17 שנים לפיגועי 9/11: סיפורו של דניאל לווין הישראלי, הקורבן הראשון

כמה דקות לפני השעה 8:00 בבוקר ב-11 בספטמבר 2011, טיסה 11 של אמריקן איירליינס המריאה מבוסטון לכיוון לוס אנג'לס. היא הייתה עוד אחת מ-40 אלף הטיסות שתוכננו לעבור בשמי ארה"ב באותו היום כאשר 81 נוסעים, 9 אנשי צוות ושני טייסים היו על גבי המטוס. רבים מהנוסעים עשו את דרכם מערבה כדי לטפל בעסקיהם, ביניהם יזם האינטנרט הישראלי, דניאל לווין בן ה-31.

דניאל לווין, הקורבן הראשון של פיגועי 9/11

במשך 16 דקות בלבד, הייתה זו טיסה רגילה. מעל למערב מסצ'וסטס, המטוס פנה צפונה במקום לדרום ולא עלה לגובה שנאמר לו. חמישה מחבלים, חמושים באולים וסכינים, הצליחו להשתלט על המטוס. כ-8:46, הוא התנגש במכוון במגדל הצפוני של מרכז הסחר.

טיסה 11 הייתה אחת מארבע טיסות שנחטפו באותו יום וכל הנוסעים נהרגו. אך עוד קודם לכן, הפך לווין לקורבן הראשון של פיגועי 9/11. כאשר המחבלים החלו להשתלט על המטוס, בוגר סיירת מטכ"ל לא היסס וקם ממקומו כדי להיאבק בחוטפים. הוא הפסיד את מאבק זה, למרות השנים הרבות של אימונים, כנראה בעיקר בשל העובדה שהיו חמישה מחבלים.

תחילה דווח שלווין נורה למוות ע"י החוטף סאתם אל-סוקאמי, אך הרשויות שללו תיאוריה זו במהרה. ועדת החקירה הרשמית של הפיגועים הגיעה למסקנה לפיה אל-סוקאמי הרג את לווין בדקירה ממאחור, בזמן שזה נאבק במחבל אחר. שעת מותו המוערכת דווחה כ-8:20. "הוא היה הקורבן הראשון של המלחמה הראשונה של המאה ה-21", אמר מארקו גרינברג, חברו הטוב של לווין. באופן אירוני, לווין היה אחד המייסדים של חברת אקמאי, שבעזרת הטכנולוגיה שלה הצליחו הגולשים להתעדכן בפיגועים.

שב לישראל בשנת 84, והתגייס לסיירת מטכ"ל

לווין נולד בדנבר ועשה עלייה עם משפחתו בשנת 1984, חרף ההתנגדות שלו למהלך. החודשים הראשונים היו קשים מאוד בעבור לווין, אך בגיל 18 הוא בחר להתגייס לסיירת מטכ"ל היוקרתית. בגלל הסודיות שעוטפת את היחידה, הציבור הרחב לא חשוף בפני הפעולות הרבות שבהן השתתף לווין. הוא השתחרר בדרגת סרן והחל ללימוד בטכניון. לאחר מכן התקבל ללימודים ב-MIT היוקרתי, ובכך השלים מעגל ושב לארה"ב.

בבוקר ה-11 בספטמבר, הוא היה אמור להגיע ללוס אנג'לס כדי להיות נוכח בפגישה עסקית חשובה של אקמאי. זמן קצר אחרי שחר, הוא נישק את אשתו ונפרד מילדיו ונסע לכיוון שדה התעופה "לוגאן" בבוסטון. בימים שקדמו למותו, הוא לא ישן הרבה בגלל שנאלץ לפטר מספר עובדים מהחברה כדי לשמור עליה. ובכל זאת, הוא נשאר מעודד ואנרגטי, ואף שוחח עם עורך הדין של החברה מתוך המטוס, עד אשר הדיילים ביקשו ממנו לכבות את הטלפון.

כאשר חבריו, משפחתו ועמיתיו לעבודה שמעו על מותו, לא היה להם ספק מה קרה ברגעים האחרונים. לפני שכל הדיווחים והדו"חות פורסמו, הם כבר ידעו לומר שהוא ניסה לעצור את החטיפה. זה לא רק בגלל שהוא היה אדם גדול, בעל שרירים בכל הגוף, אלא גם העובדה שהוא אומן להיות לוחם שלעולם לא מוותר.

שמו של לווין על גבי האנדרטה לזכר קורבנות הפיגועים

בזכות אקמאי, רוב אתרי החדשות נשארו באוויר במשך כל היום, דבר שאישר את כל מה שלווין חשב ורצה לעשות בתחום המחשבים. היום, החברה אחראית על 30% מהתנועה באינטרנט, ובין הלקוחות שלה ניתן למצוא את אייטונס של אפל, ופייסבוק. אבל החסרון של לווין לא מורגש רק בחברה.

משפחתו וחבריו לא שכחו את המורשת שהשאיר אחריו. רובם לא מסוגלים לדבר עליו מבלי לבכות, שכן הוא המהנדס הגאון ששינה את חייהם ונתן להם השראה שנשארה איתם עד היום.