100,000 קובנים משתמשים בביטקוין בתגובה לסנקציות של ארה"ב

דיווח מ-NBC קובע כי למעלה מ-100,000 קובנים משתמשים בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים. האימוץ של מטבעות קריפטוגרפיים הונע בעיקר מהגישה לאינטרנט סלולרי שסופקה לקובנים רק לפני שלוש שנים. הצורך בטכנולוגיה זו נובע מהסנקציות שהוטלו על קובה המונעים שימוש בסטנדרטים בינלאומיים של כסף. בשל כך קובה מאמצת את הביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים בתגובה לסנקציות המכבידות של ארה"ב, כך לפי NBC News.

לפי הדיווחים, ישנם 100,000 קובנים המשתמשים במטבעות קריפטוגרפיים, בעל בית קפה מסוים בשם נלסון רודריגז התראיין והסביר כי מה שגרם לו להחליט לקבל צורת תשלום חדשה זו היא "אני אוהב קריפטו כי אני מאמין בפילוסופיה שלו". סביר להניח שהפילוסופיה שאליה מתכוון רודריגז היא הרעיון שכסף צריך להיות ריבוני, כלומר הוא צריך להיות שייך לאלה שהרוויחו אותו, וגם שכסף לא צריך לרדת בערכו בכוונה לאורך זמן. האידיאלים המסוימים הללו התנגשו הן עם הממשל המקומי של קובה והן עם סנקציות בינלאומיות המוטלות לעתים קרובות על קובה. לא ניתן להשתמש ב-PayPal, Revolut, Zelle וצורות רבות אחרות של אשראי או חיוב המקובלות עקב סנקציות האוסרות על השירותים - ולפי הדיווחים, מוסדות רבים כמו JP Morgan ודויטשה בנק עמדו גם הן בפני קנסות של מיליוני דולרים על מתן שירותים שכאלה לקובנים.

ב-27 באפריל דיווחה רויטרס כי קובה מאשרת ספקי שירותים למטבעות קריפטוגרפיים עד לקבלת רישיון מהבנק המרכזי.

על פי הדיווחים, מורה ב-Pontificia Universidad Javeriana Cali בקולומביה וכלכלן הבנק המרכזי הקובני לשעבר, פאבל וידאל, אמרו:

"אם הבנק המרכזי יוצר מסגרת משפטית ידידותית למטבעות קריפטוגרפיים, זה בגלל שהם כבר החליטו שזה יכול להביא יתרונות למדינה".

אלכס גלדשטיין, CSO של קרן זכויות האדם, כתב מאמר שדן ברבים מהאתגרים שאנשי קובה סבלו מהם.

במהלך כתיבת המאמר האמור, ראיין גלדשטיין בן של גולים קובנים ומנכ"ל קבוצת המחקר לקובה, את ריקרדו הררו, כדי לדון בהשפעה הכלכלית של הסנקציות על העם הקובני.

הררו התייחס לאמברגו שהוטל על קובה כ"משטר הסנקציות הנוקשה והמרחיב ביותר כלפי כל חברה על פני כדור הארץ".

אך עתה נראה כי הקובנים לוקחים את הבעלות הכספית לידיים שלהם.