"וורנר ברוס" החליטו בצעד חסר תקדים להעביר את סרטים הקולנוע החדשים שלה לצופים במסך הקטן בשירות סטרימינג

מגפת 2020 הפכה את 2020 לשנה מטורפת לתעשיית הקולנוע. והאחים וורנר הודעה לאחרונה שערבויות לסרטים לשנה הבאה יהיו הפוכות באותה מידה.

החברה מסרה  כי עם בתי קולנוע רבים הפועלים בקיבולת מופחתת, כל 17 סרטיה המיועדים לשחרור ב-2021 יהיו זמינים בפלטפורמת הסטרימינג HBO Max באותו יום שבו הם ישוחררו. זה כולל את סרט גיבורי העל וונדר וומן 1984, המחזמר של לין מנואל מירנדה בגבהים ואת חולית המדע הבדיוני האפית.

"אף אחד לא רוצה סרטים בחזרה על המסך הגדול יותר שאנחנו עושים", אמרה מנכ"לית האחים וורנר אן סרנוף. "אנחנו יודעים שתוכן חדש הוא דם החיים של התערוכה התיאטרלית, אבל אנחנו צריכים לאזן את זה עם המציאות שרוב התיאטראות בארה"ב צפויים לפעול בקיבולת מופחתת במהלך 2021".

הרבה אנשים בתעשיית הקולנוע זעמו.

במאמר ב"וראייטי", כתב במאי הדיונה דניס וילנב: "עם החלטה זו, AT&T [ההורה של האחים וורנר] חטפה את אחד האולפנים המכובדים והחשובים ביותר בתולדות הקולנוע. אין שום אהבה לקולנוע, וגם לא לקהל כאן".

מבקר קולני נוסף היה הבמאי כריסטופר נולאן, שסרטיו שוברי הקופות של האחים וורנר הרוויחו מיליארדים. בהצהרה חריפה לכתב הוליוודי , הוא כינה את HBOמקס  "שירות הסטרימינג הגרוע ביותר".

כריסטופר נולאן- התרעם על ההחלטה לא לחזור לקולנוע

בראיון כינה נולאן - שסרטיו כוללים את "האביר האפל"-  דנקירק ואנט - את השינוי הזה בהוליווד "סימן לסכנה גדולה" עבור האנשים שעובדים בתעשיית הקולנוע.

נולאן נשאל אם המעבר לסטרימינג הוא באמת בגלל המגפה או משהו גדול יותר - לנטפליקס היו יותר מועמדויות לאוסקר ב-2020 מכל אולפן אחר.

"יש את הרעיון הזה שזה סוג של לשים הרבה בסיכון, כי המגמה היא סוג של האצת מגמה שכבר התרחשה," הוא אמר. "אבל 2019 הייתה השנה הגדולה ביותר אי פעם לסרטים מבחינה כלכלית. זה לא מתאים לנרטיב שחברות הטכנולוגיה או התאגידים הגדולים רוצים לכבות עכשיו.

"אבל המציאות היא שגם ב-2019 וב-2018 לא היה רע. אם אתה שואל לאן הולך הסרט, אני חושב שבריאותם ארוכת הטווח של עסקי הסרטים תלויה ברצון של אנשים להיפגש ולחוות סיפור ביחד. ואני לא רואה שום סימנים לכך שזה הולך לשום מקום בזמן הקרוב."

האם היית מרוצה מהאופן שבו למדת על החלטת האחים וורנר ומה נכנס לתוכה?

הדרך שבה האולפן הלך על זה הייתה מצערת מאוד כי הם לא כללו אף אחד מיוצרי הסרטים האלה. והסרט של לא נדבק בזה. אני לא חלק מזה. אבל אני מסתכל על יוצרי הסרטים האלה בשביל הלוח זמנים הזה ושותפי ההפקה אפילו לא דיברו איתם מראש.

זו הסיבה שהאיגודים הבטיחו השתתפות לאנשים בהמשך הדרך. לכן, כאשר סרט נמכר לתחנת טלוויזיה 20 שנה לאחר שהוא נעשה, תשלום נעשה לאנשים ששיתפו פעולה על זה בסרט הזה. ואלה עקרונות חשובים שכאשר חברה מתחילה להרוס את הנכסים הבודדים על ידי שימוש בהם כמנוף לאסטרטגיה עסקית שונה מבלי להבין קודם איך המבנים החדשים האלה יצטרכו לעבוד, זה סימן לסכנה גדולה לאנשים הרגילים שעובדים בתעשייה הזאת.