"הגענו לכאן לפני 3 שנים בעקבות שליחות של בעלי שעובד ב'טבע'. זה לא היה הסיבוב הראשון שלנו של רילוקיישן. גרנו חמש שנים בברצלונה. כשחזרנו לארץ לא רצינו לעבור שוב, לפחות עד שהגדולה תהיה בתיכון. הגדולה הגיעה לתיכון ואז בדיוק הגיעה ההצעה לעבור לארה"ב. החלטנו, למרות הלבטים, ללכת על ההרפתקאה. זה כמו הריון, אתה שוכח את קשיי הקליטה עד שמתחיל הריון נוסף. רק כשהגענו לכאן פתאום נזכרתי כמה זה קשה בהתחלה, אבל הצלחנו. אפילו שרדנו פה את המשבר של 'טבע'.
אני שמחה שבין כל המעברים, ברצלונה, ישראל וארה"ב הצלחתי לייצר רצף של קריירה. אני מלווה אנשים שנמצאים בצומת תעסוקתית, עוסקת באבחון וייעוץ לקריירה. בארץ הייתי מנהלת משאבי אנוש ובשנים האחרונות אני פשוט מגשימה חלום. אני עושה סדנאות לתושבים חוזרים: איך מתברגים חזרה בשוק העבודה?, סדנאות רילוקיישן לאנשים בכל העולם. במיוחד נשים שהולכות אחרי הבעל, ולא מצליחות להגיע למימוש תעסוקתי ולהגיע להגשמה עצמית. אני מסייעת להם למצוא את העיסוק שיגרום להן אושר.
אני מייעצת לא רק בסדנאות אלא גם בפרטי. אני מלווה באמצעות הסקייפ אנשים בכל העולם. אני מאמינה שהאדם מחפש משמעות וזה יכול להגיע מכל כיוון אם מתחביב, מעבודה, צריך משהו שגורם לך להרגיש אושר, שתקום כל יום בשמחה. יש לי משרד בניו ג'רזי ואני מטפלת גם בלקוחות במנהטן. אני עושה סדנאות העצמה לנשים. אני מלווה עצמאים לפריצות דרך בקריירה: אלה בר צבי - אבחון,ייעוץ ואימון קריירה. זו ההגשמה שלי, זה עושה לי כייף. אני יועצת קריירה שנהנת כל יום מהעשייה.
חווית ה"גודל" היא משמעותית ביותר כאן. ההבנה שהשוק אינסופי פה. באירופה הכל קטן- פטיט, ופה בדיוק הפוך. אלו שתי חוויות מקצה לקצה. שם הכל מדוד וכאן הכל גדול: המנות, המקומות, אפילו המידות גדולות. באירופה הייתי לארג'. כאן אני בכלל סמול, זה מאוד כיף, מרגיש טוב. המקום ענק וההזדמנויות ענקיות ואין סופיות. את ברצלונה הכרתי בשנייה וחצי, כמו ת"א. בהתחלה זה היה מתסכל כי אני סקרנית ואני רוצה להכיר הכל, ורציתי להכיר את כל ניו יורק, אבל אי אפשר. אתה מרגיש ג'וק קטן.
אי אפשר לכבוש את מנהטן, הכל ענק פה. כל אחד חווה את ניו יורק אחרת בגלל האפשרויות הבלתי נגמרות פה. הרגשתי תחילה קטנה ובתחושת חוסר, ואז הבנתי איך ליהנות ממה שיש. מבחינת יזמיות עסקית רק היום אני מבינה כמה השוק הישראלי הוא קטן. פה אי אפשר לא להצליח. כולם יכולים פה להצליח, יש פה המון אפשרויות. במיוחד היום שהכל און ליין זה חשיפה מטורפת. זה היה נשמע לי בהתחלה כמו קלישאה, אבל זה אמיתי.
מה את הכי אוהבת בארה"ב?
שיש פה הזדמנויות לכולם.
מה את הכי לא אוהבת בארה"ב?
את האוכל, ג'אנק פוד ואת ההיסטריה סביב בדיקות רפואיות.
מה מבחינך הדבר השונה ביותר בין ישראל לארה"ב?
ישראל שוק קטן אך מאוד יצירתי ופורץ גבולות. אמריקה שוק ענק המתנהל לפי ספר חוקים.
למה את הכי מתגעגעת בארץ?
שמש, ים ומשפחה.
למה את הכי פחות מתגעגעת אליו בארץ?
לחץ, סטרס ומצב בטחוני.
מה הכי ישראלי בעיניך?
דוגריות.
איפה שירתת בצבא?
הייתי מ"כית במחנה 80.
איזו עיר הכי אהובה עליך בישראל?
תל אביב. אהובה עלי מכל העווולם!
איזה חפץ יש לך מזכיר לך יותר מכל את ישראל?
תמונה של המשפחה.
איפה את רואה את עצמך עוד 10 שנים?
בארץ, אך עובדת גם בארה"ב ומטיילת בעולם.
איזו מילה בעברית את הכי אוהבת?
בית.
איזו מילה בעברית את הכי שונאת?
אין, אוהבת מאוד את השפה העברית.
חופשה מומלצת (בארה"ב):
החוף המערבי, נבאדה.
מסעדה מומלצת בעיר המגורים (בארה"ב):
במקום שאני גרה אין שום מסעדה נורמלית. בפרמונט, שזה די קרוב אלינו, יש מסעדה מחתרתית ממש טובה של טאפסים 'O Lar'. היא אותנטית ומיוחדת, פגשתי שם כמה שחקני קולנוע שהגיעו לאכול שם. היא מקום קטנטן אבל מיוחד.
מסעדה מומלצת בישראל:
גוז' ודניאל בבני ציון, בצרה.
מה מבחינתך המאכל הכי ישראלי?
חומוס.
מה החטיף הישראלי האהוב עלייך ביותר?
במבה.
טיפ לישראלי המתחיל באמריקה?
אל תנסה לכבוש כל פינה, אי אפשר באמת לבלוע את אמריקה.
