השף עוזי ויצמן, רק בן 27, אבל כבר טומן בחיקו רזומה מרשים של ניסיון קולינרי גלובלי. ויצמן, במשך תקופה של כמעט שנה טייל בהודו ואפריקה, חקר תרבויות של אוכל, דרך הרבה מסעדות ועבד עם לא מעט שפים. "יצא לי לעבוד עם השף מאיר אדוני ועם השף בראל, שהוא מאוד נחשב בארץ, במשך שנים רבות" הוא מספר. "למדתי בישול, אבל הניסיון האמיתי הוא מהחיים" הוא ממשיך.

ויצמן, תמיד נמשך לתחום הקולינריה. הוא מגיע מבית מרוקאי חם עם מטבח מרוקאי פעיל, "למדתי המון מהמטבח של אמא , הייתי מבשל איתה המון כשהייתי צעיר" הוא נזכר.

(צילום: אדווה ריקלין-פונס)

ההזדמנות להגיע ללוס אנג'לס מגיעה מכיוון של עבודה עם השף היפני המפורסם נובו, שאחת מהמסעדות הכי מוכרות ומצליחות שלו , קרויה על שמו ונמצאת במליבו. ןיצמן, עובד עם נובו כדי ללמוד את המטבח שלו לתקופה של 3-4 חודשים, הוא תכנן לחזור ואז בדיוק קיבל הצעה לנהל מסעדה שלא הצליחה והייתה כבר על סף סגירה, שנמצאת בשרמן אוקס שבוואלי. הוא החליט לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים כשהוא רק בן 24 ומאז, הכל היסטוריה. מאז, עברו שלוש שנים והנה נפתח סניף נוסף למסעדה, והפעם, בעיר.

המסעדה, לה נתן ויצמן את השם “PSY” (מקור השם: פסיכודלי), מבוססת על מטבח ישראלי מודרני, מעין פיוז'ן של מטבח ישראלי ואמריקאי. "הקונספט של המסעדה הוא המבורגרים כמו שיש בארץ, שהם עסיסיים ועבים יותר ממה שהאמריקאים מכירים, יחד עם וריאציות של המבורגר כמו פלאפל בצורה של המבורגר. גם מתוך קונטקסט תרבותי יש לנו מבחר בשרים מעושנים, שזה משהו שמאוד מדבר לקהל האמריקאי", ויצמן מסביר.

(צילום: אדווה ריקלין-פונס)

הנראות של המסעדה והאנרגיה אותה הוא מעוניין להעביר ללקוחות שלו, היא של מקום צעיר, חברי. "יש אצלנו אנרגיות אחרות מהרבה מקומות, אין מזרחית ברקע, יש שירים רקע, בלי מילים. וייב צעיר. מאוד חברי, יותר אמריקאי בסקלה", ויצמן מעיד. הדבר מתבטא בלוגו המסעדה, של המבורגר המורכב מצורות גאומטריות צבעוניות, על גבי קירות המסעדה תמצאו גרפיטי צעיר על הקירות במוטיב פסיכודלי. הגרפיטי והלוגו עוצבו על ידי אומן שמתמחה בסגנון הזה. כששואלים את ויצמן מהי מנת הדגל, או מה הכי טעים, הוא עונה כי אין מוצר דגל, וכי לשאול מה יותר טעים, היא לא השאלה הנכונה. "זה כמו לשאול איזה ילד אתה הכי אוהב" הוא משיב.

"אני כן יכול לומר שמאוד אוהבים את המבורגר של הטלה, הפלאפל בורגר, הסלט מרקט עם חזה עוף והסלופי ג׳ו. התפריט הקרניבורי לרוב, מציע גם לא מעט המבורגרים טבעוניים. יש גם לא מעט טופינגס שניתן להוסיף בכדי לאפשר חוויה של אוכל לא כשר לקהל הכשר, כמו: בייקון שמכינים מריבס של בקר, גבינה מקשיו, איולי שהמקום מכין מכמהין. "אנחנו פה במסעדה, ממליצים ואוהבים לשים על הכל ביצת עין" ויצמן מוסיף.

(צילום: אדווה ריקלין-פונס)

ויצמן יתמרן בין שני הסניפים, כשיש לו למעשה שני שותפים. את המסעדה בוואלי מסייע לו לנהל שותפו גל ירימי, שמגיע מרקע של מספר שנים במסעדנות, בעיקר הנישה האסייאתית.

השותף שלו בסניף החדש בעיר הוא אבי אלקובי, חבר ילדות של עוזי, בעל ניסיון של שנים בתחום מתן שירות של חיי הלילה. אלקובי, הוא זה שאחראי שלקוחות יצאו עם חיוך על הפנים וזאת עם הבטחה לשירות נעים ומסור. בכך, משלים אלקובי את הרקע הקולינרי של ויצמן.

הסניף בעיר, ישים יותר דגש על כריכים עם בשר מעושן. " אנחנו דואגים לעשן נתחים מיוחדים לפי ההיצע של השוק הכשר, ככה שתמיד יהיו ספיישלים מעושנים. זה תהליך שלוקח כ3 ימים של כבישה עם תערובת תבלינים מיוחדת שאנחנו מכינים ובין 15- ל20 שעות עישון. זה אומר, שהמעשנה עובדת כמעט יום שלם" ויצמן מפרט בדקדקנות.

(צילום: אדווה ריקלין-פונס)

הקהל של המסעדה, כמו האוכל שלו, הוא פיוז'ן של חצי חצי. ישראלי אמריקאי. ויצמן שואף לפתוח כמה שיותר סניפים, אך רק במידה שהוא בטוח ששומר על איכות האוכל, שיישאר אותו הדבר. הטעמים של הבשרים מעוררים את החיך בצורה שלא ניתנת להכחשה. אחד הסודות הוא ההתעקשות להכנה עצמאית של כל רכיבי המנה.

החל מהלחמניות שנאפות במקום, לעישון הממושך של הבשר בתערובות תבלינים ביתית ועד הטופינגים והרטבים שממסגרים כל ביס בסוג של עונג, החל מ10.95 דולר, להמבורגר הכי בסיסי.