האם קליפורניה קרובה ל"תשישות מס"?
הקליפורנים רגילים לשלם מסים גבוהים כדי לממן את אורח החיים הנקי, הבריא והמתקדם שלהם. אבל עכשיו שהגבילו את ניכוי מסי המדינה מהפדרליים, ועם הצעות למסים חדשים בכל יום, ייתכן שמתקרבים במדינת הזהב לנקודת מהפך בנושא

אפריל הוא חודש קשה. אמנם האביב מגיע, החורף מתחיל להישבר וזה נורא יפה והכל, אבל אפריל הוא חודש המסים, ובקליפורניה זה כואב במיוחד. עד מחר, ה-10 באפריל, על תושבי קליפורניה לשלם מסי רכוש מקומיים. חמישה ימים לאחר מכן מגיע הדדליין להגשת דו"חות המס למדינה ולממשל הפדרלי. ולקינוח - המדינה והפד רוצים באותה הזדמנות את כל מקדמות המס שאתם חייבים בהם על הכנסותיכם הנוכחיות.

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

מצבם של תושבי קליפורניה בעונת המסים של השנה מוחמר בשל רפורמת המס הגדולה של הנשיא טראמפ והקונגרס הרפובליקני ב-2017. לראשונה ישנה הגבלה על קיזוז מסי המדינה והמקומיים מן המסים הפדרליים - עד 10,000 דולר בלבד. זה הרבה פחות ממה שקליפורנים רבים התרגלו לקזז במדינתם עתירת המיסוי.

עבור שכירים רבים, המצב חמור בהרבה. לראשונה, לא ניתן לקזז מן הסכום החייב במס הוצאות ששילמתם מכיסכם במסגרת העבודה ושהמעסיק אינו מחזיר לכם. השינוי הזה מכה חזק במיוחד במורים מפני שהם מרבים לקנות ציוד לכיתה מכיסם, ואף שבתי הספר אינם מחזירים להם את הכסף, הם התרגלו לפחות לנכות את ההוצאה הזו משכרם החייב במס.

אז בהחמרה הזו אשמים - בלעדית - הנשיא טראמפ והמפלגה הרפובליקנית. אבל בקליפורניה הדמוקרטית, גם למפלגה היריבה יש חלק בנטל המס, שיש הטוענים שהגיע לרמות בלתי נסבלות, במיוחד לאור שלל חוקים אחרים הנדונים בשני בתי המחוקקים בסקרמנטו.

כמובן שמסים רבים בקליפורניה הם מוצדקים, לפחות לפי גישתם של תושביה, והם מובילים לאיכות חיים ממוצעת גבוהה ולכלכלה החמישית בגודלה בעולם (אילו היתה קליפורניה מדינה עצמאית). אולם בין המסים, הקיימים והמוצעים, יש כאלה שגורמים גם לפרוגרסיבים נלהבים לגלגל עיניים.

לא מפסיקים להמציא מסים חדשים. בניין הקפיטול של קליפורניה בסקרמנטו (צילום: Andre M, CC BY-SA 3.0, ויקיפדיה)

לדוגמא: חוק שיאשר לסן פרנסיסקו להפוך את רחוב לומבארד העקלקל והאיקוני, כוכב הרקע של סרטים רבים מספור, לכביש אגרה, שאולי תידרש הזמנה מראש להיכנס אליו ברכב. חושבים שיש פקקים היום בעיר המפרץ? תארו לכם תור של מכוניות במחסום האגרה.

רשימת המוצרים והשירותים המועמדים למיסוי חדש או נוסף ארוכה ומפתיעה: צמיגים חדשים, כלי ירי, מים מבוקבקים, תרופות מרשם, שכר טרחת עורכי דין, סוללות רכב, מס על תאגידים על בסיס שכרם ותגמוליהם של היו"רים, מס על ירושות בשווי מעל 3.5 מיליון דולר, והפקת גז ונפט.

המס על קדיחת הגז והנפט, אגב, הוא לא איזה רעיון חדש ומופרע של קיצוני איכות הסביבה. דווקא קליפורניה המתקדמת היא היחידה מבין יצרניות הנפט המובילות בארה"ב שאין בה מס כזה, והוא צפוי להוסיף לקופת הציבור כמיליארד וחצי ירוקים בשנה.

קליפורניה היא המדינה היחידה בארה"ב, מבין מפיקות האנרגיה הגדולות, שאינה מטילה מס על קידוחי נפט וגז (צילום: מרקורי ניוז)

אחת מהצעות המיסוי השנויות ביותר במחלוקת - או ליתר דיוק, שורה של הצעות - הן אלה העוסקות במיסוי על משקאות ממותקים. בצד התומך מביאים כמובן את נתוני הבריאות, מגיפת ההשמנה, והכל נכון. מנגד טוענים הלוביסטים של יצרני המשקאות שצריכת המשקאות הממותקים בירידה - ואילו מגיפת ההשמנה ממשיכה להחמיר, כך שאולי הסודה היא לא הגורם כאן.

הצעת החוק המובילה, AB 138 של חבר אסיפת המחוקקים ריצ'ארד בלום (דמוקרטי מסנטה מוניקה) יוסיף מס של 2 סנט לכל אונקיה של משקה ממותק - או כמעט רבע דולר לפחית של 12 אאונס. הצעת החוק, אם תעבור, צפויה להכניס בין 3-4 מיליארד דולר בשנה לקופת המדינה, שיוצאו על ענייני בריאות. ולסיום, לא הכל העלאות מסים. במסדרונות בניין הקפיטול של המדינה בסקרמנטו מסתובבת גם הצעה שתוריד את שיעורו של מס מסוים - המס על מוצרי מריחואנה. טוב שלמישהו יש גם שאיפות אחרות.

YOU MIGHT ALSO LIKE