הדרך הארוכה לשיקום העיר פרדייס, שנחרבה כמעט כליל בשריפת קאמפ האימתנית אשתקד, עוברת בפינוי מיליוני טונות של אשפה שרופה שהותירו הלהבות מאחוריהן בטרם הצליחו לוחמי האש להשתלט עליהן. יש רק שאלה אחת: מי ייקח את כל הזבל הזה?

מיליוני טונות של פסולת לפנות, למיין ולעבד, בפרויקט של שנה ויותר. יותר מ-50 אתרים נבדקו. האם הפור ייפול על אורוביל? (צילום: קרוליין קול, לוס אנג'לס טיימס)

בכירים ברשויות השונות המופקדות על טיפול באזורי אסון מתקשים למצוא מקום למיין ולעבד בו את שאריותיהם של קרות ל-19 אלף מבנים שהושמדו בדליקת הבר אשר פרצה בשמונה בנובמבר, כילתה כ-150 אלף אייקרים והביאה למותם של 86 בני אדם. המאמץ הכביר הזה מעוכב בשל התנגדות נחרצת מקהילות הסמוכות לאתרים שנשקלו כמגרש גרוטאות זמני לצורך הפרויקט, אליו יובלו 250-400 משאיות מלאות בבטון ופלדה מפוחמים מדי יום.

בתחילה רצו הרשויות לעשות את זה בצ'יקו, אולם בסוף דצמבר הצליחו התושבים המקומיים לשכנע את FEMA (הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי אסון) ואת OMS (המשרד לשירותי חירום של קליפורניה; אלה שתי הסוכנויות האחראיות למבצע הניקוי), לחפש במקום אחר. צ'יקו גם כך מוצפת בפליטי פרדייס, שעם כל האהבה והרצון לעזור מהווים עומס קשה על משאבי העיר ותשתיותיה.

כעת שוקלות הרשויות אתר באורוביל, שם הן מציעות לפתוח מגרש גרוטאות באתר סופרפאנד (אתר להשלכת פסולת רעילה) סמוך לכביש המהיר 70, אשר שימש בשמך שנים כמפעל עיבוד עצים. הרשויות הפדרליות טוענות כי לאחר שנים של עבודות לניקוי המים והקרקע, השטח בטוח דיו לשימוש תעשייתי. המקום יצטרך לפעול במשך לפחות שנה.

150 אלף אייקרים ו-18,800 מבנים יוצרים ה-מ-ו-ן פסולת שצריך לפנות (צילום: CNN)

אולם תושבים רבים במקום אינם מאמינים שהקרקע נקייה כפי שהסוכנות להגנת הסביבה טוענת, והם חוששים שעבודות אינטנסיביות שכאלה עלולות להעיף לאוויר אבק רעיל ולהזיק לכבישים המקומיים. האתר המוצע - מפעל עיבוד העצים לשעבר - נחשד כאחראי להכפלת מקרי סרטן הלבלב באורוביל באמצע העשור הקודם.

תושבים רבים רבים איבדו למחלה קרובים שעבדו במפעל או בסביבתו, אף שחקירה בעניין לא העלתה תוצאות חד משמעיות. בנוסף, העיר עודנה מתאוששת מקריסת המברץ סכר אורוביל בשנת 2017, שהפך את העיר לשלולית בוץ ולאתר בנייה גדול, פקוק ובעל כבישים במצב ירוד.

הרשויות בדקו למעלה מ-50 אתרים ברדיוס של 30 מייל סביב פרדייס, כולל מחצבות ומתקנים למיחזור בטון, כאתרים אפשריים להטמנת פסולת השריפה. האתר של מפעל העצים לשעבר, בן 200 אייקרים, נחשב אידיאלי בשל מספר גורמים. הוא קרוב לפרדייס ולמסעף רכבת, והאזור כבר מאושר לשימוש תעשייתי. הוא גם מרוחק חצי מייל מהבית הסמוך ביותר.

צוותים מחפשים אחר שורדים בהריסות. עכשיו צריך לפנות את ההריסות עצמן (צילום: ABC)

באורוביל ובצ'יקו כאחת, חששות התושבים מתמקדות בהיבט הסביבתי-בריאותי, מעל לשיקולי רעש ותחבורה. אף שהרשויות מבטיחות לעבד רק בטון ומתכת לא-רעילים במקום, להבדיל מפסולת רעילה כמו סוללות רכב, אלקטרוניקה ואסבסט, שיישלחו למטמנות בקליפורניה ונבאדה. כמו כן ייאסר על הקבלנים לחפור או לשאוב מים במקום, וכל החומרים יישטפו מפיח ושמן בטרם יועברו לאתר. התושבים חוששים בכל זאת שאבק רעיל יועף מעל הפסולת ויפגע באיכות האוויר במקום.

"למה הם לא יכולים לעשות את זה בפרדייס" שואלים התושבים באורוביל, והרשויות משיבות שזה יעכב את עבודות השיקום בעיר, כך שהתושבים שנמלטו יוכלו לפחות להציב קרונועי מגורים על המגרשים שלהם עד שתסתיים הבנייה. ויש גם מי שמבין את חששות התושבים, אבל מקבל את הדין ורואה גם את החיוב. ראש עיריית אורוביל, צ'אק ריינולדס, שכל דוד שעבד במפעל העצים ומת מסרטן, אולם הוא מצביע על כך שעירו - בעלת הכנסה ממוצע למשק בית של 35 אלף דולר בשנה בלבד - בהחלט תוכל להפיק תועלת מפרויקט גדול שכזה. "אנחנו לא יכולים להשאיר את אתר המפעל ריק לנצח", אמר. "מתישהו נצטרך להתקדם הלאה".