נחילי הקורקינטים החשמליים הופיעו לילה אחד באלטאדינה ואיסט פסאדינה, והפתיעו את המקומיים שמצאו אותם ניצבים ללא אזהרה על המדרכות בשני עורקי מסחר קמעונאי שוקקים. "באתי לעבודה, פתחתי את החנות - והם היו שם", מספר לל.א. טיימס פול נת'רטון, שמנהל את חנות המציאות פול סירקל בל בשדרות לייק באלטאדינה. "לא היה לי מושג, והרבה לקוחות נכנסו ושאלו אותי עליהם".

דרך חמודה להתנייד בעיר - אבל מפגע לתעבורת הולכי הרגל (צילום: אנה ונגאס, לוס אנג'לס טיימס)

פול ושכניו הסוחרים והדיירים למדו עד מהרה שחברת בירד - סטארט-אפ הרכב האלטרנטיבי שהקורקינטים השחורים והדקיקים שלה כבר הספיקו לעורר התפעלות וזעם כאחד בשכונות כמו וניס, סנטה מוניקה, בברלי הילס ואחרות - החליטה להרחיב את פעילותה לחלקים הבלתי-מאוגדים של מחוז לוס אנג'לס.

לפרנסי המחוז לא נדרש זמן רב לשים לב. מועצת המפקחים של המחוז העבירה בשבוע שעבר החלטה, בהסכמה עם חברות הקורקינטים כמו בירד וליים, לפיה הן מקבלות על עצמן להפחית את פעילותן בחלקים הבלתי מאוגדים של המחוז - אלה שאינם שייכים לאף עיירה, כפר, עיר או רשות מוניציפלית אחרת, ומנוהלים ישירות בידי המחוז - עד שהמחוז יפתח רגולציה לכלי הרכב החדש-ישן.

ההחלטה התקבלה במאמץ למנוע מראש את הבלבול והתסכול - לרגולטורים, לרוכבים, לבעלי עסקים ולתושבים - שחוו קהילות אחרות עם התרחבות הענף. ב-2017, לדוגמא, הציפה חברת בירד את העיירה בה היא ממוקמת, סנטה מוניקה, במרכולתה המתגלגלת, ואילצה את העירייה להוציא צו חירום נגד השימוש בהם, ולאחר מכן תוכנית פיילוט לשילובם ההדרגתי בנוף הפרברי. גם עיריית בברלי הילס החרימה קורקינטים ממונעים לאחר שמצאה את מדרכותיה זרועות בהם בן-לילה.

בערים מסוימות באזור לוס אנג'לס לתושבים כל-כך נמאס, שזו היתה התוצאה (צילום: טוויטר)

בירד וליים, המובילות בתחום, סירבו לשתף פעולה עם כתבת הטיימס, אולם תחקיר של העיתון העלה שפרנסי המחוז מגלים זריזות ראויה לציון בהקדמת תרופה למכה, שכן רק אחוז קטן מכלל הקורקינטים של שתי החברות, מבין אלפים רבים ברחבי לוס אנג'לס רבתי, נמצאים בחלקים הבלתי-מאוגדים של המחוז, המהווים בית לכמיליון נפשות.

על פי ניתוח של מידע הכלים הזמינים, שפתוח למשתמשים באפליקציות, עולה כי רק 5% מרכבי בירד היו בחלקים הבלתי-מאוגדים של מחוז לוס אנג'לס בין ה-8-11 בינואר, ורק שני אחוזים מכלל הכלים של המתחרה ליים היו באזור בין ה-1-4 בחודש.

לצד הנוחות שבזפזופ על גבי קרש מתגלגל עם מוט היגוי, שאפילו לא צריך לתת לו פוש עם הרגל כל כמה מטרים, הכלי גורם לבעיות שונות, החל מסוגיות בטיחות וכלה בסוגיות ניקיון ונוי. המשתמשים רוכבים על הכלים לא רק בכביש כפי שהם אמורים, אלא גם על מדרכות ושבילי אופניים, ומותירים אותם זרוקים על המדרכה בתום השימוש, באופן היוצר מפגע לתנועת הולכי הרגל.

משלמים באפליקציה - והנעילה משתחררת. ומה עם איזה מתקן שימנע מהכלים להיזרק על המדרכה? בגרסא הבאה? (צילום: אנה ונגאס, לוס אנג'לס טיימס)

ההחלטה של מחוז לוס אנג'לס מגיעה מספר חודשים אחרי החלטה דומה של מועצת העיר לוס אנג'לס, שהגבילה אף היא את תנאי השימוש בכלים בתחומה. בלונג ביץ', לדוגמא, הגבילו את מספר הכלים שמותר לחברות לפרוס בשטח המוניציפלי, וגם כפו עליהן לפרוס את הכלים באזורים בהם תושבים באמת זקוקים להם.

התרשמות בלתי מדעית מראה כי ההגבלות מצד הרשויות בסופו של דבר טובות לעסקים, שכן היעדר הבהירות לגבי הכללים הן גורם מוביל הן להתנגדות של התושבים לנוכחות הכלים, והן לנטישת השימוש בהם לאחר מספר ימים של ניסוי. בין אם הרכב החדש ממחוזות ילדותנו יהפוך לחלק קבוע מהנוף, או שייעלם כמו pets.com ו-WebTV (מי? בדיוק. אבל היה רגע שאלה היו הסטארטאפים הכי חמים בעולם) - הוא יצטרך לעשות את זה עם פיקוח רגולטורי הולך וגובר.