דעה: משהו מוזר קורה בכלכלה האמריקנית, וייתכן כי המשקיעים מתחילים לשים לב

זהו שבוע קריטי לכלכלה האמריקנית. וכמה דברים מתחילים להיות מאד ברורים לאנשים בתוך שוק המניות ומחוצה לו. 

א. האבטלה גבוהה, הנתון הזה לא הולך להשתנות בחודשים הקרובים.

ב. הממשל הפדרלי שפך כמויות כסף בלתי נתפסות על הכלכלה וסיכן את המשק כולו ב

ג. אפשרות של אינפלציה משמעותית, המתרחשת במקביל ל

ד. קושי בייצור ובשרשרת האספקה.

על הנייר וול סטריט צריכה לחזור לרמות הנמוכות שהייתה בהם בתחילת-אמצע חודש מרץ. אך לא, המצב אינו כך. אה ורק שכחנו, עוד לפני המשבר הנוכחי, כלכלנים רבים טענו כי מחירי המניות בארה"ב מנופחים ולא משקפים את השווי האמיתי שלהן..

שוק דובים או שוק שוורים? (צילום: CNN)

ואכן לאור הנקודות הללו, יש יאמרו כי אין הפתעה בכך שהבוקר נפתח בירידות שערים בוול סטריט. מספר חברות כפייסבוק, בואינג, וקוקה קולה שזינקו בשבועיים האחרונים רשמו מדדים אדומים, כשמנגד החדשות הטובות על חתימת ההסכם בין רוסיה ובין מדינות אופ"ק סימנה כי מניות הנפט ברובן (מלבד זו של ענקית הנפט אקסון מובייל שממילא מי שנכנס אליה בשבועיים האחרונים מורווח) נהנות מגוון ירוק.

אסור לנו להיות מופתעים מההתחלה האדמוה לשבוע המסחר הנובעת ממספר סיבות.

א. השבוע ההיסטורי שרשמו מניות הפיננסים ושממנו נהנה הסקטור הטכנולוגי שנגמר ביום חמישי הקודם יצר את 

ב. "עובדת הטבע" כי לאחר כל עלייה חדה חייבת להגיע ירידה מסוימת בה השוק "לוקח נשימה".

ג. עובדת טבע נוספת בה משקיעים מבקשים לממש השקעות אליהם נכנסו רק לפני כמה שבועות, דבר שבתנאים הנוכחיים מהווה לא פחות מהבעת אי אמון במשק.

מה שמחזיר אותנו אחורה ל-4 הנקודות בה התחלנו את המאמר.

אל תטעו, כולם יודעים זאת, בעלי עסקים, שכירים ואנשי מקצוע כולם יודעים שהכלכלה האמיתית ממשיכה לפשל.

בהתחלה ראינו ששוק המניות הגיב ברגישות היסטרית להתפשטות נגיף הקורונה, לאחר מכן הוא התחיל במגמת עלייה מ'הבור', ועכשיו לאחר עלייה משמעותית בשלושת השבועות החולפים נראה כי רכבת ההרים הזו כבר לא מונעת ממצב רוח או מפחד, או מאיזושהי תגובה אי רציונלית, אלא מהעובדה שהמשק עצר.

עצירת המשק מרמזת כי ייתכן ואנו עומדים בפני ירידה תלולה והדרגתית בערך ושווי חברות, תאגידים, וכמובן מניות.

לא עוד ירידות דרמטיות כפי שראינו לפני חודש ימים, אלא ירידה קונסיסטנטית שתתרחש לאורך זמן ושתדמה את הקריסה של שנת 1929.

מנגד, אחרים מדברים על כך שייתכן והבועה הפיננסית של וול-סטריט משמיכה להתנפח גם אחרי קריאת ההשכמה של המציאות ולכן היא תתנפץ ברגע אחד.

מה שבטוח החוב הלאומי, והפער בין הכלכלה האמיתית ומחירי המניות - מדאיגים כרגע אופטימיסטים וגם פסימיסטים, בלא קשר למצב בוול-סטריט.

(אילוסטרציה)

מאידך, בגולדמן זאקס פתחו את השבוע בהודעה כי "התחתית מאחורינו", זאת למרות האבטלה הקשה ורמות האינפלנציה המאיימות.

ואכן, חבילת החילוץ חיזקה את שוק המניות בשבוע הראשון לאפריל, אבל הצ'קים שנשלחו אלינו לא בדיוק הרשימו משקיעים העומדים מול נתוני אבטלה גבוהים וכלכלה משותקת

במקביל קשה שלא להתייחס למחיר הזהב שממשיך לטפס בהדרגה ושמוביל ספקולנטים רבים בשוק הזהב, ביניהם הידוע שבהם פיטר שיף לטעון כי במקרה והכלכלה לא תתאושש עד חודש יוני הרי שהזהב עלול לטפס למחיר של כ-20,000 דולר לאונקיה. 

את כל הדברים הללו יש לקחת בחשבון מבלי להזכיר את עונת הדו"חות ההולכת וממשמשת, עונת דו"חות שלכל הדעות תהיה קטסטרופלית ושעלולה להבהיל משקיעים שרק מבקשים לנצל עליות רגעיות לפני שיסתלקו. או שבפועל פשוט איבדו אמון בכלכלה האמריקנית