ביקור ראשון של האנושות באטמוספירה החיצונית של השמש צפוי להתרחש מחר, כל זאת במידה והשיגור המתוכנן של חללית ה-Parker Solar יתבצע ללא תקלות. החללית שגודלה כמכונית קטנה אמורה להמריא בעזרת אחד המשגרים העוצמתיים ביותר בעולם, משגר דלתא IV הכבד שבאמצעותו החללית תתחמק מהתנגשות עם מסלול כדור הארץ ותוכל לשנות כיוון כדי להגיע לשמש.
החללית אמורה לצאת לדרכה קצת אחרי 3:30 לפנות בוקר כאשר המשימה תהיה לבצע שיגור מוצלח המסגרת חלון ההזדמנות של שעה ו-15 דקות. במידה והשיגור לא יצליח מחר יימצא חלון הזדמנויות נוסף עד ה-23 באוגוסט. התזמון של השיגור נבחר מכיוון שזה הזמן בו כוכב הלכת נוגה נמצא במיקום בו הוא יכול לסייע לחללית ליצור את המסלול הנחוץ מסביב לשמש. כוח הכבידה של נוגה אמור לייצב את החללית לכיוון מזרח ואז הדרך לשמש תהיה סלולה.
האתגרים במשימה הם רבים ומלבד השיגור שאינו מובן מאליו כלל ויכול כמובן להשתבש, כאשר החללית תגיע ליעדה היא תצטרך לעמוד בתנאי חום וקרינה כבדים יותר ממה שכל חללית אחרת הייתה חשופה אליהם, מכיוון שה-Parker Solar תגיע הכי קרוב לשמש מאשר כל חללית אחרת אי פעם. הטמפרטורות איתן החללית תצטרך להתמודד יהיו קרובות ל-2,500 פרנהייט ולשם כך קיימת בחללית מערכת קירור פנימית והיא מאובזרת גם במגני חום מיוחדים.
בעוד כשש שנים החללית צפויה להגיע למרחק של 3.8 מיליון מייל בלבד מהשמש, מה שאולי נשמע מרחק גדול מאוד אך במונחים של אטמוספירה זה דווקא ממש מעט. כדי לעזור להבין ויזואלית עד כמה המרחק קטן, מדעני נאס"א מקבילים את זה למרחק בין קו ה-4 יארד לאנד-זון במגרש פוטבול. שיא מדהים שהחללית תשבור הוא המהירות הגדולה ביותר אליו מגיע כלי המיוצר בידי בני אדם, 430 אלף מייל לשעה. גם כאן המדענים בנאס"א פותרים את כאב הראש בניסיון להבין איך זה יכול להיראות על פני האדמה ומקבילים את זה להגעה מפילדלפיה לוושינגטון בשנייה אחת, בטוח מהיר יותר מאובר.
חוקרי חלל מבהירים כי החשיבות של שיגור החללית הזו לשמש הוא עצום והמידע שייאסף במהלך שבע השנים של החללית ליד השמש יסייע גם בהבנה טובה יותר של כדור הארץ ומקומו במערכת השמש. ההתרגשות בנאס"א גדולה מאוד כפי שניתן להבין מדבריו של אלכס יאנג, מדען לחקר השמש במרכז החלל בגודארד: "אנו חוקרים את השמש במשך עשורים וזה הזמן להגיע למקום בו האקשן מתרחש".
המידע החשוב שייאסף מביקור ה-Parker Solar בחלל יכול להיות תובנות חדשות בנוגע למבנה הכוכבים וגם על הרוח הסולארית, נתונים חדשים על האטמוספירה החיצונית של השמש שעדיין מוגדרת כתעלומה וחיזוי של סופות סולאריות היכולות לקצר לווינים, לפגוע באסטרונאוטים ובמקרים חמורים גם לחדור לתוך כדור הארץ וליצור נזק לרשתות חשמל ותקשורת.
"נוכל להבין טוב יותר את הסביבה בה נמצא כדור הארץ", אומר כריסטופר קליין, אחד מחוקרי החללית ופרופסור באוניברסיטת אריזונה, "אם תהיה לנו הבנה טובה יותר של ההתנהגות הסולארית של החלקיקים האנרגטיים הללו נוכל לחזות בצורה טובה יותר מתי הזמן הנכון לשלוח אסטרונאוטים למאדים או מתי אנו צריכים להגן על לוויין לפני שהוא חווה פיצוץ הנובע מקרינה גבוהה".