תאיכם. תאי הגוף שלכם צריכים להרגיש את האהבה והקבלה העצמית שלכם, כדי לדעת שהם חלק מכם ושאכפת לכם מהם. העניקו לעצמכם עיסוי שמן, לכו לישון בזמן, איכלו מאכלים מזינים – אלה הם מסרי אהבה רבי-עוצמה שמניעים אתתאיכם לפעול בהרמוניה זה עם זה. הם גם גורמים לגוף להמשיך ולהיפטר מהרעלים ביעילות וללאתקלות.

לכתבה המלאה: https://he.e-liana.com/post/ריפוי-עצמי-של-סרטן-השד