"הגעתי לאמריקה עם הנשוי לי ושלושת ילדינו. התמזל מזלי ואחת מאחיותיי חיה כבר שנים בניו יורק כך שיחסית לישראלים באמריקה, אני מבורכת במשפחה קרובה. הילדים שלי בני 16 וחצי, 14 ו-11 וחצי, לומדים בבתי ספר ציבוריים אמריקאיים ועושים חיל בלימודיהם.

באוקטובר 2014 יצאנו למסע של שנה בדרום מזרח אסיה. השנה הפכה לשנתיים, ולפתע קיבלנו הצעת עבודה בארה"ב. זרמנו ומאז אנחנו פה. אנחנו זזים בקלות. הגענו לאמריקה עם ארבע מזוודות ואנחנו משתדלים לא לצבור רכוש באופן כללי.

(צילום: איילת לנדאו)

הגעתי לפה עם עסק אינטרנטי ותיק. יש לי אתר גדול בתחום ההריון והלידה בישראל שנקרא "זהר כבר בדקה". האתר מנגיש מידע על כל בתי היולדות במדינת ישראל ואני מפעילה אותו כבר יותר מארבע שנים מרחבי העולם, שנתיים במזרח ושנתיים בארה"ב. הבית שלי הוא בכל מקום בו הראוטר של הוויפיי מזהה את האייפון שלי, והעבודה שלי היא בכל מקום בו יש ווייפיי. מאז שהגענו לארה"ב אני מנצלת את הזמן גם לכתיבת ספר בנושא אחר לגמרי - יחסים פתוחים וא-מונוגמיה.

בחודשיים האחרונים פרץ לחיי מחדש הוואטסו - שיטת טיפול במים. זו שיטה מיוחדת. למדתי אותה במשך שנה בתאילנד, הייתי צמודה למאסטר מדהים, וצברתי מאות שעות של עבודה במים. לפני חודשיים מצאתי סוף סוף בריכות מתאימות לטיפולי וואטסו בניו יורק, והפכתי בן לילה למטפלת הוואטסו היחידה בכל ניו יורק- Watsu NYC. אני מטפלת כאן בשלוש בריכות. 

בחודשיים האחרונים היו לי למעלה מ-30 סשנים של וואטסו, ואפילו עשיתי סשן קבוצתי לזוגות שלמדו ל"טפל" אחד בשניה: להחזיק אחד את השניה במים, לערסל, להניע את הגוף, להיות ביחד במים החמימים בחוויה של חיבור, קשר ואינטימיות. אני מתכננת עוד קבוצות מהסוג הזה, וגם הכנה ללידה משולבת וואטסו, וכמובן עוד המון טיפולים נפלאים שיקלו וירפו וישרו שלווה על המטופלות והמטופלים המקסימים שלי (http://watsuinthecity.com).

קשה לבחור מה החוויה הכי משמעותית שעברתי פה. אנחנו משפחה שטיילה הרבה בשנים האחרונות ומאז שהגענו לארה"ב כבר חרשנו (רואוד-טריפס) את הצפון והדרום, בעיקר החוף המזרחי. אנחנו אספני חוויות ולא רכוש. חוויה מאד משמעותית עבורי היא הקירבה הגאוגרפית לאחותי ולאחיין שלי. אחרי שנים שחיינו ביבשות שונות, רק האפשרות להיכנס לאוטו, ולהתייצב למסיבת יום ההולדת של האחיין שלי היא מתנה ענקית.

חוויית היכולת העצומה שחשתי בפעם הראשונה שנהגתי לבד ברכב לניו יורק היתה ממש מהממת, והמשיכה להתעצם גם בנסיעות הבאות. כל פעם כשאני על גשר ג'ורג' וושינגטון, ואני רואה את מנהטן לפניי אני צורחת מאושר, וזה לא עובר לי. למצוא כזאת אהבה ענקית בגיל 45 זה בעיניי נס".

מה את הכי אוהבת בארה"ב?

את ניו יורק, את ניו יורק, את ניו יורק, וגם, אני אוהבת את זה שקל לנו פה מבחינה כלכלית. זה נעים לא להיות בלחץ בלתי פוסק בנושא הזה.

מה את הכי לא אוהבת בארה"ב?

את האינטראקציות החברתיות. הקודים פה מאד שונים ורוב הזמן אני מבולבלת. אבל כבר עשיתי לי בסטי אמריקאית מאז שהגעתי לפה, אז אני מניחה שזה הישג.

מה מבחינך הדבר השונה ביותר בין ישראל לארה"ב?

האופן שבו אנשים מתקשרים ביניהם מאד שונה בין ישראל לבין ארה"ב. האדיבות האמריקאית נעימה לי רוב הזמן, אבל היא באה עם בלבול חברתי מובנה עבורי.

למה הכי מתגעגעת בארץ?

לאוכל, לטעם של המלפפונים, למשפחה והחברים.

למה את הכי פחות מתגעגעת אליו בארץ?

לפוליטיקה, לכפייה הדתית, לגסות הרוח.

מה הכי ישראלי בעיניך?

לקנות חלה באפר ווסט סייד מנהטן. סתם, לא. הכי ישראלי בעיניי זה לדבר עברית. אני אוהבת את השפה שלנו אהבת נפש ולמרות שהאנגלית שלי טובה, זה לא מרגיש אותו דבר.

חופשה מומלצת:

אני קצת חוזרת על עצמי אבל, ניו יורק.

מסעדה מומלצת במקום מגורייך:

בפילי יש מסעדה צרפתית שאני אוהבת, בכיכר ריטנהאוס ברובע הצרפתי. בניו יורק מאד קשה לבחור אבל אולי המסעדה שאני אוכלת בה הכי הרבה היא "תאי מרקט" באפר ווסט סייד. להסעיד במסעדה תאילנדית מישהי כמוני, שחיה שנתיים בתאילנד, ושתצא תמיד מבסוטה, זה מרשים ביותר.

איך את חוגגת את החגים בארה"ב?

די דומה לאיך שחגגנו בישראל. אם זה חג שאנחנו אוהבים, כמו חנוכה, אז מדליקים נרות ומכינים לביבות וסופגניות. בראש השנה ופסח משתדלים להיפגש עם משפחה וחברים, כאמור בורכתי באחות שחיה קרוב אליי אז ארוחות משפחתיות הן בהחלט חגיגה בשבילי.

איזה מקום הוא מבחינתך הכי מיוחד במקום מגורייך?

האמת שאין שום דבר מיוחד במקום המגורים שלי. אנחנו מתגוררים בפרבר ירוק ויפה של פילדלפיה, דומה אם לא זהה לכל הפרברים של כל הערים הגדולות בחוף המזרחי. אני מתה על זה שמאחורי הבית יש טבע, וירוק, ובמבים בחצר, וסנאים.

שורה מיתולוגית מסרט ישראלי?

"טיפ של אלופים- אתה מתחיל הכי חזק שלך ולאט לאט אתה מגביר", מתוך מבצע סבתא

סדרת טלוויזיה אהובה עליך

שטיסל מאוד אהבתי.

ספר ישראלי (ילדים, נוער, מבוגרים) האהוב עליך ביותר?

רומן רוסי של מאיר שלו.

איפה את רואה את עצמך עוד 10 שנים?

אני משערת שאהיה אז בשלבי קיפול לפנסיה מוקדמת על שפת הים בתל אביב, בחיק האהובים שלי.

האם את רואה את עצמך חוזרת לארץ?

כרגע אחרי שנתיים בארה"ב, די ברור לי שלהזדקן פה אני לא רוצה, בעיקר בגלל נושא הבריאות והסיעוד כאן. לא בטוח שאחזור לישראל ואחיה בה כל השנה, אבל אני בהחלט מקווה לחיות גם בישראל את החלק המקסים של השנה, אפריל עד יולי ככה.

איך את אוהבת לאכול קרמבו?

זה מחריד אותי להגיד את זה אבל ירד לי לגמרי מקרמבו. בעבר הייתי מכורה קשה, ותמיד אכלתי את הביסקויט בסוף, עם כמה שיותר קצף כי תכלס זה סלע קיומנו.

איזה פלאפל את הכי אוהבת בעיר?

לפני שבוע הגישו לי פלאפל כפינוק באיזה בית קפה בפילי. לא רציתי לבאס את המלצר אז לא אמרתי לו שמדובר במפגע קולינרי שבישראל היו שולחים עליו לכלא. פלאפל אוכלים בישראל! אבל אם יש דודא רצינית, אז הפלאפל של וינו לבנטינו באפר ווסט סייד הוא טעים. אל תדמיינו פיתה וחמוצים, זה פלאפל של הביוקר.

איזה חומוס את הכי אוהבת בעיר?

את החומוס שמכין הנשוי לי.

טיפ לישראלי המתחיל באמריקה?

לא לדרוך על אדמת אמריקה בלי ביטוח בריאות מצוין.