יום אחד, מחליטה וונדי ואחיה לקפוץ על הרכבת, שם הם יוצאים למסע בסופו הם מגיעים לאי קסום. במקום החדש הם מגלים ילדים נוספים, וילד קטן, פראי וחולמני בשם פיטר. לראשונה מי שמשחק את פיטר בן הינו ילד ממוצא אתיופי, וזה אולי הנקודה הכי מפתיעה בסרט, שמבקש לצאת מעצמו שוב ושוב ולספק לצופה חווית צפייה אחרת.
אך כמו פיטר פן המוכר, גם דמותו כאן הינה פראית, לא רוצה לגדול, וחולמת בגדול. נראה כי כל הילדים בסרט במודעות מרשימה לגבי עולם המבוגרים, כאשר המשאלה הגדולה ביותר שלהם היא פשוט לא להגיע לשם. לא להתבגר. "וונדי" שם במרכז הבמה את הגיבורה, ילדה קטנה אשר נחשפת לצד האפל של העולם.
צייטלין כתב את התסריט לעיבוד הנוכחי יחד עם אחותו, ונראה כי השניים בחרו להעניק לסרט כולו מימד בוגר, ולעיתים אף מלנכולי יותר. אחד האלמנטים הבולטים ביותר בסרטו הוא הכמיהה לאהבת אם, שנעדרת בהרבה מאוד מובנים ודרכים, מה שמעצב את דמותו של פיטר, וגם את דמותן של שאר הילדים.
בנוסף, "וונדי" לא חושש לגעת בנושאים מורכבים כמו משמעות החיים, מוות, ואובדן, במילים אחרות, לא מדובר בעוד עיבוד פשוט וחביב לילדים. אין ספק כי צייטלין נשאר נאמן לעצמו והתוצאה נוגעת ללב, סוחפת, ומרתקת, ובהחלט שווה צפייה.
צייטלין כתב את התסריט לעיבוד הנוכחי יחד עם אחותו, ונראה כי השניים בחרו להעניק לסרט כולו מימד בוגר, ולעיתים אף מלנכולי יותר. אחד האלמנטים הבולטים ביותר בסרטו הוא הכמיהה לאהבת אם, שנעדרת בהרבה מאוד מובנים ודרכים, מה שמעצב את דמותו של פיטר, וגם את דמותן של שאר הילדים.
בנוסף, "וונדי" לא חושש לגעת בנושאים מורכבים כמו משמעות החיים, מוות, ואובדן, במילים אחרות, לא מדובר בעוד עיבוד פשוט וחביב לילדים. אין ספק כי צייטלין נשאר נאמן לעצמו והתוצאה נוגעת ללב, סוחפת, ומרתקת, ובהחלט שווה צפייה.