מחקר חדש שפרסם הפדרל ריזרב ביום שני, סותר את אחד הטיעונים העיקריים של המפלגה הרפובליקנית לגבי המחסור המתמשך בכוח אדם.
על פי החקיקה של הנשיא ביידן שהעביר במרץ 2021, אמריקנים שפוטרו קיבלו 300 דולרים בשבוע, עובדים באומנויות הבמה היו זכאים לצ'קים ומספר השבועות שאמריקנים יכולים לקבל אבטלה הוארך.
רפובליקנים מרבים לציין את התוכנית הזו כסיבה העיקרית לכך שאמריקנים נמנעים מלחפש עבודה. אבל ניתוח חדש של הפד מסן פרנסיסקו מצא הבדל בחיפוש עבודה, בין מדינות שהפסיקו עם תוכנית האבטלה המורחבת מוקדם יותר מאשר אלה שהשאירו אותה עד לפקיעת תוקפה בספטמבר.
"אנחנו מוצאים הבדלים קטנים בפעילות גיוס מעסיקים בין שתי קבוצות המדינות הללו, בהתאמה להערכות אחרות הקשורות להשפעה של הרחבת התוכניות עקב המגפה", נכתב במחקר.
באפריל 2021, הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה, פרסמה את נתוני הגיוס החודשיים שלה, והמספר היה נמוך בהרבה מהצפוי. כלכלנים חזו כי מיליון משרות יתווספו למשק, אך במקום זאת המדינה הוסיפה רק 269,000 משכורות. במקביל, מספר שיא של אנשים החלו להתפטר מעבודתם, מגמה שעדיין נמשכת ונקראת "העזיבה הגדולה".
מושלים רפובליקנים הפנו אצבע מאשימה על גיוס איטי של עובדים, מחסור בכוח אדם, קצבאות אבטלה משופרות ועוד. הם, ב-25 מדינות ברחבי ארה"ב, ביטלו את ההטבות הללו מוקדם.
למשל המושל הרפובליקני של איידהו, בראד ליטל, אמר במעמד ביטול ההטבות: "ההחלטה שלי מבוססת על עיקרון שמרני בסיסי - אנחנו לא רוצים אנשים מובטלים. אנחנו רוצים שאנשים יעבדו. כלכלה חזקה לא יכולה להתקיים בלי שעובדים יחזרו לעבודה".
אך כאמור, מחקרים הראו שלסיום מוקדם של ההטבות הייתה השפעה מועטה עד בכלל לא למצב התעסוקה. ג'יי.פי מורגן, לו אמיפריית בנקאות, אמר במאי האחרון כי קיצוץ ההטבות היה "קשור לפוליטיקה, לא לכלכלה".
אם כבר, הדבר הביא למכה עבור כלכלות של המדינות, ופגע בחייהם ובכיסם של עובדים שפוטרו ובמפתיע נשללו מהם ההטבות.