טיפול דחוף: על מרכזי הבריאות החדשים שמחליפים את בתי החולים המוכרים

הם צצים בשכונות רבות, מחליפים סניפי בנק או סופרים שנסגרו ומביאים סוג חדש של שירות רפואי. 

לא תחום משתלם. ד"ר סליב (צילום: Helayne Seidman)

Urgent care, ככה הם נקראים, והם שילוב היברידי בין הרופא המקומי למיון המוכר בבתי החולים. מדובר בתעשייה המגלגלת 18 ביליון דולרים, עם 8,125 מרכזים בשטח ארה"ב. שומרים על היותם חלק קטן אך מתפתח מתוך 3.4 טריליוני הדולרים שהוצאו בה בתחום הרפואי בשנת 2017.

התעשייה הזו היא פרויקט עם גידול שנתי של שישה אחוזים, עם בין 400 ל-500 שירותים מידי שנה. הבעיה העיקרית של המרכזים הללו היא הביטוח. דר' נביל סליב, ממקימי המרכז בקווינס, אומר כי שירותי הביטוח לא ממש מחבבים את רעיון המרכזים החדשים.

זמן המתנה קצר (צילום: dhofm.com)

"הם לא רואים בנו משהו כלכלי ומשתלם", הוא מעיד. "מרכזים כאלה שומרים על הפציינטים בריאים ושמחים. יש הרבה מהם שלא רוצים ללכת לחדר המיון בכלל. זמן ההמתנה הממוצע במרכזים הוא 15 דקות בימים עמוסים".

נראה כי הוא צודק – ולא מדובר בעסק גדול מאוד, על אף העובדה שאנשים אוהבים להגיע אליו ומעדיפים אותו על פני בית החולים: מדובר ברווח קטן בכל שנה. לא מדובר במקומות שמתעסקים במצבים מסכני חיים, אבל הם בהחלט מורידים את הלחץ מבתי החולים.

במרכזים מציעים בדיקות כמו  א.ק.ג, רנטגן, בדיקות גם ועם זאת – ד"ר סליב מתעקש שלא מדובר במקום לכל רופא. "מי שמגיע לכאן מוותר על משכורת גבוהה והטבות, אבל אם אתה עובד כאן – אתה זוכה להיות יצירתי ולפרוח".