מלחמת הסחר שמתנהלת בין ארצות הברית לסין וההאטה שנרשמה בתקופה האחרונה בכלכלה העולמית ממשיכות להשפיע על הכלכלה האמריקאית. מוקדם יותר היום נודע כי במהלך חודש אוגוסט נרשמה ירידה בתפוקה של מפעלים ברחבי ארה"ב בפעם הראשונה מזה 3 שנים.
מפעל ג'נרל מוטורס במישיגן (צילום: AP)
סקר שנערך ע"י Institute for Supply Management, או ISM (המכון לניהול אספקה) - ארגון מקצועי של מנהלי מכירה ואספקה - חשף כי בחודש אוגוסט נרשמו ירידות חדות, הן בתפוקה והן בקבלת הזמנות חדשות. כתוצאה מהירידה בתפוקה, קיים חשש כי כלכלת ארצות הברית נפגעת באופן קשה יותר ממלחמת הסחר ממה שכלכלנים רבים סברו.
חשוב לציין כי ברחבי העולם מתרחשת תופעה דומה, בייחוד באירופה ובחלקים רבים מאסיה. גם שם, טוענים מחברי הסקר, הפגיעה היא תוצר ישיר של מלחמת הסחר שסין וארה"ב מתנהלות. על פי סקר שנערך ע"י חברת הייעוץ הבינלאומית IHS Markit, תעשיית הייצור רושמת ירידות חדות ב-17 מתוך 30 מדינות. כמחצית מן החברות הצביעו על האי ודאות הכלכלית שנובעת ממלחמת הסחר כסיבה המרכזית לירידה.
מדד הייצור של ISM ירד מ-51.2 ביולי ל-49.1 בחודש אוגוסט, הנתון הנמוך ביותר מאז ינואר 2016. מדד זה בוחן באופן שווה חמש קטגוריות: הזמנות חדשות, תפוקה, כמות המועסקים, כמות המוצרים שנמסרים ללקוחות והמלאי, בתעשיית הייצור האמריקאית. כל נתון הנמוך מ-50 מצביע על מגמה שלילית, וכל נתון מעל ל-50 מצביע על מגמה חיובית.
מצד אחד, מדד הוצאות הצרכנים נותר חזק, אך ירידות בתעשיית הייצור עלולות לחלחל לחלקים אחרים, לפגוע בקצב צמיחת המשרות ולהחליש את הכלכלה כולה. בעקבות פרסום הסקר - שעליו משקיעים רבים נשענים - נרשמו ירידות חדות בבורסה בניו יורק, שגם ככה נפתחה במגמה שלילית. מדד הדאו ג'ונס הוא ככל הנראה המדד שמושפע הכי הרבה ממדד הייצור של ISM, ולכן לא מפתיע כי הוא רשם ירידה של 372 נקודות מאז פרסום הדו"ח.
אילוסטרציה (צילום: Getty Images)
אילו היה מדובר בירידה חד פעמית, או ירידה לשם עלייה, מפלס הלחץ בקרב כלכלנים היה נשאר נמוך, אך רבים מהם הצביעו על הירידה הגורפת בכמות ההזמנות החדשות שהתקבלו במהלך חודש אוגוסט כסימן לבאות.
כאמור, גם המדד שבוחן את ההזמנות החדשות ירד מתחת ל-50, סימן לכך שהמגמה צפויה להימשך בחודשים הקרובים. איאן שפרדסון, הכלכלן הבכיר של חברת Pantheon Macroeconomics, התייחס לנתונים העגומים ואמר, "חודשים נוספים של אותה מגמה יובילו את ארצות הברית לתוך תקופת מיתון מיותרת שהיא הביאה על עצמה", הוא כתב.
עם זאת, חשוב לציין כי הירידה בתעשיית הייצור אינה בהכרח מובילה לתקופת מיתון, שכן גם ב-2016 נרשמה ירידה והכלכלה האמריקאית המשיכה במגמת הצמיחה. בדיעבד, מומחים ידעו לומר כי הירידות בתעשיית הייצור נגרמו כתוצאה מצניחת מחיר הנפט בשנת 2015, והוזלת מוצרים רבים בתעשיית החקלאות. בעקבות כך, חקלאים וחברות לקידוחי נפט צמצמו את הפעילות שלהן ובשנה שלאחר מכן רכשו פחות מוצרים כמו טרקטורים וחלקים לקידוח - דבר שכמובן פוגע באופן ישיר בתעשיית הייצור כולה.
הבעיה הגדולה היא שבתקופה האחרונה, מלחמת הסחר מניאה עסקים רבים מלהשקיע בציוד חדש או להרחיב את העסק בגלל אי הוודאות הכלכלית. ברבעון השני של 2019 (אפריל עד יוני) נרשמה ירידה בהוצאות בתי העסק בפעם הראשונה מאז 2016.
אך בניגוד לתקופה ההיא, בינתיים לא נרשם גל פיטורים של עובדים בתעשיית הייצור. הוכחה לכך ניתה בדו"ח המשרות של חודש יולי שממנו עולה כי קיימות 150 אלף משרות בתעשיית הייצור שלא היו קיימות בקיץ 2018.
