פייר קרדן הלך לעולמו היום בבוקר והוא בן 98. האקדמיה הצרפתית לאמנויות אישרה מותו בחשבון הטוויטר שלה. כמעצב אופנה עילית, הסגנון העתידני של קרדן היה אופייני במיוחד בשנות השישים. אך הוא הפך למשפיע ברמה העולמית במשך עשורים לאחר מכן משום שהוא פענח ויצר את השוק העולמי של פריטי היוקרה הצרפתיים. בכך הוא הראה את הצורך ברישום שם המותג על הפריטים שלא כמו בקו ביגוד רגיל.
"זהו יום של עצב גדול עבור כל משפחתנו", כך נכתב בהצהרה מטעם משפחתו של קרדן. "פייר קרדן איננו עוד. בתור מעצב הקוטור הגדול שהוא היה, הוא חצה את המאה והשאיר לצרפת ולעולם כולו מורשת אמנותית ייחודית, אך לא רק, באופנה".
קרדן נולד באיטליה ב-1922 ואת ילדותו בילה בסנט אטיין, צרפת והחל להשחיז את מלאכתו כבר בגיל צעיר. כשהיה בן 14 הוא הפך לשולייה של חייט ובגיל 23 נסע לפריז כדי ללמוד תחת הנחייתם של מעצבים כמו פאקווין, אלסה סקיאפרלי וכריסטיאן דיור. במהלך זמנו בפריז, הוא עיצב תלבושות עבור סרטו של ז'אן קוקטו, "היפה והחיה" לפני שהקים מותג משלו, בית קרדן ב-1950.
המותג של קרדן הפך לנודע בשל העיצובים האוונגרדיים שלו, במיוחד שמלות הבלון, שהמכפלת בהן כווצה לכדי צורת "בועה". הוא הגדיר את עידן לבוש החלל של שנות השישים עם יצירותיו הגאומטריות ואת בגדיו לבשו כמה מהנשים הכי מפורסמות בעולם באותה תקופה, כמו ג'קלין קנדי, ג'ין מורו וברידג'יט ברדו.
אך פייר לא היה רק מעצב אופנה מוכשר אלא גם איש עסקים ממולח. בשנות החמישים המאוחרות, הוא פנה לשווקים היפניים, לשם יצירה של מערכת לרישוי מוצרים. במשך עשורים, הוא פיתח ופיקח על תפוצה עולמית של מוצרים הנושאים את שמו, כמו איפור, בשמים, אקססוריז, סיגריות ועוד.
כאספן אמנות וחובב תאטרון, הוא פתח גלריות ורכש תאטראות בפריז. ב-1981, הוא רכש את המסעדה האהובה ביותר בעיר האורות, Maxim's. קרדן המשיך לעצב קולקציות גם במאה ה-21, פתח מוזיאון עבר-הווה-עתיד בפריז ב-2014 בו הציג את עבודותיו ונראה לאחרונה בחודש ספטמבר כשחגג שבעים שנה למותג, באירוע בו הציג גם את הדוקומנטרי, "House of Cardin", שעלה בפסטיבל ונציה.
"אם הציבור רוצה שמלות קטנות, אני יכול להכין אותן בעיניים עצומות", אמר בעבר למגזין "ניו-יורק טיימס". "אבל אני מעל זה. החיים שלי נמצאים ברמה אינטלקטואלית גבוהה יותר מזו של הקוטור".